טור מיותר

הטור הזה מיותר. כמעט כל משפט בו הוא מיותר לחלוטין.         

הבלוג הזה נועד לעסוק בעיקר ולא בטפל, לעורר ולהתעורר מה ביכולתנו לעשות ולפעול כדי לחולל את המהפכה הרצויה, ולהתבונן באירועים החולפים ב"יהודית" ולא בדמוקרטית. לכן, הטור הזה שעוסק במענה לטענות לא-ענייניות שמן הדין לא ראוי להתייחס אליהם כלל, הוא  בגדר הוראת שעה – "דע מה שתשיב לאפיקורס". לכן, הוא גם קצת ארוך ומלא דוגמאות. וממש ממש לא חובה לקרוא.

והעיקר שנדע לשים לב בין העיקר לטפל, ובתוך כל סבך הטענות הלא-ענייניות הנשמעות בתקשורת, מאחורי מסכי העשן של התעמולה של הממסד, למאבק האמיתי בין ממסד מעוות החולק כבוד לעצמו, ומקדש חוקים-לא חוקים של בשר ודם, לבין הנאמנים לדבר ה', ובמקום להרכין ראשנו כל הזמן אל השפה שבה הם מכריחים אותנו לדבר, לקרוא בגלוי בשם ה' ולהגיד: "עברי אנוכי ואת ה' אלוהי השמים אני ירא!". ולא לפחד מאף אחד מלבד ה' אחד.

מכינים את השטח.

שיטה ידועה ומפורסמת של אנשי הכנופיה היהודית בשב"כ היא להשתמש באנשי תקשורת שמקבלים מידע וחשיפות בתמורה להכנת 'כתבות מטעם' השלטון הכוללות שקרים, מניפולציות וביטויים עפ"י המילון שהכתיבה המחלקה היהודית – על מנת להכשיר את השטח לפעילותם האלימה.

בדרך כלל כאשר צצה כתבה מעין זו, מיד לאחריה תגיע הסלמה בבריונות ובאלימות של אנשי הכנופיה היהודית. ממילא קל להבין שפרסומו (לפני כשבועיים) של מאמר מאת הכתב הצבאי של ידיעות אחרונות - אלכס פישמן, מי שמסתמן כ"כתב מטעם" הנוכחי של המחלקה היהודית [השב"כ בחר לפרסם דרכו גם את התמונה שבה כביכול אלקנה פיקאר נראה רעול פנים, ראו בכתבה "הפייק ניוז של השב"כ"]. מהווה סימן לרעות העתידות להתרחש. במה מדובר? שוב עינויים? מעצרים סיטונאיים? או שכבר יתחילו עם ניסיונות חיסול? קשה לנחש (הערת המערכת: הטור נכתב לפני מעצרו המנהלי של אליה נתיב).

המאמר שהתפרסם תחת הכותרת הראוותנית: "המחתרת חוזרת", מספר לנו כי "טרור יהודי אנרכיסטי" בפתח אם לא יעצרו אנשי השב"כ את כל נערי הגבעות, יקצצו את אצבעותיהם, ויתלו אותם לראווה, כך משתמע מהדברים לכל הפחות.

בדרך כלל אני סבור שלא מומלץ להתייחס להבלים של התקשורת. כדאי להיזכר כי אדם כמו אלכס פישמן פרסם גם מאמר בשם "הסמוטריצי'ם מנצחים", שבו הוא הסביר את גודל הסכנה מהציבור החרדל"י. מדובר באדם אכול שנאה לתורה וליהדות, שמשתמש בתירוצים כדי לבסס את פחדיו מהשאיפה של יהודים רבים כל כך למדינה יהודית.

ובכל זאת המאמר הזה קצת מפחיד. בעיקר כי הוא מבשר על לינצ' ממסדי מתוכנן בנוער הגבעות (לינצ' שלמעשה אנחנו בעיצומו). המאמר מיועד (ומדוייק במילותיו) אל קהל היעד של הנהגת ההתיישבות ומסמן להם: אם תתייצבו לצד נערי הגבעות במאבק על חירותם - תותקפו. כך כוללת הכתבה איומים מוסווים מטעם השב"כ כנגד בצלאל סמוטריץ' שהתייצב לצידו של פיקאר (כולל אזכור של חקירתו בשב"כ בזמן ההתנתקות), או איום באמצעות האשמה של "מנהיגי ההתיישבות" שאינם מוקיעים מספיק את נוער הגבעות.

ברוסיה הקומוניסטית היו מקנאים בתעמולה ארסית כזו: מספרים מנופחים, סיסמאות שיווקיות ומילון מושגים לעיצוב דעת הקהל. שוב מספרים לנו כי במפלג לפשיעה לאומנית שבו ישנם "רק" 120 תקנים, חסר כוח אדם. ו"המחלקה היהודית עמוסה עד לקצה" בגלל סכסוך רועים אחד, שתי כתובות גרפיטי, ועוד כמה עבירות רכוש. והם עוד רוצים שתאמינו להם....

רוצים דוגמה? אלכס פישמן מספר בהוראת השב"כ כי כל ג'יפ מג"ב שיתקרב ליישוב יצהר יותקף באבנים. מן הסתם קוראי ידיעות אחרונות שלא יודעים מה ההבדל בין יצהר לאורנית, יאמינו לכל מילה.

אולי צריך לצרף לפה סרטון של ג'יפים שמסתובבים ביצהר בכל רגע נתון. או לספר לקוראי ידיעות כי ביצהר יש לא רק ג'יפ אלא בסיס שלם (שנבנה אגב כדי לאפשר לערבים להשתלט על אדמות מדינה במימון אמריקאי. אופס...).

עוד דוגמה? "לשב"כ קשה היום להשיג צווי הרחקה ומעצר מנהליים". – כל כך מסכנים... עובדה היא כי עוד לא הייתה תקופה בתולדות המדינה שבה הוצאו ליהודים כל כך הרבה צווים מנהליים (אפילו לא אחרי דומא), ומחמירים כל כך. אגב, השב"כ לא צריך "להשיג" צווים מנהליים, אין כל ביקורת שחוסמת אותו. מלבד אפשרות ערעור לאחר הוצאת הצו שאכן ביטלה (6!) צווים מנהליים לאחרונה, ולא בגלל אומץ רב של השופט, להפך, פשוט הביאו לו מקרים שבהם גם השופט הכי פחדן היה מתבייש שלא לבטל את הצו.

ודוגמה (אחרונה בהחלט): הסיפור עם הכלש"ים (כלואים לשעבר – ביטוי המושאל מארגוני הטרור הערבים) בהחלט נשמע מעניין למי שלא מכיר את המציאות, והראשי תיבות בכלל משכנעות... אבל הנה: "הראשון שחזר הביתה הוא בנימין ריכטר".

הראשון? בנימין שוחרר לפני שלושה שבועות... כמה הספיקו להשתחרר מאז? אגב, בנימין נעצר עם עוד שניים מחבריו על אותו האירוע בדיוק, שניהם בבית כבר תקופה אבל כשצריך לצטט דף מסרים של השב"כ הוא "הראשון ששוחרר".

הסכסוך בין הערבים ליהודים ביהודה ושומרון איננו חדש, ואין גם כל שינוי בתקופה האחרונה במשוואה. לאורך כל ארבעים השנים האחרונות אירעו כל הסיפורים אשר אלכס פישמן מספר עליהם. סכסוכי רועים בין יהודים לערבים תמיד היו, ובוודאי שמאבקים על הגבולות שבין ההתיישבות היהודית לכפרים הערביים. זה בכלל לא הסיפור, זהו רק התירוץ, על הסיפור האמיתי הרחבתי בפעם שעברה, ומן הסתם נעסוק גם בפעמים הבאות.

אך כדי שנדע מה להשיב לאפיקורס, בחרתי להתמקד בשלושה מהשקרים המרכזיים הבולטים:

1. " השב"כ מזהיר: אם לא יהיה עכשיו שינוי תודעתי, אנחנו בדרך לגל הבא של טרור יהודי. דומא מספר 2 הוא רק עניין של זמן" –

תעמולני השב"כ מבינים כי בלתי אפשרי להציג את המאבק בנוער הגבעות כפי שהוא. הציבור היהודי לא יגבה את בריונות הממסד במאבק באידאולוגיה אשר לא מוצאת חן בעיניו. עם ישראל, היהודים הפשוטים, שמסתכלים מהצד מרימים גבה מול הרדיפה האובססיבית כנגד נוער הגבעות ומרגיש שהמדינה שהוא ראה בה את ביתו 'התחרפנה'. לצורך זה הם החליטו להשתמש באיום של סכנה ממשית שתיתן להם "צ'ק פתוח" לעשות ביהודים ככל העולה על רוחם.

כדאי להיזכר כי על סמך אגדה זו על "פצצה מתקתקת", הצהיר נפתלי בנט כי הוא תומך בעינויים הסדיסטים של בחורי ישראל שעונו במסגרת חקירת דומא. הכול התברר כ"עורבא פרח", שום אזכור לדומא 2 לא עלה בכתבי האישום, ולא בשום במה אחרת.

התברר כי השב"כ ניצל את אמונם של אזרחי ישראל, כדי להשתמש בהם לעינויים של בחורים יהודים צעירים.

תוכלו להבין אם כן, כי גם הפעם מדובר בתעלול אשר נועד להשתיק את קולות המחאה, כנגד בריונות הממסד, אני מקווה שהפעם תהיו פחות תמימים.

אה, ואגב אם מדברים על הערכות עתידיות של אלכס פישמן, כדאי להיזכר בכך שלפני 8 שנים הוא כתב טור על כך שכדאי לפתוח בהידברות מול סוריה של אסד... קצת פרופורציות.

בעצם, יודעים מה? בואו ונתעכב שנייה על המספרים שמביא פישמן.

[סליחה על השימוש בתאריכים לועזיים הטמאים, כך זה במקור]

ע"פ הנתונים בשנת 2014  נעצרו 600 איש. בשנת 2015 יותר מ430. ובשנת 2016 יותר מ430. ב4 החודשים הראשונים של 2017 נעצרו 235 – מה שאומר שהצפי לשנה הקרובה לפי הממוצע הזה הוא של מעל 900 (!).

אין לי את המקורות לבדוק את אמינות הנתונים, ואני מסתמך על המספרים שפרסם פישמן.

 אבל גם אתם תוכלו להבחין בקלות כי ההסלמה שחלה (לטענת השב"כ) ב2015 התרחשה דווקא לאחר שנה מרובת אכיפה (2014) יותר מהשנים שאחריה. מה זה אומר? ומה אומר ההקשר בין הקפיצה במספר המעצרים בתחילת 2017 לטענת השב"כ כי בחודשיים האחרונים התעורר גל פעולות מחאה חדש? הנה ציטוט של אלכס פישמן:

"אולי, באופן הכי ענייני, הכי בסיסי, שיטת הפעולה שבה נקט אתמול חיל האוויר – שגרמה, כאמור, לעשרות אזרחים נפגעים – דווקא מאריכה את המאבק מול הפלסטינים ולא מקצרת אותו? אולי היא דווקא מעמיקה ומרחיבה את מעגלי השנאה לדורות? אולי היא מדרבנת לעוד הסלמה, לעוד פיגועים?".

[אלכס פישמן בזמן האינתיפאדה השנייה]

 ונקודה נוספת חשובה עוד יותר במספרים:

 עיון קל במספרים המוצגים בכתבה ע"י היחידה נגד יהודים בימ"ר ש"י, מלמדים מה נקרא טרור לפי הגותם של תעמולני הכנופייה היהודית. בכתבה מוזכרים 116 כתבי אישום ב2014. 90 כתבי אישום ב2015. תשעים ושמונה ב2016. ושלושים ב4 חודשים של 2017. מספר שלכל הדעות נשמע מוגזם, שהרי גם אם נחבר את כל נערי הגבעות בהגדרות הכי רחבות שלהם, לא נוכל להגיע למספר הזה (320...).

את התשובות אין לי. אבל אני יכול לנחש לבד... תציעו אתם הסברים אחרים. ככל הנראה בכנופיה היהודית רואים גם שהייה במאחז, השתתפות בהפגנה, או העלבת עובד ציבור כאירוע טרור. תבדקו בעצמכם...

2. "ואכן, רצח משפחת דוואבשה בדומא גרר אחריו גל טרור שנמשך תשעה חודשים" –

בשימוש בשקר זה החלו בכנופיה היהודית רק לאחר המחאה כנגד העינויים של החשודים בפרשת דומא. לפתע נזכרו בשב"כ כי גל הטרור פרץ בגלל דומא... (אגב, כל כולו של המצאת "גל" הטרור היה משחק הגדרות של השב"כ, אבל זה כבר נושא לטור נפרד).

בסיכום גל הטרור, באתר הרשמי של שירות הביטחון הכללי נכתב כך:

"סיכום: ככלל, פעילותם של אותם צעירים פלסטינים, המחוללים את גל הטרור הנוכחי, אינה מאורגנת וממוסדת, אלא נושאת אופי ספונטני ועממי. ראשיתה, הסתה והפצת שמועות השקריות על ניסיון ישראלי לפגוע במסגד אלאקצא, המספקות אף הם מניע מידי, דתי-סימבולי, ומנתבים את המחאה האלימה והטרור לכיוונה של מדינת ישראל".

איך זה שאין אף מילה על האירוע בדומא?

גם השב"כ יודע שאין כל קשר בין גל הטרור לאירוע בדומא. גם השב"כ מבין שרציונלית זה עובד הפוך.

מחבלים שנחקרו במסגרת גל הטרור אמרו בחקירתם שיצאו לפגע בגלל דומא? לעומת זאת, רבים אמרו שהם ביצעו את הפיגועים כתגובה למדיניות צה"ל בשטחים, כנקמה על הריגת קרוביהם בידי צה"ל, או בעקבות כך שהם נאלצו להתעכב במחסום.  אז מסתבר שאין כל קשר בין האירוע בדומא לגל הטרור. אבל למי אכפת? העיקר שזה משרת את התעמולה של פישמן בשירות השלטון.

מה שכן הוכח מעל לכל ספק, הוא שגל הטרור האחרון פרץ בסיוע ובהכוונה של משוחררי עסקת שליט. אותה עסקה שלפי עדותו של יורם כהן, כל ראשי השב"כ המליצו בעדה, אותה עסקה שיורם כהן בעצמו הודיע שהוא לוקח 'ריזיקה אישית' על השלכותיה הביטחוניות. אולי המחדל הזה, הוא שהביא את השב"כ לחפש 'מקורות' אחרים לגל הטרור.

3.  "רצח הנער מוחמד אבו חד'ר הביא למהומות בקרב ערביי ישראל וירושלים שנמשכו חצי שנה. מנקודת מבטה של חבורת המרד בראשה עמד מאיר אטינגר ושל דומיה – זו הייתה הצלחה. "מה שמניע אותם זה לא יישוב ארץ ישראל, לא מניעים בטחוניים, וגם לא התפתחויות פוליטיות כלשהן. טראמפ לא מעניין אותם. הם רוצים להרוס את המדינה הציונית רק תנו להם את ההזדמנות" .

את עלילות הדם האלו קוראים אנשים שאין להם מושג, וניזונים מהתקשורת. הגדלים שנים על הנרטיב שהמציא השב"כ. כבר עשרים וחמש שנים שהם מאיימים ומפחידים, בכל פעם את אותם ההפחדות הנובעות מבורות וכוונות זדון גם יחד.

בשירות הביטחון הכללי מבינים שבבחירה בין 'נוער הגבעות' הפועל ועמל על יישוב הארץ, בין הנערים שכבודו של עם ישראל יקר לליבם. ואפילו בין אותם אלו שלא עושים כלום, אבל רק מלאים בתסכול המתוק כל כך מהמצב הבטחוני השפל, ומאובדן החזון. לבין האידאולוגיה של אותם אנשים משירות הביטחון הכללי – שאינם מבדילים בין יהודי לגוי, משחררים מחבלים רוצחים, וסותמים את פיותיהם של רבנים – עם ישראל יבחר בצד של נוער הגבעות, זו הסיבה שהם כל כך מפחדים.

בשביל זה הם עמלים כל כך לצייר תדמית דמיונית של אותו "נוער הגבעות", [שהוא אגב גם אנרכיסט וגם רוצה שלטון של מונרכיה...שזה כמו לשנוא גזענים וכושים], שלא מעניין אותו יישוב הארץ, והמצב הביטחוני ורק מחפש את ההזדמנות להרוס לכולם את החיים. למען האמת, זה נשמע די מבחיל, גם אני מתחיל לשנוא את נוער הגבעות...

אגב, לפי הגותו של אלכס פישמן (שכזכור היא לא הגות אישית שלו, למרבה הצער מדובר בהגותם של אנשי "הביטחון החשאי", שקובעים לנו את סדר היום) גם בצלאל סמוטריץ' שתומך "בהם" לא מעניין אותו יישוב ארץ ישראל, או מניעים בטחוניים.

אין אף נער גבעות שמעוניין במלחמת אחים או בכך שיהודים ירצחו ברחובות, קצת מיותר להגיד את זה אפילו. כולנו, כל נערי הגבעות, בחרנו בדרך החיים הזו מתוך דאגה עמוקה למצבו של עם ישראל, מתוך תחושת שליחות ואכפתיות מכל יהודי ויהודי, נערים שהלב שלהם בוער אחרי כל יהודי שנרצח, אחרי כל פגיעה בביטחון הלאומי. בחרנו בדרך הזו, מתוך אהבת הארץ, ומתוך אמונה אמיתית שהדבר הכי טוב עבור היהודים – בגשמיות וברוחנית, היא הדבקות בבורא עולם, והגאווה היהודית.

בודאי ככל שגדלה הרדיפה של השב"כ לפעילות של יישוב הארץ [פשיטות, הריסות, הרחקות] וליהודים שאכפת להם מהמצב הבטחוני. כך, בהחלט, יותר ויותר נערים מבינים כי רדיפה זו מלמדת על אובדן הדרך של הממסד הקיים, ושהדרך לתיקון המצב, הדרך ליישוב הארץ ולשיפור המצב הבטחוני צריכה להעשות רק לאחר ניתוק נפשי מהתלות בממסד הקיים. את הדרך לתובנה נכונה זו, סולל עבורם שירות הביטחון הכללי בעצמו.

ככל שגדלה הרדיפה של השב"כ אחרי כל נער שעמל בבניין הארץ וחרד מהמצב הבטחוני, כך בהחלט יותר ויותר נערים  מבינים כי מדובר בסכנה ממשית לעתידו של עם ישראל, וכי מי שאכפת לו מארץ ישראל שהמדינה בונה בה בכל יום את המדינה הפלסטינית, ומי שאכפת לו מהמצב הביטחוני אשר כל יום שבו מתעלמים מהבעיה הערבית ודוחים את ההכרעה בשאלה למי הארץ, גדל ומתעצם הטרור הערבי. אותם נערים מבינים כי דרושה בהחלט מהפכה בריאה ושמחה, אשר תשיב את עם ישראל לשורשיו הרוחניים, ותחליף את הממסד הנובל והמפוחד.