שאלה:
ברוך ה' לאחרונה אני מלמדת הרבה ורואה ברכה בעמלי. לצד השמחה על כל השפע והטוב, אני חוששת קצת שקבלה לא נכונה של טוב ה', תפיל אותי לגאוה. זה אולי נשמע קטנוני, אבל אני מאוד מוטרדת מכך עד כדי עצירת התנופה וההתפתחות.
אודה לעצת הרב ולברכה להצלחה בהמשך.
מענה מהרב יצחק גינזבורג:
חנוכה שמח מוסיף והולך ואור לכל בני המשפחה ולכל התלמידות והמושפעות כן ירבו!
ישנו ווארט של הרבי הרש"ב [במענה לתמיהה של רב מסוים] לגבי החידוש של לימוד חסידות לעומק בישיבה שיסד – תומכי תמימים: "כאן לא מלמדים חסידות, כאן שופכים חסידות!". כך גם עליך לשפוך לאחרים כמה שה' נותן לך ("ומתלמידי יותר מכולם", שעל ידי 'אור חוזר' את מקבלת יותר ויותר) מתוך תחושה שסך הכל את שליחה להעביר את כל הטוב הזה לתלמידותיך ובטלה לה' המעניק את הטוב, כביטול הכלי-צִנור שמשמש להעברת השפע. באופן כזה, אין בזה שום הרגשת גאוה ח"ו רק כל הזמן הודיה לה' ותפלה לה' שהדברים יצאו מהלב ויכנסו ללב ויפעלו את פעולתם הרצויה.
ברכה להצלחה רבה בכל השיעורים ובכל הפעילות שיניבו פירות מתוקים בגשמיות וברוחניות, הרבה חיות ושמחה בעבודת השי"ת, לכולן.
