בלוח השנה שלנו מסודרת מערכת חלוקת פרשיות כך שתמיד פרשת במדבר חלה לפני חג השבועות. ההסבר על פי הפשט והנגלה הוא כדי שלא להסמיך את הקללות שבפרשת בחוקותי לחג שעיקרו ברכה והורדת שפע ולא שייך להסמיכו לקללות. אולם אם נתבונן נראה שישנה גם סיבה עמוקה לקשר שביניהם.
פרשת במדבר עוסקת במניין בני ישראל ואופן חנייתם במדבר. לכאורה זהו דבר זמני שהיה בעבר הרחוק במדבר, מה כל כך חשוב בסדר החניה שנקבעה לכך פרשה שלמה?
אלא שכאן מגלה לנו התורה את גודל ערכו של דור המדבר, שאף באופן חנייתם וסידור המחנות, דברים שהיו יפים לשעתם, טמונים מסרים שאמורים להטביע את חותמם על בניין כנסת ישראל לדורות. דור המדבר נקרא "דור דעה" דור שקיבל את התורה והנחיל לנו את יסודות האמונה עד עצם היום הזה. מעשיהם לא הצטמצמו רק לדורם, אלא השפיעו על כלל ישראל. מה שהם פעלו אז, הטביע את רישומו בנפשות ישראל עד סוף הדורות. לכן גם דברים שנראים זמניים, נהפכים לנצח בגלל גודל חשיבותם. דור המדבר חי במשך ארבעים שנה ברמה רוחנית גבוהה בגילוי שכינה ולימוד תורה מפי אדון הנביאים. מציאות זאת השפיעה עמוק בנפשות בני ישראל – ומה שנחרת עמוק יותר בנפשם עבר לדורות הבאים ונתן את הכוח הרוחני לעמנו להתמודד בכל המצבים המיוחדים שעבר בזמנים הקשים.
דור המדבר עמד על הר סיני וקיבל את עשרת הדיברות, שהם יסודות האמונה שלנו. יסודות אלו עברו את כל הניסיונות במשך כשלושת אלפים וחמש מאות שנה של תורה, שאנו ממשיכים לחיות לאורה, שלא השתנתה ולא חלו בה תחלואי זמן, תורה שהוכיחה את עצמה שרק היא חותרת לאמונת אמת, לצדק וליושר. אנו רואים את התופעות הקשות והחמורות בכל העמים ובחלק מבני עמנו שנגררים אחרי תרבות הריקה של העולם האלילי שהתמוטט וממשיך עדיין כפרפורי גסיסה. שום תיקון חברתי, שום צדק ויושר, לא יבוא לאנושות אם מתרחקים מדבר אלוקינו של "אנוכי ה' אלוקיך". לא יבוא שום תיקון חברתי ללא תורת חיים אמיתית כפי שתורתנו מורה ומדריכה.
עד כמה אנו צריכים להיות שמחים שיש לנו את התורה שמאירה לנו את הדרך. הלוואי שכל בני עמנו תיפקחנה עיניהם, ויראו באיזה דרך ישכון אור, ולא יגררו אל עבר תרבות הגויים הנבובה ללא כל ערכים אמיתיים.
אנו מאחלים לכל עם ישראל להתעלות מעל חיי החולין, ולהפנים את גודל תורתנו, ולעשות מאמץ לחיות לאורה - לטובתנו ולטובת בנים לדור הזה ולדורות הבאים.
