לא! עיסאווי פריג' לא מכיר במדינה יהודית

מבלי להקל ראש בגודל הסכנה של ממשלת מנסור עבאס-בנט והאסון הקיים כבר במכירת הנגב והגליל לאחים המוסלמים על ידי ה"אח" אני חושב שעם ישראל חייב טובה בהקשר זה לבצלאל סמוטריץ שסירב לתת לעבאס את ההכשר שכל כך רצה, ולקנות את ההונאה של ה"שיח האזרחי" אין לי ספק שאם מנסור עבאס היה מקבל את ההכשר אליו כיוון היה לוקח שנים ארוכות להתעורר מהאשליה הזו, בדומה לתהליך ההתפכחות הארוך והקשה מאשליית אוסלו. 

הנכונות הן של הליכוד וגרוע מכך של חבורת "ימינה" לזגזג בין שימוש ציני בעובדות חשובות על הסכנה של מנסור עבאס לצרכים פוליטיים לבין נכונות לשתף פעולה עם סניף האחים המוסלמים בישראל ולשלם עבור כך בנכסים האידיאולוגיים של הלאום, ולתת להם על מגש של כסף את השלטון בערביי ישראל צריכה להטריד אותנו מאד, כי היא מלמדת על עומק הריקבון והבלבול האידיאולוגי שחלחל מהשמאל לכל הספקטרום הימני, שהרי גם אם אין מחשבה רעה מצטרפת למעשה, ההכשרה של האחים המוסלמים נעשתה על ידי נתניהו שנפל בדיוק לפח שטמן לו מנסור עבאס ולפי התוכנית שתכננה מועצת השורא.

כיום, רוב רובו של הציבור הימני מבין ויודע את הסכנה שב"תנועה האסלאמית", כולל אנשים שבעבר תקפו את אלו שהציפו עובדות על תמיכתם של אנשי התנועה האסלאמית באויב ושאיפותיהם בטווח הארוך. 

רק לפני כחצי שנה היינו קבוצה קטנה מאד שהתריעה כל הזמן מפני רעמ. תרמה לזה גם היכרות עם האחים המוסלמים והיכרות מעמיקה עם התנועה האסלאמית בישראל שהיתה כמעט ולא מוכרת לרוב הציבור הישראלי כולל מובילי דעה ומנהיגים רוחניים או פוליטיים. אך היכולת לפרש את הדברים בצורה נכונה, ולא להיסחף אחרי ה"תקייה" וההטעיה קשורה להיצמדות לדברי התורה "לא תוכל לשים עליך איש נוכרי" -שלא במקרה נאמרו לא רק כציווי אלא בצורה של קביעת עובדה וראיית הנולד "לא תוכל". 

דווקא לאור זה אני חש חובה להעיר על הדברים שאמר סמוטריץ על עיסאווי פריג' חבר הכנסת ושר ממרצ, בהם נאמר בין השאר כי עיסאווי פריג' תומך בהיותה של ישראל מדינה יהודית מתנגד לטרור. וכי הוא ודומיו "יכולים וצריכים להיות שותפים במדינת ישראל".

אני בוחר דווקא להתעלם מאמירות עבר של פריג' בענינם של מחבלים, או מפעולותיו בהווה בתפקידו במשרד לשיתוף פעולה אזורי לקידום המשא ומתן להקמת מדינה פלסטינית. מאחר והטירוף המתרחש נגד עינינו בממשלת בנט-עבאס מלמד דווקא על הטעות הגדולה בהתמקדות בשיח סביב הגדרתם של חברי הכנסת הערביים כ"תומכי טרור" דווקא לאור העובדה שהם אכן כאלו. 

נצא מנקודת הנחה שכנראה עיסאווי פריג' הוא לא תומך בטרור נגד אזרחים (כנראה) אבל האם הגענו לכאן רק כדי שלא יהרגו אותנו? האם השאיפה הלאומית מסתכמת בכך שלא יטבחו בנו? האם מי שאינו תומך בטרור נגד אזרחים, אבל אינו מזדהה עם האינטרס היהודי במלחמותיו, לצורך העניין בעת מלחמה או חילופי אש בין חיילים צה"ל לכוח אויב? אינו מהווה סכנה ביטחונית ממעלה ראשונה רק בשל כך שאינו תומך טרור"?

ומכאן נתקדם הלאה. מושכל יסוד בתולדות הציונות היה שהמאבק הלאומי אינו רק מאבק מלחמתי, אלא שההתיישבות, התכנון והבנייה כל אלו אחד הם עם המלחמה לשחרור המולדת. ההפרדה בין השיח האזרחי לשיח לאומי היא יצירה מאוחרת מבית השמאל הקיצוני, שלא היתה מקובלת אפילו על מייסדי השמאל הציוני.

האם מי שנאבק ב"ייהוד הגליל" או ברוב היהודי באמצעים פרלמנטרים, הוא מסוכן פחות לשיבת ציון מאשר מי שתומך באשף? בוודאי שלא. ואפילו להפך. אותו ה"שיח האזרחי" בין אם הוא מקודם על ידי עיסאווי פריג' או על ידי מנסור עבאס מסוכן הרבה יותר לזהות היהודית מאשר כמה מיליוני שקלים שיועברו ליתומי חמאס.

וזה מחייב אותנו לחזור לתורתנו הקדושה - זו שרק הדבקים בה היו מסוגלים לעמוד מול הפיתויים והתעתועים של מנסור עבאס מרעמ, זו שהגדירה לנו תנאי פשוט ויסודי לישיבתם של גויים בארץ - ההכרה בבעלות עם ישראל על ארצו, ונכונות לקבל מרותה של מדינה יהודית.

ושוב אנחנו נמצאים בבעיה - שהרי מהי אותה מדינה יהודית עליה דיברה התורה? זו מדינה ההולכת בדרכי התורה והמצוות, ומתקיימים בה הכללים של "לא תוכל לשים עליך איש נוכרי" ו"לא תחונם". האם מי שמכיר במדינה 'ישראלית' בהכרח יכיר במדינה יהודית אמתית? אך מצד שני מכיוון שמדינה כזו לא קיימת, וגם ישראל עצמם לצערנו לא רוצים אותה עדיין ולא תובעים זאת מהגויים איך אפשר לדרוש מהם הכרה במדינה כזאת?

למרות הבעיה הזו, ישנו דבר פשוט שניתן להגיד בודאות: המינימום הנדרש כיום כדי לעמוד במבחן של "הכרה במדינה יהודית" כפי שדורשת התורה הוא לקבל את מה שעם ישראל כן רוצים, ולכן פשוט שהמינימום הנדרש הוא מבחן "חוק הלאום" רק מי שמוכן לתמוך בחוק הלאום (ואין בדברים כדי להגיד שמדובר בחוק טוב, כתבתי בעבר כאן נגדו) ניתן לדון האם הוא מכיר במדינה יהודית. ובמבחן הזה ברור כי עיסאווי פריג' אינו מכיר במדינה יהודית. הוא תובע שוויון זכויות מלא, כזה שיעור את היכולת לפעול ליהודים הנגב והגליל, כזה שימנע את המאבק הדמוגרפי.

אחרי הדברים צריך להתייחס לשאלה - הרי ישנם גם יהודים שמתנגדים לחוק הלאום - אז למה הם כן והוא לא? התשובה פשוטה: התורה עושה הבדלה ברורה בין יהודים לגוי, גם אם דעותיהם של תמר זנדברג ועיסאווי פריג' שוות היחס אליהם אינו שווה. ארץ ישראל שייכת באופן פשוט לכל עם ישראל, ואילו זכותם של זרים לשבת בה כפופה להכרה שלהם במדינה יהודית, וכפי שראינו ההסבר לכך גם פשוט גם אם אינו כל הטעם- אחרי כי כל, בעת מבחן, בשעת מלחמה וכדומה, יתמוך עיסאווי פריג בבני עמו ותתמוך תמר זנדברג בבני עמה.

ואם נחזור לפתיחה - האסון המתרגש לפתחנו עם ממשלת בנט-עבאס שנולד כתוצאה מהמצאת מונחים חדשים וחילוקים מומצאים ביו "שיח אזרחי" ל"שיח לאומי" וכדרכם של הגדרות חדשות כאלו הן נעשו נזילות עד שלמרות כל הראיות הברורות שהצגנו הוכשרה מפלגת האחים המוסלמים כמפלגת "שיח אזרחי". רק דבקות בהגדרות שמתווה התורה יכולה להציל מאסונות נוספים כאלו.