אני אשם!

קח אחריות

אחד הנושאים שבעיני הוא מפתח של ממש בניהול טוב הוא - לקיחת אחריות.

הנטיה הטבעית שלי כשמשהו לא הולך היא; להאשים את כולם.

כולם חוץ מאחד, את עצמי.. 

העובד הזה מתנהל ברשלנות.

הספק ההוא לא שווה כלום. 

התוכנית הזו לא היתה טובה וכו' וכו'...

ומה יוצא מזה? צרות. 

אנשים נהיים ממורמרים עלי, ואני מתרחק מהפתרון האמיתי. 

במקום לשים את האצבע על מה שביכולתי לתקן, אני מפזר את האחריות לכל עבר בלי שמישהו תופס אותה.

אם אתה מנהל מערכת, פירושו של דבר שאתה אחראי על כל מה שקורה בארגון. נקודה.

צריך להכניס טוב טוב לראש; כל מה שלא הלך כשורה - רק אני אשם בו. 

לא ניהלתי את העובד בצורה נכונה. 

לא גייסתי את העובד הנכון.

לא עשיתי בקרה נכונה ולכן לא תפסתי את הדברים בזמן וכו' וכו'..

גם אם ממבט ראשון נראה ש"באמת" יש אשם אחר,

אם אחפש לעומק תמיד זה יחזור אלי - כנראה שלא הצלחתי לגרום לדברים לעבוד בצורה הנכונה.. 

מה אני מרוויח מזה? התקדמות.

אם אני מכיר בעובדה שהדברים תלויים בראש ובראשונה בי, אני יכול ללמוד, לשפר ולתקן. 

אני יודע איך לגרום לכך שבפעם הבאה הדברים יראו אחרת.

בואו נשים את האגו בצד, ופשוט (גם אם זה לא פשוט..) ניקח אחריות ונתקן את הדברים, ואם צריך גם את עצמנו.

כמות המנהלים שמשלמים מחירים כבדים כי הם לא מסתכלים כך על הדברים היא עצומה.

כולם לוקחים אחריות

בהשגחה פרטית, נתקלתי לאחרונה בשני חומרים יפים מאד בנושא הזה:

הראשון הוא ציטוט מהספר "גלגל התנופה - מטוב למצוין"

(ספר מדהים שעונה על השאלה - מהו המפתח להפיכתה של חברה טובה לחברה מצוינת?):

"(מנהל טוב) מסתכל בראי, לא אל מחוץ לחלון, כדי להטיל את האחריות להישגים לא טובים. לעולם לא מאשים אנשים אחרים, גורמים חיצוניים או מזל רע... (אלא לוקח אחריות, ומשפר את ההתנהלות שלו. ומאידך, מנהל טוב) מסתכל אל מחוץ לחלון כדי לייחס את הצלחותיה של החברה לאנשים אחרים, לגורמים חיצוניים, ולמזלו הטוב. (ואני אוסיף: לבורא עולם)".

השני הוא סרט (באנגלית, לצערי ללא תרגום) מרתק ששלח לי אחי היקר משה, בו מראיינים את אחראי ההדרכה של מפקדי ה"מארינס" האמריקאי.

משפט שתפס אותי חזק בסרט היה:

"הדבר היחיד שאני יכול לשלוט בו זה אני, אז במקום לעסוק ב"מי עושה לי בעיות?", תעסוק ב"מה אני יכול לעשות בכדי להשתפר?", ואם תלך בדרך זו, תגלה שיש לך הרבה יותר שליטה על המצב ממה שאתה חושב".

בנוסף, הוא מסביר שכאשר אתה לוקח אחריות טוטאלית על הכשלונות,

זה גורם לסובבים אותנו לעשות את אותו הדבר וכך יצרת מצב שבו כולם לוקחים אחריות ומתקנים

(במקום לזרוק אחריות ולגרום לכולם לזרוק אותה חזרה אחד על השני..).

מדהים כמה שגישה זו מקבילה למושג "שפלות" בחסידות.

אם אני חי בשפלות אני מייחס את כל הכשלונות שלי אלי ואת כל ההצלחות לה'.

זהו נושא ארוך, אבל אם בעסקים זה עובד טוב כנראה שגם בעבודת ה' זה יכול לעזור :)

זו עבודה לכל החיים וזו עבודה לא קלה, בטח בזמני לחץ ועומס,

אבל כדאי לכל אחד לחשוב איפה זה רלוונטי עבורו ופשוט להתחיל.

בהצלחה לכולנו! אפרים.

******************