כיצד נוכל לפרוש כנפיים ופשוט לעוף?

בפעם הקודמת אמרנו שכדי להכיר את ה'יכולות לטווח ארוך' שלנו אנחנו צריכים לערוך 'ניסויים'. בכל ניסוי עלינו להציב לעצמנו יעד קטן שלהערכתנו הוא מתאים ליכולות שלנו, וננסה לעמוד בו לאורך זמן.

במשך כל התקופה הזו נבחן האם אנו מצליחים לעמוד ביעד, ובמקביל גם נשים לב לתחושות שצפות בתוכנו במהלך הניסוי. חלק מהתחושות הללו יכולות להכשיל את התהליך, וצריכים לדעת איך להתמודד איתן בהצלחה.

מכשול א' – חוסר סבלנות

אחד המפריעים הנפוצים להצלחת הניסוי הוא חוסר סבלנות. חוסר סבלנות תמיד היה בעולם, אבל בדור שלנו שרגיל לכך שהכל קורה מהר הקושי גדול הרבה יותר. אם אתם מכירים את עצמכם בתור חסרי סבלנות, מאוד יתכן שיהיה לכם קשה להתמיד לאורך זמן בהשקעת הכוחות הנדרשים בשביל לעמוד ביעד שהצבתם לעצמכם, בלי שרואים 'תמורה' משמעותית (כי היעד הוא קטן כפי שאמרנו).

במקרה כזה צריכים לראות שהתמורה היא דווקא כן משמעותית. אם עד היום לא הצלחתם לעמוד ביעדים כפי שציפיתם מעצמכם וכעת אתם נמצאים בשלב חשוב של פיתוח היכולת להצליח בטווח הארוך, אז בעצם יש כאן ממש בשורה חדשה.

אם כן, תעצמו את העיניים ודמיינו את עצמכם בעוד 5 שנים, כשבתוך שק ההצלחות שלכם יש הרבה הישגים משמעותיים שלפני כן לא הייתם מסוגלים להגיע אליהם. לחלופין, דמיינו איך הייתם יכולים להראות כיום אם הייתם מצליחים לכבוש יעדים אחד אחרי השני, בע"ה (יש לשים לב שהאפשרות השניה יכולה לדרבן אנשים מסוימים אך יש כאלה שהיא דווקא עלולה להחליש אותם).

דמיון כזה יכול להעניק תחושה של משמעות גדולה לתקופת הניסויים שאתם נמצאים בה, ולתת לכם יותר אורך רוח.

אמנם, חוסר סבלנות יכול להיווצר גם מגורמים אחרים וכל מקרה ידרוש פתרון שונה. לדוגמה במכשול הבא שנתאר חוסר סבלנות הוא אחד הסימפטומים אבל יש שורש עמוק יותר, ולכן הפתרון שנציע יהיה מכוון לשורש.

מכשול ב' – חשש מכישלון

במקרים רבים אנחנו כבר עשירים בניסיונות כושלים ולכן מתעורר בנו חשש מאכזבה נוספת. בעקבות החשש הזה יתכן ונהיה חסרי סבלנות מתוך הרצון כבר לראות תוצאות שירגיעו אותנו, או להפך - בכדי להימנע מתסכול נוסף אולי נעדיף להימנע מניסיון נוסף.

גם אם במודע החלטנו ללכת על זה, בחרנו יעד ואנחנו כבר באמצע הניסוי, יתכן שבאופן לא מודע ננסה להכשיל אותו כמה שיותר מהר, משום שכל עוד הניסוי ממשיך ישנו מתח ופחד מאכזבה ואנחנו מעדיפים כבר להיכשל ולגמור עם הסיפור. לכן נהיה פתאום חסרי מוטיבציה 'בלי סיבה', או אפילו נשכח מעצם קיומו של היעד ונגלה אחרי תקופה שהניסוי הופסק מ'חוסר ענין לציבור'.

אם אנחנו מזהים חשש כזה, צריכים לנסות כמה שיותר להרגיע אותו. בשלב שאנחנו נמצאים בו זה פשוט יותר, כי אנחנו באמת לא מחפשים הישגים כרגע, ולכן לא נורא גם אם ניכשל, כי הכישלון הוא לא הנושא ולהפך – גם הוא מקדם אותנו בתהליך הלמידה.

אנחנו בסה"כ לומדים את עצמנו ובזה אין כישלון, וזה יכול להיות די נחמד גם אם לא ננסה למנף את זה אח"כ להתפתחות אישית. בקיצור – לנשום עמוק ולהגיד לעצמנו שכרגע אנחנו לא בדרך לכישלון כי אנחנו לא צריכים להצליח שום דבר.

מכשול ג' - צורך במשמעות

יתכן והקושי שנרגיש יהיה ייאוש שנובע דווקא מחוסר מוכנות לוותר על השאיפות הגבוהות. פעמים רבות אנחנו שואפים גבוה משום שלמעשה אנחנו מרגישים מוכרחים להצליח בכדי לחוש תחושה של משמעות וערך. במקרה כזה, אם במהלך הניסוי נתחיל לזהות שיכולת ההתקדמות שלנו מוגבלת כי אנחנו לא מסוגלים לעשות צעדי ענק לטווח ארוך – נתחיל להרגיש ייאוש וחוסר טעם בהמשך התהליך: "מה יהיה איתי בסוף?".

למרות הצער שאנחנו מרגישים, האמת היא הפוכה. במקרה כזה יש כאן דווקא הזדמנות גדולה והזמנה לעבודה עמוקה יותר, של שחרור מאותו מקום מתסכל ומכאיב. שהרי בעצם אנחנו נמצאים בעמדה שלא מוכנה לוותר על השאיפות הגבוהות למרות שהן לא מותאמות לנו. מצב כזה נועד מראש לסבל מתמשך כי אף פעם לא נוכל לגשר על הפער.

למרות זאת, בהחלט יתכן שניתן למצוא פתרון שיאפשר להמשיך בניסוי וגם להצליח בו בע"ה: גם כאן נוכל לומר לעצמנו שאנחנו כרגע לא מערבבים בין שאלת ההצלחות לבין הניסוי. אולי חשוב לנו להצליח ואולי אנחנו לא מוכנים לוותר על זה, אבל מעבר לכך חשוב לנו ללמוד מה היכולות שלנו, זה דבר חשוב מאוד מצד עצמו והוא גם יכול לאפשר לנו להצליח יותר. ומי יודע? אולי גם נצליח לכבוש יעד ועוד יעד וזה בוודאי לא יזיק.

תם אבל לא נשלם...

אז למה אנחנו מתוסכלים ומלווה אותנו תחושה שיש יעדים רבים שהצבנו לעצמנו ולא הצלחנו לעמוד בהם, ומצד שני למרות אי ההצלחה ממשיכים להרגיש שהם כן מתאימים לנו? כי אנחנו מודדים את היכולות שלנו על פי הכוחות שיש לנו למאמץ קצר טווח. עלינו ללמוד מה הן היכולות שלנו כשמדובר ב'ריצה לטווח ארוך', בהתאם להן להציב לעצמנו יעדים מעשיים.

לשם הכרת הכוחות שלנו נערוך 'ניסויים' כשבכל פעם נבחר יעד קטן מעשי ונבחן את מידת ההצלחה שלנו. לאחר שנעמוד ביעד במשך תקופה ונתרגל אליו, אפשר יהיה להמשיך ליעד הבא ובדרך הזו להתקדם עוד ועוד. נגענו בכמה מהמכשולים הנפוצים שעלולים להפריע לניסוי, וראינו כיצד אפשר להתמודד איתם, בע"ה.

יכול להיות שהלימוד הזה הוא החשוב ביותר עבורנו, והוא שיאפשר לנו 'לעלות על המסלול' אחרי שנים של ניסיונות כושלים ותחושת החמצה מתמשכת. כעת מה שנותר לנו זה לבחור את הכיוון שלנו, ופשוט לפרוש כנפים ולעוף, בע"ה.

אז שתהיה לכולנו הצלחה רבה!

 *********

שימו לב: 
תחת תמונתו של כותב הבלוג, ניתן להירשם לקבלת עדכון לדוא"ל האישי על פרסום רשומות חדשות של כותב זה.