"האחים שלנו לא קבורים פה"

הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן מזרח והבלקן קיימה אתמול (א') סיור מיוחד בחלקות הקברים בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. הוועדה הצליחה לאתר את המקום בו טוענות ועדת כהן-קדמי והחברה קדישא, כי נמצאים קברי תינוקות שנחשבו נעדרים מזה כשישים שנה.

"גדלנו בבית של אבלים", שיתפה בתחילת הסיור האחות בתיה נוני שרון, את יו״ר הוועדה ח״כ נורית קורן וחברת הוועדה ח״כ מירב מיכאלי, "אחי בן ציון הגיע לבית חולים הדסה תל אביב, בגלל שלא חש בטוב. ואז כשאבא בא לבקרו למחרת, הודיעו לו שאחי התינוק נפטר. לא נתנו לו לראות את הגופה, לא נתנו לנו לקיים לוויה או לשבת שבעה ומעולם לא גילו לנו את מקום הקבר".

נוני סיפרה בדמעות, כי בתור ילדה בת 4 היא הייתה בורחת מהבית, כדי לא לשמוע את זעקות השבר של אם המיוסרת. "היא מתה בייסורים מצער על גורלו של אחי. נשבעתי להוריי שאגלה מה עלה בגורלו של בן ציון ואנחנו פה היום לשמוע אבל הספקות מאוד גדולות".

יו"ר הוועדה ח"כ נורית קורן  אמרה בטרם נחשפו הקברים, כי הוועדה ביקשה את רשימת הקברים מהחברה קדישא וזאת העבירה אותם. "הגענו לכאן היום כדי לתת תשובות למשפחות אודות מקום קבורת קרובי משפחתם הנעדרים מזה 60 שנה, מתוך תקווה שגם תוצאות בדיקות ה-D.N.A, יאשרו כי מדובר באח או באחות שנעלמו לפני עשורים. הפרשה הזאת לא נותנת לנו מנוח ולמשפחות הללו מגיע לסגור מעגל ולשבת שבעה כמו כל יהודי".

כאשר בני המשפחות וצוות הועדה הגיעו לחלקות הקברים, שסומנו רק לאחרונה בשלטים שנכתבו בכתב יד על יתדות, התרעם ד"ר הלל שמריהו שמלווה את חקר הפרשה כבר שנים: "מה שעשו לנו פה זה מסדר למפקד. זה לשחק את המשחק עד הסוף. לקחו נושא כל כך קשה וטראגי והפכו אותו לתיאטרון אבסורד". ד"ר שמריהו הטיח ברבנים כי אלו קברים מפוברקים וכי הנעדרים לא קבורים בהם.

מנכ"ל החברה קדישא תל אביב אברהם מנלה השיב כי בעבר לא שמו מצבות מעל קברים. "אנחנו מיפינו את הקברים על פי הספרים שלנו ומצבות עתיקות שקיימות פה נתנו לנו את היחס למיפוי הקברים של קרובי המשפחה שלכם. לצערי אני לא חושב שפתיחת הקברים תועיל למשפחות כי לאחר כל כך הרבה שנים אין הרבה סיכויים שתמצאו שרידים שניתן יהיה להשתמש בהם לבדיקות גנטיות".

קרובי משפחות החטופים התרעמו במהלך הסיור על נציגי החברה קדישא, על כך שהחזיקו ספרי קבורה בבתיהם וכך ניתן היה לפברק את הנתונים כחלק ממה שהם הגדירו "טיוח האמת על ידי הממסד". בחברה טענו מנגד כי הספרים נלקחו לבית לצורך עבודת מיפוי קשה וממושכת שאת תוצאותיה רואים בסיור היום.
כשהתחזקו התחושות על כך שהבדיקות הגנטיות לא יועילו סיפרה חה"כ קורן כי היא קיימה פגישה עם הרבנות, וועדת כבוד המת ועם הרב לאו. "שם הסבירו לי כי במידה ונמצא שיניים כלואות של תינוקת קטן ניתן יהיה לאשר קרבה משפחתית. עד שלא נתחיל פיילוט ראשוני לא נוכל לדעת מה יש בקברים".

לימור טוב אביטן אמרה לוועדה כי דודתה החטופה הייתה תמיד חלק ממשפחתה. "משפחתי עד היום לא מאמינה שדודתי עדינה נפטרה. בבית החולים בטפסים היה כתוב שהיא הייתה מאושפזת 4 חודשים אבל בפועל אנחנו יודעים שהיא אושפזה רק ליומיים. סבא שלי חיפש אותה עד יומו האחרון. באתי לכאן למצוא את הקבר ואז המשפחה תחליט מה עושים הלאה".

קרובי משפחתו של בן ציון שאלו מעל המקום בו נאמר להם כי אחיהם קבור, "איך יכול להיות שקיבלנו צווי גיוס עבורו, למה המשטרה הצבאית חיפשה אותו?" ח"כ מיכאלי טענה כי היה ועדיין יש "בלאגן מטורף בצבא בנושא הגיוס. אני מטפלת בנושא ילדים עם מוגבלויות קשות שמקבלים גם היום צווי גיוס, זה שקיבלתם צווים לא מעיד בהכרח שהוא חי".

זוהר כורח טען כי דודו חי ולכן לא מוכן לומר קדיש מעל קברו. "הוא בטח חי אצל משפחה מאמצת. אין לי ספק שהוא לא מת ויש לנו ספקות מאוד גדולים על כל מה שקורה פה היום. כאבא בעצמי אני אפילו לא יכול לחשוב שהייתי עובר דבר כזה היום". דודתו בתיה הוסיפה: "אבא אמר לי 'אני סומך עליך שתמצאי אותו'. מטייחים פה הכל. אחי היה מקורר ואבא רצה לשחרר אותו. כשאבא חיפש את אחי הוא היה ברשומות של כמה בתי קברות אז על מי הם עובדים פה?".

עו"ד מאיר ברודר מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות, הבטיח כי במכון לרפואה משפטית יעשו הכל כדי להשיג הוכחות די.אן.אי עבור המשפחות. "הסבירות להפקת נתונים גנטיים נמוכה מאוד וצריך שיניים כלואות אבל עם הטכנולוגיה החדשה גם אם יש סיכוי של אחוז אחד, אפילו בשביל האחוז הזה נעשה את המאמץ".

ח"כ קורן שמעה את עדויות בני המשפחות, ואמרה כי ההגמוניה באותן שנים קשות החשיבה את העולים שנחטפו, "כחיות שאת ילדיהם צריך להציל מהמשפחות, ולתת אותם לאימוץ. הדברים הללו הושמעו גם על ידי אחיות שנתנו עדויות בוועדות השונות. אני מתחננת בפני כל ילד מאומץ שמרגיש שהוא לא גדל בסביבה הטבעית שלו לבוא ולעשות בדיקת D.N.A כדי שיוכלו להתאחד עם המשפחות שלהם אחרי עשרות שנים".

שושנה לוי אחותו של הנעדר ציון סאלם, אמרה כי היא בטוחה שאחיה חי במשפחה מאמצת, ואף הציגה בפני הוועדה מסמכים שונים בהם כתוב כי אחיה חדל להיות תושב הארץ בשנת תשכ"ג, שנים רבות לאחר "שנפטר כביכול". "אחי קיבל גם צווי גיוס. הוא היה במערכת וזאת לא טעות של גוף ממשלתי אחד, אמא סחבה את זה עד יומה האחרון. אני מרגישה שזאת שליחותי לסגור מעגל. מישהו צריך להודות שהייתה פה שואה תימנית". ח"כ מיכאלי אמרה כי יש כל כך הרבה סימני שאלה שעולים ככל שמתעמקים בפרשה. "יש אי התאמות ובגלל שדברים לא נחקרו בזמן אמת כמו שצריך אז היום הרבה יותר קשה להגיע לחקר האמת".

מנלה, המשמש גם כיו"ר פורום חברות קדישא, הבטיח כי הוא וצוותו יעשו הכל כדי לשתף פעולה ולהגיע לאמת. "אנחנו נמשיך ונסייע בכל נושא ובכל דרך. גם לפתיחת הקברים ניתן יד באמצעות זק"א שיודעים כיצד לעשות נכון כדי לאתר כל פיסה שיכולה לעזור בזיהוי". חיים שטוקהמר מנהל בית העלמין בקריית שאול שליווה את הסיור והציג את כל הקברים הבטיח כי כל משפחה שתגיע אליו תקבל ליווי עד איתור מלא של הקבר עד הקמת המצבה.

ח"כ קורן סיכמה את סיור הוועדה ואמרה: "כל אחד מבני המשפחה שנמצאים פה היום בא בשם צוואת ההורים מתוך תקווה שנצליח למצוא את הילדים הנעדרים ולדעת שהם נמצאים במנוחת עולמים. אני מאוד מקווה כי החוקים שאני מקדמת יעברו במהרה כדי שנוכל לאפשר לכל משפחה לדעת את האמת ולסגור מעגל. זה היה יום מרגש עבורי וסוף סוף הגענו לכאן. זה לא הסוף אבל אנחנו בעיצומו של תהליך שבסופו האמת תצא לאור".