"הֵבֵאתָ גֶּחָלִים לַמַּנְגָּל?"
"כֵּן, בְּעֵרֶךְ. הֵם קְצָת נִמְעֲכוּ..."
"קְצָת?! זֶה רַק אֵפֶר. מִי יָכוֹל לְהַדְלִיק עִם זֶה מַשֶּׁהוּ?!"
* * * * *
הַפַּעַם נַתְחִיל עִם רֶמֶז נֶחְמָד: כַּאֲשֶׁר מַתְחִיל אַבְרָהָם לִדְאֹג לְשִׁדּוּךְ עֲבוּר יִצְחָק בְּנוֹ, מְתָאֵר הַפָּסוּק אֶת גִּילוֹ הַמֻּפְלָג בַּבִּטּוּי "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים". עַל מִי עוֹד נֶאֱמַר תֵּאוּר זִקְנָה דּוֹמֶה? עַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ. בְּסוֹף יָמָיו מְסֻפָּר כִּי הִתְקַשָּׁה לְהִתְחַמֵּם, לַמְרוֹת שֶׁהִתְכַּסָּה בְּבִגּוּד מְחַמֵּם – "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים". שְׁנֵיהֶם 'זְקֵנִים' וּשְׁנֵיהֶם 'בָּאִים בַּיָּמִים'.
בְּאֶחָד הַתֵּאוּרִים שֶׁל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה הוּא מְנַבֵּא עַל כְּבוֹד ה' שֶׁיִּשְׂרֹר וְיִתְגַּלֶּה בִּירוּשָׁלַיִם בָּעֵת הַהִיא, וְכָךְ הוּא מִתְבַּטֵּא: "כִּי מָלַךְ הוי' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם [א. מ.1] וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד". מִי הֵם אוֹתָם זְקֵנִים? כַּנִּרְאֶה שֶׁאֵלּוּ אוֹתָם הַ'בָּאִים בַּיָּמִים' שֶׁלָּנוּ. אֵיךְ אֲנִי יוֹדֵעַ? תַּרְגִּיל קָטָן: סַמְּנוּ לְעַצְמְכֶם אֶת הָאוֹת הָאַחֲרוֹנָה בְּכָל אַחַת מִשְּׁלֹשׁ הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת בַּפָּסוּק – "נֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד". אָז, הִנֵּה לָנוּ בְּסוֹפֵי תֵּבוֹת הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן מִבֵּינֵיהֶם, דָּוִד. אֵיפֹה מִסְתַּתֵּר אַבְרָהָם? קְחוּ אֶת שְׁאַר הָאוֹתִיּוֹת –נֶגֶ זְקֵנָי כָּבוֹ – וְחַשְּׁבוּ אֶת עֶרְכָן בְּגִימַטְרִיָּא. אִם לֹא טְעִיתֶם, קִבַּלְתֶּם 248, בְּדִיּוּק כְּמִנְיָן אַבְרָהָם!
אָז הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁאֲנִי לוֹמֵד מֵהָרֶמֶז הַנֶּחְמָד הַזֶּה הוּא, שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר מְיֻחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּקֵנִים שֶׁלָּנוּ, בֵּין אַבְרָהָם אָבִינוּ לְדָוִד הַמֶּלֶךְ. כַּנִּרְאֶה שֶׁלֹּא מִקְרֶה הוּא שֶׁאֶת תְּחִלַּת דַּרְכּוֹ כְּמֶלֶךְ, עוֹשֶׂה דָּוִד בָּעִיר חֶבְרוֹן, בִּסְמִיכוּת לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, הַמָּקוֹם אוֹתוֹ הִתְעַקֵּשׁ אַבְרָהָם לִקְנוֹת מֵעֶפְרוֹן בְּכֶסֶף מָלֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא לִקְבֹּר אֶת שָׂרָה.
מַהִי הַתְּכוּנָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת לִשְׁנֵיהֶם? מִדַּת הַשִּׁפְלוּת.
כַּדּוּר שֶׁלֶג מִתְגַּלְגֵּל
אַתֶּם מַכִּירִים אֶת הַבִּטּוּי כַּדּוּר שֶׁלֶג? הוּא בָּא לְתָאֵר מַצָּב בּוֹ דָּבָר קָטָן וַחֲסַר חֲשִׁיבוּת הוֹפֵךְ לְמַשֶּׁהוּ עֲנָק וּמִפְלַצְתִּי. אִם אֲגַלְגֵּל חֹפֶן שֶׁלֶג שׁוּב וָשׁוּב עַל מִשְׁטַח הַשֶּׁלֶג הַלָּבָן, הוּא יֵלֵךְ וְיִתְפַּח לִמְמַדִּים גְּדוֹלִים, עַד לְהַר שֶׁל מַמָּשׁ. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאֶצְלָם כַּדּוּר שֶׁלֶג לֹא שַׁיָּךְ דַּוְקָא לַחֹרֶף. הֵם מְגַלְגְּלִים אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלָּהֶם. זֶה מַתְחִיל מִמַּשֶּׁהוּ קָטָן אֲבָל כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ לַמְּמַדִּים הַמַּפְחִידִים הֵם כְּבָר מַמָּשׁ אוֹבְדֵי עֵצוֹת.
הַתֵּאוּר הַזֶּה מַזְכִּיר לִי סִפּוּר מְפֻרְסָם: הָיָה פַּעַם אָדָם שֶׁרָאָה אֶת חֲבֵרוֹ הַמְּפֻזָּר מַנִּיחַ אֶת אַרְנָקוֹ כְּשֶׁהוּא גָּלוּי לַכֹּל בְּמָקוֹם צִבּוּרִי. הָאִישׁ רָצָה לְלַמֵּד אֶת חֲבֵרוֹ לֶקַח, נָטַל אֶת הָאַרְנָק וְשִׁלְשֵׁל אוֹתוֹ לְתִיקוֹ. "שֶׁיְּגַלֶּה קְצָת אַחְרָיוּת" חָשַׁב בְּלִבּוֹ, וְתִכְנֵן, כַּמּוּבָן, לְהַחֲזִיר אֶת הָאַרְנָק תּוֹךְ זְמַן קָצָר. אֲבָל, מַחֲשָׁבוֹת לְחוּד וּמְצִיאוּת לְחוּד. עִנְיָן חָשׁוּב אִלֵּץ אוֹתוֹ פִּתְאוֹם לָצֵאת בִּמְהִירוּת לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה, כָּךְ שֶׁכָּל הָעִנְיָן נִשְׁכַּח מִמֶּנּוּ לַחֲלוּטִין. רַק כְּשֶׁחָזַר לָעִיר לְאַחַר שְׁבוּעַיִם נִזְכַּר פִּתְאוֹם בְּכָל הַסִּפּוּר. הוּא נִגַּשׁ מִיָּד לַמָּקוֹם בּוֹ הִטְמִין אֶת הָאַרְנָק וְרָץ לְבֵיתוֹ שֶׁל הֶחָבֵר, אֲבָל אָז גִּלָּה לְהַפְתָּעָתוֹ שֶׁהַסִּפּוּר כְּבָר הִתְגַּלְגֵּל לִמְמַדִּים שֶׁלֹּא תִּכְנֵן. הוּא בְּסַךְ הַכֹּל חָשַׁב לַחֲמֹד לָצוֹן עִם הֶחָבֵר, אֲבָל בְּבֵית הֶחָבֵר רָבְתָה הַמְּהוּמָה, הַצַּעַר וְהַכַּעַס. בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הֶחָבֵר הֶאֱשִׁימוּ אוֹתוֹ בְּחֹסֶר אַחְרָיוּת, חֲשָׁדוֹת בִּדְבַר זֶהוּתוֹ שֶׁל הַגַּנָּב נִשְׁלְחוּ לְכָל עֵבֶר, וּבִכְלָל לַחֲתֻנָּה שֶׁעָמְדָה לְהִתְקַיֵּם בִּמְעוֹנָם לֹא הָיְתָה פְּרוּטָה. לְאוֹר כָּל זֹאת הִתְבַּיֵּשׁ הָאִישׁ לְהִכָּנֵס לַבַּיִת וּלְהָשִׁיב אֶת הָאֲבֵדָה. "אַמְתִּין לְהִזְדַּמְּנוּת מַתְאִימָה", חָשַׁב לְעַצְמוֹ, סַב עַל עֲקֵבָיו וְחָזַר לְבֵיתוֹ. אֲבָל הַהִזְדַּמְּנוּת לֹא מִהֲרָה לָבוֹא. לְהֵפֶךְ, מִיּוֹם לְיוֹם גָּדְלָה אֶצְלוֹ הַבּוּשָׁה וְהַהִזְדַּמְּנוּת הַמַּתְאִימָה שׁוּב נִדְחֲתָה...
לָרֶדֶת מֵהָעֵץ
הַסִּפּוּר עוֹד נִמְשַׁךְ וְנִמְשַׁךְ, אֲבָל אֲנַחְנוּ נַעֲצֹר פֹּה כְּדֵי לַחֲשֹׁב עַל עַצְמֵנוּ, כִּי הַסִּפּוּר הַזֶּה בְּעֶצֶם עָלוּל לִקְרוֹת לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. מַדּוּעַ הָיָה קָשֶׁה לָאִישׁ לְהָשִׁיב אֶת הָאַרְנָק? כִּי הוּא יָדַע שֶׁמַּעֲשֵׂה הַקֻּנְדָּס הַקָּטָן שֶׁעָשָׂה לֹא הָיָה נָכוֹן. אִם הָיָה מַחֲזִיר אֶת הָאַרְנָק בְּאוֹתוֹ רֶגַע, הָיָה הֶחָבֵר מְחַיֵּךְ בַּהֲבָנָה וְשִׁגְרַת הַיְּדִידוּת הָיְתָה נִמְשֶׁכֶת. אֲבָל כְּכָל שֶׁעָבַר הַזְּמַן, הָלַךְ הָאִישׁ וְהִסְתַּבֵּךְ בְּטָעוּתוֹ. הוּא הִסְתַּבֵּךְ בְּעֶצֶם עִם עַצְמוֹ.
מֶה הָיָה חָסֵר לוֹ? מְעַט שִׁפְלוּת. לוֹמַר: "נָכוֹן, טָעִיתִי. לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לִנְהֹג כָּךְ". זֶה מָה שֶׁהָיָה עָלָיו לְהַרְגִּישׁ כְּדֵי לְהוֹדוֹת בָּאֱמֶת וְלִפְתֹּר אֶת כָּל הַבְּעָיָה. גַּם אֲנַחְנוּ, לִפְעָמִים מְטַפְּסִים עַל עֵץ וְלֹא יוֹדְעִים אֵיךְ לָרֶדֶת מִמֶּנּוּ.
וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר
כַּאֲשֶׁר עוֹמֵד אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּתְפִלָּה מוּל ה', הוּא מֵעִיד עַל עַצְמוֹ כִּי הוּא "עָפָר וָאֵפֶר". מָה הַמְּשֻׁתָּף לֶעָפָר וּלְאֵפֶר? שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלָב הַסּוֹפִי. כַּאֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹחֵק אֲבָנִים אוֹ מְפוֹרֵר אֲדָמָה אֲנִי מְקַבֵּל עָפָר דַּק, וְאֶת הֶעָפָר אֵין אֶפְשָׁרוּת לְפָרֵק יוֹתֵר. גַּם חֲתִיכַת עֵץ שֶׁאֲנִי מַבְעִיר בָּאֵשׁ נִתָּן לִשְׂרֹף וְלַהֲפֹךְ לְגֶחָל, אֲבָל לְאַחַר זְמַן יַהֲפֹךְ הַגֶּחָל לְאֵפֶר, וְאוֹתוֹ כְּבָר אִי אֶפְשָׁר לִשְׂרֹף יוֹתֵר. מִדַּת הַשִּׁפְלוּת הִיא הַיְּכֹלֶת שֶׁלִּי לַעֲמֹד מוּל ה' וּלְהַכִּיר בַּחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלִּי מִבְּלִי לְנַסּוֹת לְטַיֵּחַ וּלְהַעֲמִיד פָּנִים. גַּם אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲשִׁים אוֹתִי, כִּי כְּבָר עָשִׂיתִי זֹאת בְּעוֹד מוֹעֵד. אֲנִי מְפֻכָּח וּמוּדָע לְגַמְרֵי לְמַצָּבִי.
כַּדּוּר הַשֶּׁלֶג מִתְנַפֵּחַ כַּאֲשֶׁר אֲנִי לֹא תּוֹפֵס אוֹתוֹ בַּזְּמַן. בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי מוֹדֶה בְּשִׁפְלוּתִי אֲנִי מוֹצִיא אֶת הָאֲוִיר מֵהַבָּלוֹן הַנָּפוּחַ שֶׁיָּצַרְתִּי לְעַצְמִי. בָּרוּר לִי שֶׁהוּא שִׁקְרִי, וּמִשֶּׁקֶר אֲנִי מְעֻנְיָן לְהִפָּטֵר, אָז אֲנִי פָּשׁוּט אוֹמֵר סְלִיחָה וּמִשְׁתַּחְרֵר...
אַבְרָהָם אָבִינוּ מֵעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְבַזּוֹת אוֹתוֹ. מַדּוּעַ? כִּי אִם הַדָּבָר נָכוֹן – הוּא כְּבָר אָמַר אוֹתוֹ לְעַצְמוֹ מִזְּמַן, לִפְנֵי כֻּלָּם. הוּא יוֹדֵעַ אֶת עֶרְכּוֹ, אָז מָה הַחִדּוּשׁ אִם מִישֶׁהוּ אַחֵר אוֹמֵר לִי אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר? כַּדּוּר הַשֶּׁלֶג נָמֵס עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְחִיל לְהִתְגַּלְגֵּל...
שֶׁנִּזְכֶּה לַשִּׁפְלוּת שֶׁל הַזְּקֵנִים הַ'בָּאִים בַּיָּמִים'!
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי
שְׁאֵלַת הַשָּׁבוּעַ: מַדּוּעַ הֶעָפָר וְהָאֵפֶר מְשַׁמְּשִׁים מָשָׁל לְמִדַּת הַשִּׁפְלוּת?
[א. מ.1]הניקוד נכון, אבל החיריק-בלי-אות נבלע, בעיצוב צריך לשים לב שמופיע נכון.
