"בשבילי השופרות הם כמו יהלומים"

שמעון קינן, תושב גבעת יואב שברמת הגולן. כבר מילדותו עסק תקיעה ובהכנת שופרות. מזה 18 שנה הוא מנהל את מפעל "קול שופר", ומרכז המבקרים הגדול שלצידו.

טבריה:

נולדתי במרוקו והגעתי לטבריה כשהייתי ילד.

גדלנו בשיכון ב' בכביש שמוביל לרבי עקיבא. אמי עליה השלום הייתה צדקת גדולה והייתה דואגת שאנחנו נרד לטבריה להביא סיד, היינו מביאים סיד בתוך שק והיינו מביאים את זה על הגב, כי לא היו רכבים כמו היום. ככה היינו מסיידים את קבר רבי עקיבא בהילולא שלו, ואמא שלי הייתה עושה קוסקוס לכל השכונה. אני גדלתי בבית הכנסת השכונתי והרב שלנו היה רבי מרדכי זעפרני.

הרב יעקב זעפרני:

הממשיך של אביו הגדול. ממנו למדתי וראיתי המון, הוא נפטר לפני כמעט שנה.

נפל בחלקי שלפני שבועיים הגיע הבן של רבי יעקב עם השופר שתקעו בו אז כשהייתי עוד ילד בבית הכנסת בטבריה. הייתה לו תקלה בפייה ותקנתי אותה בהרבה אהבה.

מה שהיה נראה לי מוזר הוא, שכשהייתי ילד זה היה נראה שופר ענק ועכשיו כשאני עובד בשופרות זה לא נראה ענק כל כך... רבי יעקב ירש מאביו את התפילה והלחן והיה לו קול צלול ונעים. הרבנים של אז לא התעסקו כמו היום בפוליטיקה וכסף וכל מיני דברים. הכל היה אז לשם שמיים. אני מתפלל מגרונם,  כל התפילות שיש לי היום בראש השנה ויום כיפור זה אך ורק מה שהגיע לי מהם בילדותי.

שופרות:

כמו שאשה שומרת ומייקרת את היהלומים שלה, ככה השופרות והקרניים בשבילי. זה ממש הדבר הכי חשוב לי.

מפעל קול שופר

זה התחיל כאשר הרב שלי קישר ביני לבין יצרן שופרות שפרש לגמלאות, הלכתי אליו ללמוד את סודות העניין.

המפעל שלנו הוא הכי מודרני בתחומו. אחרי שעסקתי עם הרבה בעלי מלאכה מוכשרים מאוד הגעתי למלאכה הזו. על העבודות שלי אפשר לומר שאין יותר יקה ממרוקאי...

ראש השנה:

את האמת שעלי אישית ראש השנה קצת כבד... אני מחובר יותר לפסח...

מרכז המבקרים:

המרכז שלנו הוא היחידי בעולם. אין אף אחד שפתח את העסק הזה. יש הרבה סודות מקצוע בתחום הזה וברמה הזו. אף אחד לא יכול לקחת לנו מה שיש לנו בידיים. אני מלמד הרבה לציבור וגם לומד מהציבור לא מעט.

טיפ לתוקעים:

לא לעבוד בכוח, לסגור את השפתיים ולנשוף, וכשאנחנו נושפים לא מוציאים אוויר סתם אלא להוציא את האוויר בלחץ ובמרוכז. אם אתה עושה ככה כמו שצריך אז בקלי קלות אתה תוקע.

יהדות מרוקו

אני נמצא הרבה במרוקו, בקרתי כבר קרוב ל-20 פעם אבל לא גדלתי שם, עזבנו כשהייתי בן שנה וחצי.

אבא שלי גדל במרקש ושם בבית הכנסת הקומה העליונה הייתה ישיבה ויצאו משם רבנים שהשפיעו על הרבה מבני ישראל. יהודים מיוחדים בעלי מידות טובות.

בעל תוקע מיוחד:

הדוגמא שלי היא רבי יעקב זעפרני שהזכרתי קודם. הוא דמות מפתח.

מהימים של היום, אני לא משתחצן אבל אני נחשב לאחד שמכיר את השופר לפני ולפנים.

תקיעת שופר היא חכמה ולא מלאכה, יש דברים שאתה מקבל אותם מלמעלה. ללמוד יש מי שלומד יותר טוב ומי שפחות טוב, אבל בנושא הזה של השופר יש מי שהלך לפני וחיבר אותי לדבר הזה. זה הקב"ה.