ביטחון ומשפטים בשמאל, תחבורה ואוצר בימין – עם 32 שרים, נחתם הסכם להקמת ממשלת ישראל ה-35.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ חתמו ביום שני בערב על הסכם להקמת ממשלה, אותה כינו "ממשלת חירום לאומי", והוא כולל, עד כמה שניתן, עוגנים למניעת 'הפרות הסכם' מכל צד.
בפני מפלגות כחול לבן והליכוד עומד עוד משא ומתן עם המפלגות שעימם בגוש (העבודה ודרך ארץ עם כחול לבן וש"ס, יהדות התורה וימינה עם הליכוד) וכן חלוקת התיקים הפנימית בתוך הגושים ובתוך המפלגות.
עיקרי ההסכם:
לקריאת ההסכם הקואליציוני המלא >>
על פי ההסכם, נתניהו ימשיך לכהן כראש הממשלה למשך שנה וחצי מיום השבעת הממשלה. בחודש חשוון תשפ"ב (אוקטובר 2021), יהיה גנץ ראש הממשלה ואילו נתניהו יהיה ממלא מקום ראש הממשלה עם תנאים משופרים. במהלך התקופה עד לכהונתו של גנץ, יקבל גנץ מעמד של ראש ממשלה מיועד ולא יהיה ניתן להעלות שום נושא לסדר היום ללא אישורו.
בחצי השנה הקרובה הממשלה תוגדר כממשלת חירום, ובתקופה הזו לא תועלה חקיקה שאינה עוסקת בנושא המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, ללא הסכמת הצדדים. כמו כן, יועבר תקציב דו-שנתי וכן יוקם 'קבינט קורונה' בראשות נתניהו וגנץ, והוא אמור לנהל את משבר הקורונה ולגבש אסטרטגיית יציאה. לא יהיו מינויי בכירים בתקופת החירום.
על פי ההסכם, מהלכי חקיקה לצורך החלת ריבונות ישראלים ביהודה ושומרון או על חלקים ממנה, יחלו רק מ-ט' תמוז (ה-1 ביולי). נתניהו מחויב להתייעץ עם גנץ בנושא, אך לא מעבר לכך. המטרה היא – קידום מימוש עסקת המאה שהציג דונלד טראמפ, לפני סיום כהונתו כנשיא ארצות הברית.
שר המשפטים יהיה מטעם כחול לבן, ככל הנראה אבי ניסנקורן, והוא יהיה גם יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, מי שבעצם כמעט שולט, ניתן לומר, באישור או בפסילת החוקים המועלים להצבעת הכנסת. מ"מ מקומו של יו"ר הועדה יהיה מגוש הימין. בהסכם נכתב כי ליו"ר הוועדה ולממלא מקומו יהיה ווטו על הנושאים המועלים בוועדה וכל נושא יהיה חייב לעבור את אישור השניים.
לגבי הוועדה למינוי שופטים התנהלו וויכוחים לא קלים במהלך המשא ומתן בין שתי המפלגות. על פי ההסכמות, שהוכנסו להסכם הקואליציוני, בוועדה למינוי שופטים יהיה רוב ימני-שמרני ולא יהיה נציג לאופוזיציה, כפי שהיה נהוג במשך שנים רבות. נציג מטעם כחול לבן שיהיה בוועדה – ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ).
נתניהו ביקש להכניס בהסכם הקואליציוני, כי תחוקק פסקת ההתגברות עוקפת בג"ץ, אך לבקשתו יהיה מדובר בכזו שתפעל רק במקרה שבג"צ יפסול את כהונו של נתניהו כראש הממשלה או כממלא מקום ראש הממשלה, בשעה שנאשם בפלילים. בכחול לבן סירבו והדבר לא הוכנס להסכם. עם זאת, סוכם בעל פה כי באם הדבר יקרה בחודשים הראשונים לכהונת נתניהו, הכנסת תתפזר לבחירות.
כמו כן יתוקן חוק יסוד הממשלה, כך שמבחינה משפטית ממלא מקום ראש הממשלה יהיה במעמד זהה לראש הממשלה ויוכל לכהן עד פסק דין חלוט בעניינו.
על פי ההסכם, במידה ונתניהו כראש ממשלה יפזר את הכנסת לפני קיום הרוטציה של גנץ, או לחילופין לא יצביע בעד תקציב המדינה, גנץ ייכנס לתפקיד ראש ממשלת מעבר עד לקיום הבחירות.
הממשלה שתוקם תכלול 32 שרים, כולל ראש הממשלה וממלא מקומו, ובהמשך היא תתרחב ל-36 שרים, שיחולקו באופן שוויוני בין בלוק הימין המונה 59 ח"כים, לבין בלוג כחול לבן-עבודה-דרך ארץ עם 19 ח"כים בלבד. כל גוש יוכל לקבל 6-8 תפקידי סגני שרים.
עדיין לא ברור איזה חבר כנסת יזכה באיזה תיק, אך כבר הוחלט בהסכם על חלוקת התיקים לפי מפלגות גושים, בין כחול לבן-עבודה-דרך ארץ, לבין גוש הימין.
בעוד מפלגת הליכוד תחזיק בתיקי האוצר, הבריאות, ביטחון פנים, שיכון ובינוי, הפנים, תחבורה, החינוך, הגנת הסביבה, האנרגיה וירושלים, בגוש כחול לבן יחזיקו בתיק הביטחון, המשפטים, הכלכלה, התקשורת, התרבות, הרווחה, העלייה והקליטה, תיירות, שיוויון חברתי, תפוצות, חקלאות וכן את המשרד לעניינים אסטרטגיים. משרד החוץ יחולק במהלך כהונת הממשלה, כך שגבי אשכנזי יכהן כשר החוץ בשנה וחצי הראשונות ולאחר מכן התיק יעבור לידי הליכוד.
עם קיום הרוטציה, תיק הביטחון יועבר לליכוד. באותה העת, כחול לבן תוכל להחזיק גם בתיק האנרגיה או הגנת הסביבה, בכפוף להסכמה בין נתניהו לגנץ. יו"ר הכנסת אמנם ימונה מטעם הליכוד אך לא יהיה יולי אדלשטיין, כך נכתב בהסכם.
ועדות הכספים, החוקה והכלכלה, יחד עם וועדת העבודה והרווחה, ועדת הקורונה וועדת הקליטה, יהיו בידי מפלגות גוש הימין. מפלגת כחול לבן תקבל את ראשות ועדת חוץ ובטחון וכן וועדת הכנסת.
שר המשפטים כאמור יהיה מטעם כחול לבן, ככל הנראה ניסנקורן, והוא יהיה גם יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה. לצדו יועמד ממלא מקום אשר כל נושא שיועלה בוועדה יהיה חייב לעבור את אישור שניהם.
ראש הממשלה המכהן יוכל לקבוע את זהות שגריר ישראל בוושינגטון. כמו כן, נתניהו יוכל למנות את שגריר ישראל באו"ם, בלונדון, בפריז ובקנברה, גם בתקופה בה משרד החוץ יהיה בידי כחול לבן.
עוד לא ברור גורלה של מפלגת ימינה בממשלה הקרובה. ש"ס ויהדות התורה צפויות לשמור על כוחן בממשלה שתוקם. תיק הפנים ושירותי הדת יישאר בידי ש"ס, תיק הבריאות ויו"ר ועדת הכספים בידי יהדות התורה. חוק הגיוס, יקודם על פי הנוסח שאישרה מועצת גדולי התורה, כפי שביקשו במפלגות החרדיות, ולמורת רוחו של ח"כ אביגדור ליברמן, שנותר הפעם באופוזיציה.
יעקב ליצמן כאמור ימשיך לכהן בתפקידו כשר הבריאות והוא צפוי לקיים את מה שסוכם עוד טרם הבחירות ולהתפטר מהכנסת בחוק נורווגי, מה שיכניס תחתיו את יצחק פינדרוס כחבר כנסת מן המניין.
מינויים בכירים, כדוגמת מפכ"ל המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה וכדומה, יהיו בהסכמת שתי המפלגות וגם החקיקה תהיה בהסכמתם. בחצי השנה הקרובה, כאמור, המינויים הבכירים יוקפאו, במסגרת ממשלת חירום-קורונה.
כמו כן, יוקם "קבינט פיוס", בראשות שני ראשי הממשלה המיועדים, ומטרתו "לפעול לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית".
על פי ההסכם, לכל אורך תקופת הממשלה, גם נתניהו וגם גנץ יהיו זכאים לאבטחה, לשכה ומעון, גם למי מהם שיכהן כממלא מקום ראש הממשלה.
בהסכם נכתב, כי על כל סיעות הקואליציה לתת ערבויות לקיומו ושמירתו של ההסכם. כמו כן "תקבע התחייבות סיעתית שלא לשתף פעולה בפירוק אפשרי כלשהו של הקואליציה. כל סיעות הקואליציה יתמכו בהמשך כינון קואליציה זו אף אם אחד הצדדים להסכם זה הפר או פרש מהמסגרת הקבועה בהסכם".
לאחר סיום הליכי החקיקה המתלווים להסכם, להסדרת הרוטציה ומעמד ממלא מקום רוה"מ, יחתמו חברי הכנסת ממפלגות גוש כחול לבן וגוש הימין, על פניה לנשיא בבקשה להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו. רק לאחר מכן תוצג הממשלה ותושבע. ככל הנראה הדבר ייעשה בשבוע וחצי הקרובים.
