לפני כשלוש שנים גזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע 5.5 שנות מאסר על רז עמיצור, צעיר יהודי בן 20, אשר הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בתקיפת ערבים ובדואים בבאר שבע, זאת על רקע הטרדת יהודיות בידי ערבים ובדואים בעיר. על פי האמור בגזר הדין שניתן בחודש כסלו תשע"ט, הועמד עמיצור, תושב באר שבע, לדין בשל שורה של תקיפות אלימות כלפי ערבים, שבוצעו על רקע קשרים של אותם גברים עם נשים יהודיות.
במסגרת הסדר טיעון, הורשע בעובדות על פי הודאתו שכללה ארבעה אישומים של פגיעה בערבים השוהים בחברת יהודיות, בכדי לעורר בהם פחד ולמנוע קשרים אישיים בין הערבים ליהודיות. בגין עבירות אלה נדון לחמש וחצי שנות מאסר בפועל.
יחד עם עמיצור, הואשמו עוד שישה צעירים יהודיים בגילאי 17-20, כולם תושבי באר שבע.
כעת, בעקבות תביעה נגררת לאחר הרשעת עמיצור, חייבה השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי את עמיצור בתשלום פיצוי של מעל חצי מליון ₪ לאחד מנפגעי התקיפה על פי הפירוט הבא:
פיצוי לא ממוני - 200,000 ₪;
גריעה מכושר ההשתכרות - 281,135 ₪;
הפסד פנסיה -35,141 ₪;
עזרת הזולת – 20,000 ₪;
הוצאות - 15,000 ₪;
סה"כ - 551,276 ₪.
על פי עובדות האישום הראשון, הנוגעות לתובע, ביום כ"ה שבט תשע"ז (21.2.17) לפנות בוקר, שהה התובע הערבי עם בחורה יהודייה במכוניתו, בחניה בבאר שבע. עמיצור הגיע למקום עם קבוצת אנשים, ניגש למכונית וביקש מהבחורה מצית. כאשר הצית סיגריה, בחן את פני השניים, ומשהסיק שמדובר בערבי וביהודייה, התרחק מעט, הוציא סכין, חזר למכונית, ודקר את הערבי בגבו, באזור הצלעות, הבטן והיד. דקירה אחת פגעה בכליה השמאלית וגרמה לו לקרע ולדימום.
בעקבות הודאתו בעובדות כתב האישום, הורשע הנתבע בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובהחזקת סכין מתוך מניע גזעני. בעקבות הרשעתו הוגשה כאמור התביעה שלפני, כתביעה נגררת להרשעה בפלילים.
התובע הצהיר כי מאז האירוע הוא חושש מיהודים, וכי הוא סגור רוב היום בבית הוריו, נמנע מלהגיע לעיר באר שבע או לעבוד. נוטה להתפרץ על קרובי משפחה, סובל מסיוטים ומתקשה לישון לילה רצוף.
פיצוי על נזק לא ממוני - השופטת מצאה שיש להיעתר לתביעתו של התובע ולקבוע פיצוי בסכום של 200,000 ₪.
אבדן הכנסות ופגיעה בכושר ההשתכרות - ההיסטוריה התעסוקתית מעלה כי התובע כלל לא עבד בשנים שקדמו לאירוע, למעט חודש אחד. על פי רישומי המוסד לביטוח לאומי התובע אינו רשום כשכיר או כעצמאי מיום 1.3.2016, ולא היו לו הכנסות מאותו מועד. התובע הגיש 7 תלושי שכר בלבד לתמיכה בבקשתו לפסיקת פיצוי בגין הפסד הכנסות ופגיעה בכושר ההשתכרות. בהתאם לתלושי השכר הייתה לתובע כאמור הכנסה בסכום של 737 ₪ בלבד.
השופטת ייטב כתבה כי ניתן להניח שאלמלא האירוע היה התובע משתלב בדרך זו או אחרת במעגל העבודה, אם כי בצורה חלקית ולסרוגין, כפי שעשה לפני האירוע. "אשר על כן אני פוסקת לתובע פיצוי בסכום של 281,135 ₪ בראש נזק זה".
"בהתאם להלכה הפסוקה יחושבו הפסדי הפנסיה לעתיד לפי 12.5%, ועל כן אני פוסקת לתובע פיצוי בסכום של 35,141 ₪ בראש נזק זה".
עזרת הזולת - "בקביעת הפיצוי בראש נזק זה יש לשקול את העובדה שבפועל לא הוצגו ראיות המעידות על קבלת עזרה בשכר. אני פוסקת לתובע פיצוי בסכום של 20,000 ₪ בראש נזק זה".
הוצאות - "התובע לא הציג קבלות כלשהן בדבר הוצאות שהוציא בעטיו של האירוע. אשר על כן, אני קובעת פיצוי בראש נזק זה על דרך האומדן בסכום של 15,000 ₪. כמו כן ישלם הנתבע לתובע את הוצאותיו, לרבות אגרת בית משפט ועלות חוות דעתו של המומחה, וכן שכר טרחת עו"ד".
"הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד יום התשלום בפועל", פסיקת השופטת יעל ייטב.
כששוטר הורס למישהו כושר עבודה 1 ח' אלול תשפ"א 10:59 גאגא