שכר בעולם הזה על קיום מצוות - יש כזה דבר?
פרשת עקב פותחת במילים 'והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם...' - לכאורה, מה שכתוב כאן הוא שאם נשמור את המצוות ה' נקבל את כל הטוב שמפורט בהמשך הפסוקים - 'וברך פרי בטנך ופרי אדמתך...'.
נראה טוב... אבל רגע - נלך פסוק אחד אחורה, אל הפסוק שמסיים את פרשת ואתחנן, שתי המילים האחרונות שלו הן - 'היום לעשותם', ועל המקום רש"י מביא את הפירוש הידוע של חז"ל - 'ולמחר בעולם הבא ליטול שכרם'.
(יתירה מכך, רש"י משלב בלשונו שני מאמרי חז"ל, את הלשון 'ליטול' הוא לוקח ממאמר חז"ל בו כתוב בפירוש 'ולא היום ליטול שכרם').
אז יש שכר בעולם הזה על קיום המצוות או לא?
כדי להבין זאת, נסקור בקצרה את פרשות דברים עד כה, כפי שלמדנו בפעמים הקודמות:
פרשת דברים מלמדת אותנו על האמונה הגדולה שצריכה להיות לנו בכך שה' יביא אותנו לארץ, ולכן שם מסופר על חטא המרגלים.
פרשת ואתחנן - מלמדת אותנו ש'כניסה אל הארץ' וחיים בארץ זה בעצם קיום כל התורה והמצוות כאן בארץ והשראת שכינתו של הקב"ה בתוכנו. לכן מסופר שם על מתן תורה, המעמד שמבטא את נתינת התורה לעם ישראל כדי שיממש אותה בארץ.
כעת הגענו לפרשת עקב, ואנו נמצאים כבר בשלב הקיום עצמו. וכאן ה' בא ואומר לנו - תדעו לכם שאם תקיימו באמת את מצוותי כאן בארץ - אהיה מאוד שמח!
שמחת ה' מתבטאת בכך שהוא מאיר לנו פנים ונותן לנו שפע.
יוצא שהשפע הגשמי והברכה שתהיה לנו היא לא שכר על קיום המצוות - את השכר נקבל בעולם הבא - אלא היענות של ה' לעבודתנו. ה' בעצם אומר לנו - 'תמשיכו, זה ממש משמח אותי!'
השפע הוא הבעת האהבה של ה' אלינו ושמירתו 'את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך'. עיקר רצונו הוא שנמשיך 'לבוא אל הארץ', לקיים את מצוותיו ובעצם בכך נראה לו שעיקר רצוננו זה להשכין אותו בקרבנו.
לעומת זאת, אם אנו חלילה נתפסים לשפע שאנו מקבלים ומתייחסים אליו כשכר על קיום המצוות, אנו מראים שאנו לא רוצים דווקא אותו, אלא את השפע הגשמי שהוא מביא איתו.
מה תגובה כזו אמורה להוליד אצלנו?
כשאנו רואים את ה' יתברך מתמלא שמחה ממעשינו, אנו מתמלאים שמחה מכך שהוא שמח והדבר ממריץ אותנו לעשות עוד, זה שוב משמח את ה' והוא מבטא את זה באמצעות השפע וחוזר חלילה.
(לפעמים יש לנו כבדות בעבודת ה', ובהחלט ניתן לומר שהסיבה לכך היא שאנו לא רואים שהדברים שאנו עושים פועלים משהו ו'מזיזים' לה'.
אם נשים לב שהשפע שיש לנו בחיים הוא בעצם היענות של ה' למעשינו והבעת אהבתו אלינו, אנו נתמלא חשק להמשיך ולעשות עוד ועוד).
'ועשיתם אותם'.
אדמו"ר הזקן אומר על הפסוק 'ועשיתם אותם' שאנו בעצם עושים שיהיו מצוות.
הוא מסביר שאם אנו רוצים את המצוות ה' כביכול גם רוצה אותם, אך אם חלילה לא - הוא אמנם משאיר את הציווי, אך כביכול אין לו עניין בו והוא לא שורה בתוכו (וכפי שכתוב על הקרבנות 'אשר לא ציויתי').
אם חלילה נתייחס לשכר הגשמי כשכר על עבודתנו, אנו מנתקים בכך את האור של ה' מהמצוות שאנו עושים, אך אם נתייחס לכך כ'פנים שוחקות' של ה' אלינו וכשמחה על כך שאנו מקיימים את המצוות, בכך אנו 'עושים את המצוות' ובעצם עושים את זה שה' ישכון בתוכנו.
שנזכה לרצות שה' ישכון בתוכנו, ונראה איך הוא כל כך שמח מכך שאנו רוצים אותו, עד שנגיע לבניין בית המקדש, בו ה' לגמרי שוכן בקרבנו, בקרוב ממש!
