מיצהר לתל אביב – משפחת דאום שוברת את הסטיגמות

​הרב שי דאום (48), נשוי לאסנת ואב לתשעה ילדים, עבר לפני כחצי שנה יחד עם משפחתו מהישוב יצהר בו התגוררו שנים ארוכות, אל העיר תל אביב. הרב דאום, לשעבר רב הנחל החרדי, וכיום ר"מ בישיבת 'עוד יוסף חי' ביצהר, מספר בראיון "קצר ולעניין" בקול היהודי על המעבר לעיר הגדולה מתוך חממת השומרון, על גיוס החרדים, ההחמרות בכשרות, והגעגועים לשכם.

"אור הצפון"

"סוג של גרעין שמתגבש בתל אביב. כיום אנחנו ארבע משפחות, חלקן מתלמידי הרב יצחק גינזבורג, בפעילות בעיקר סביב בית הכנסת אור הצפון ברחוב ז'בוטינסקי".

למה תל אביב?

"המעבר לתל אביב היה בעידוד עד דחיפה אגרסיבית של הרב גינזבורג, כאשר ההגדרה של המעבר היתה להיפגש עם יהודים. לצאת. עד היום גרתי במקום שכל הסובבים אותי חושבים אותו דבר ונראים אותו דבר.

סטיגמות

במפגש בין יהודים רק דברים טובים יכולים לקרות. אחרי המעבר התחוור לי שכמו שיש לנו - דתיים/ימנים וכו' טענה שלא מכירים אותנו באמת אלא רק דרך סטיגמות ופלקטים, למרות שתפסתי את עצמי כאיש נבון וחכם ואינטלגנטי, ככה בדיוק אני התייחסתי לתל אביבים/חילונים".

הפצת יהדות?

"אני לא אומר את זה כטקטיקה אלא באמת - המפגש בין יהודים זה מה שגורם טוב. הסיסמא של הגרעין שלנו זה 'מתקדמים ביחד'. על ידי מפגש בין יהודים יש ריבוי של אהבת ישראל, ריבוי של אור, ריבוי של טוב, וממילא היהדות מופצת, אבל זה לא במובן של משפיע ומושפע".

יצהר ותל אביב, הילכו שניהם יחדיו?

"זה חלק מהסטיגמות. ראיתי שאנשים מאוד מתייחסים לגופו של עניין ואדם. אז נכון שאם הגעת מהתנחלות מבודדת וקיצונית כמו יצהר זה נותן קצת יותר עניין ופיקנטריה, אבל הכל תלוי ברמה האישית וסוג השיח וקירוב הלבבות. לא שופטים ומקטלגים כל כך מהר".

עיר ללא הפסקה

"חטפנו הלם תרבות מהרבה היבטים. גם ההבדל בין עיר לישוב, הזמינות והתרבות, יוקר המחייה, בילוי עם הילדים בשעות הפנאי שינה את אופיו, ולאדם דתי כמובן נושא הצניעות. אבל לומדים גם את הפלוסים של הזמינות לכל הדברים. פתאום לא כל נסיעה לרופא שיניים צריכה להפוך לפרוייקט רציני של יום חופש מהעבודה..."

חנוכה

"חנוכה זו הזדמנות למפגש עם הרבה אנשים. הזמנו את כל מי שרוצה להשתתף איתנו בהדלקת נרות כל יום בבית כנסת, עם פעילות מיוחדת. השתתפנו בהדלקת נרות של כל דיירי הבניין בו אנחנו גרים. האמירה והאופי של החג שהוא מאוד משפחתי, נותן הרבה אפשרויות של מפגש והכרות ופתיחה למעגלים חדשים".

גדוד נצח יהודה (נחל חרדי)

"הייתי רב בקבע של הנחל החרדי חמש שנים, עד שנת תשס"ח. זו היתה תקופה מאוד מרתקת ומעניינת. שילוב בין עבודת רבנות לעבודה סוציאלית, פסיכולוג ועוד כמה וכמה דברים...

אהבתי מאוד את המפגש עם האנשים, הדיבור הישיר, היכולת לעזור להם, ועד היום אני בקשר עם רבים מהבוגרים ומכהן כרב במיל' של גדוד נצח יהודה".

גיוס חרדים

"יש שינוי גדול מאוד בתחום. בתקופה שאני הייתי בשירות, הנחל החרדי היה מסגרת טובה לחבר'ה שנשרו מהישיבות, וזה לא היה מתוך שום מגמה של גיוס בכח או עידוד גיוס בחורי ישיבה ודברים כאלה. גם הצבא הגדיר באופן ברור בזמנו שהוא לא רוצה להיכנס לעימות ולגייס את בחורי הישיבות. לאחר עליית יאיר לפיד וביטול חוק טל, הסוגיה הזו נמצאת במקום אחר לגמרי, על מסלול עימות".

כשרות

"גדלתי ברמת מגשימים בבית שהיתה בו מודעות גבוהה לכשרות. אבא שלי (הרב יחזקאל דאום זצ"ל, רבה של תנובה – א"ג), היה פורץ דרך בתחומים רבים בנושא הכשרות. גם בתחום כשרות המהדרין וגם בשיתוף פעולה עם החרדים, וזכה לאמון גדול מאוד גפ מבד"צ העדה החרדית וגם מהרב לנדאו.

באופן כללי הציבור הדתי התורני עבר שינוי גדול מאוד בשנים האחרונות במודעות לנושא הכשרות. אנשים רוצים לקבל על עצמם החמרות וקדושת המאכל חשובה להם.

פרופורציות

"התופעה גורמת לכל מיני שינויים - הקמה של ארגון כמו 'כושרות', יש יותר רבנויות שפותחות רמת מהדרין ועוד. כל עוד אנשים יודעים להפריד בין הידור לעיקר הדין ובין דיעבד ללכתחילה, ולשים את הדברים בפרופורציות המתאימות תוך שיקול דעת נכון, זה דבר מבורך מאוד".

ישיבת עוד יוסף חי

"למדתי בישיבה עוד לפני החתונה, וגם כאברך, היום אני ר"מ בישיבה. את עיקר עיצוב עולמי הרוחני והתורני עשיתי בן כותלי הישיבה, כמובן עם ראש הישיבה הרב איציק שפירא ונשיא הישיבה הרב יצחק גינזבורג".

שכם – קבר יוסף

"בקבר יוסף היתה אווירה מיוחדת במינה, של חירות מחשבה ויכולת לשאול ולפתוח את כל הנחות היסוד. בני החבורה היו חדורים בתחושת שליחות ורצון להפוך את העולם ולהביא את הגאולה, תוך חברות אמיצה בין האנשים. אווירה מאוד מאוד מיוחדת שעד היום אני מתגעגע אליה".