שבת זו שלפני פסח נקראת בפי רבותינו 'שבת הגדול', מפני שבאותה שנה שבה יצאו ישראל ממצרים היה יום י' בניסן, וביום זה נצטוו להכין שה לבית אבות שה לבית. יציאת מצרים היתה ביום חמישי, והקרבן היה טעון ביקור ממומים ארבעה ימים - כל זאת כדי שעם ישראל יתעסק במצוות על מנת שיהיה ראוי לגאולה.
ה'טור' מסביר ששבת זו נקראת 'שבת הגדול' מפני הנס הגדול שנעשה אז. השכנים המצרים שאלו את עם ישראל למעשיהם ומדוע הם לוקחים שה וקושרים אותו. ישראל ענו שהם נצטוו לקחתו ובעוד כמה ימים גם ישחטוהו. המצרים הקדמונים היו עובדים לכבש ולטלה, לכן שחיטת כבש במצרים באותו הזמן היתה מעשה שכרוך בסכנת נפשות. הנס הגדול היה,שהמצרים לא העזו לפגוע בעם ישראל. הם עברו כבר תשע מכות ונפל עליהם פחד מעם ישראל. נוסף על כך אנו רואים, שכאשר יש מסירות נפש של כלל ישראל לקיים מצווה כלשהי מתגלגלת זכות גדולה מאד, שעצם מציאותם של ישראל גורמת לכך שהגויים לא יעזו לפגוע בהם. זהו גם לימוד לדורות, שכאשר עם ישראל מגלה נחישות וזקיפות קומה, יש גם סייעתא דשמיא. הנכונות לקיום מצוות הבורא כשלעצמה מקנה את המעמד והזכות של זקיפות הקומה מול הגויים. עם ישראל כולו צריך לעמוד בתקיפות על כך שארץ ישראל שייכת לו, ולא יעלה על הדעת שנשיג איזו פיסת שלום אם נתקפל וניתן לאויבינו חבלי ארץ. המציאות מוכיחה את ההיפך, ככל שנותנים להם הם דורשים עוד ועוד ושלום אין.
חז"ל תקנו לקרוא ב'שבת הגדול' הפטרה מיוחדת העוסקת בגאולת ישראל. למרות שבדרך כלל יש קשר בין ההפטרה לפרשת השבוע, כאן (ובעוד מקומות) קבעו חז"ל שהתוכן של היום גובר על הקשר בין הפרשה להפטרה. עניינה של 'שבת הגדול' הוא ההכנות לקראת יציאת מצרים. בהפטרת "וערבה לה'' אנו קוראים את דבריו של הנביא מלאכי על הגאולה העתידה "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא". חלק מבשורת הגאולה הוא "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". לפעמים יש מרידה, הבנים מורדים נגד המוסכמות של אבותיהם, והאבות לא מוצאים את הדרך אל הבנים שסטו מהדרך. לעתיד לבוא, כשתהיה התעוררות לתשובה, יחוברו העושר של העבר והקידמה של העתיד, והאבות והבנים יחזרו בתשובה. הנביא מלאכי בסיום נבואתו כותב "זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים" כדי להדגיש שתורתנו היא נצחית ולא משתנית לפי הרוחות הנושבות בעולם. אם עם ישראל יחזור בתשובה גם בדורנו, נזכה שאליהו הנביא יופיע בהקדם ויבשר על הגאולה, ונזכה לראות בגאולת ה' את עמנו ונחלתנו.
מהשבתות הללו נשאב את העוז והגבורה לקראת העתיד, ולא ניפול ביאוש וברפיון הדעת בגלל חולשות זמניות. בכל הדורות היו מצבים קשים לעם ישראל אך הוא התגבר עליהם, וכך בע"ה יהיה גם בדורנו .
