אתמול למדנו שמי שעבר עבירה צריך להמשיך לעולם אור גבוה שלא מוגבל בהגבלות העולם ונקרא 'רב חסד'.
כיצד ממשיכים אור גבוה כל כך?
על ידי תשובה וחרטה גדולה מעומק הלב מעוררים את האור העליון.
בשביל להוריד ולהמשיך אותו לתוך העולם, צריך לעשות מעשים ממש והם מעשי הצדקה וחסד בלי גבול ומדה. חסד אותיות ח"ס דלי"ת שפירושו לחוס ולרחם על מי שאין לו, ועל ידי שהאדם עושה חסד ללא הגבלה גם הקב"ה משפיע אור וחסד עליון ללא הגבלה. גם אצל הקב"ה הפירוש של חסד הוא לחוס על מי שאין לו, כי לגבי הקב"ה כל העולמות הם כמו עניים שאין להם אור וחיות.
כמו שאמרנו אתמול האור הגדול מתקן את כל הפגמים של העבירות. לכן כתוב "עשֹה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח", כי לקרבנות יש גבול ומידה לעומת צדקה שאפשר לתת ללא גבול.
נשאלת השאלה: כתוב בגמרא שאסור לתת צדקה יותר מ'חומש' של הנכסים? והתשובה היא שהלכה זו היא רק למי שלא חטא או שכבר תקן את החטא שלו, אך מי שצריך לתקן את נפשו יכול לבזבז יותר כסף, וכמו שעל רפואת הגוף אפשר לבזבז הרבה כסף כך על רפואת הנפש אפשר לבזבז יותר מחומש.
מחר בע"ה נסביר על פי האמור לעיל את הפסוק עליו שאלנו בתחילת האגרת: "חסדי ה' כי לא תמנו".
