תמונה מתנפצת

אחר צהרים אחד ירדתי במורד רחוב ביבאס בנחלאות, המדגים את פתגמו של רבי נחמן "כל העולם כולו גשר צר מאוד", וראיתי מולי את חנן, סטודנט לקולנוע שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה, עולה לקראתי. נזכרתי איך לפני שבועיים הצליח הגבאי צדוק להכניסו לבית הכנסת כדי להשלים מניין לתפילת ערבית, ולאחר מכן גלגלתי עמו שיחה בענייני רומו של עולם על ספסל העץ מחוץ לבית הכנסת.

ניסיתי לשדר לו אז, שכיום ניתן להתקרב לקדוש ברוך הוא בכיף, מבלי לעשות הצגות לאף אחד, גם לא לקדוש ברוך הוא, ושנחלאות היא מקום מתאים במיוחד לכך. ועוד דברתי איתו על כך, שעיקר הדגש בחיי היהודי הוא לשים לב להשגחה הפרטית, למסרים שהבורא מזרים לו כל הזמן.

"איך רואים השגחה פרטית?", שאל.

"רואים סימנים לכך שיש איזו יד מכוונת לאירועים, שיש במאי לכל המשחק העולמי, משהו גאוני בתוך המקריות הסתמית העיוורת".

"לא חשבתי על זה אף פעם", תמה, "חשבתי שרק בני אדם יכולים לעשות מניפולציה על המציאות".

"תנסה להתבונן בזה", הצעתי לו בתום שיחתנו שבה גייסתי את מיטב כוחות נפשי.

כעת חנן חייך לקראתי ושאל:

"איזה יופי שאני פוגש אותך. יש לי שאלה אליך".

לא ידעתי איך אוכל לנהל עמו שיחה ברומו של עולם ברחוב צר, כאשר אני ממהר לחברותא בין מנחה לערבית, אבל ידעתי שקירוב רחוקים עולה על הכול והתמסרתי להשגחת אותו רגע.

"לפני יומיים הייתי עם חברים באיזה משרד פרסום שאני עובד בו, שהיו בו כמעט מאה תמונות של סלבריטיז על הקירות. אתה יודע, כל מיני כוכבי קולנוע וטלוויזיה. פתאום שני חברים שלי השתגעו והתחילו ללכת מכות. אחד מהם זרק את השני על הקיר והתמונה של מני פאר נפלה לארץ ונשברה".

"יהודי נחמד מני פאר", אמרתי, "אני זוכר אותו מנחה בתוכנית 'ממני מני'. שמעתי שהוא היה חולה במחלה קשה ונפטר לפני יומיים בערך".

"זה בדיוק העניין!", קרא חנן, "שמעתי אחר כך שהוא מת בדיוק כאשר נפלה התמונה!"

התפעלתי מההשגחה וחיכיתי לשמוע את שאלתו.

חנן תחב את ראשו לארבע אמותיי והגביר את קולו, כמעט צעק:

"אתה יכול להסביר לי איך זה יכול להיות?!"

חייכתי לנוכח תמימותו. הוא חושב שאני מבין את נפלאותיו של בורא העולם יותר ממנו...

הזמן דחק ותשובתי הייתה קצרה:

"אין עוד מלבדו!", קראתי והוספתי, "אתה מוזמן לבקר בבית הכנסת. אולי נלמד משהו בתורת הסוד". נופפתי לו לשלום בתחושה ברורה שלא צריך לומר יותר מזה, שכל המוסיף גורע.

ירדתי במורד הרחוב והרהרתי במני פאר הצעיר ובחיוכיו, במני פאר המבוגר וייסוריו ובתמונתו המתנפצת ארצה במשרד הפרסום, איך כל הפשט הפך לרמז והרמז לדרש, ולבסוף הכול נכלל בסוד העליון והתכנס לתוך תפילת מנחה ברקיע שהלך והאדים.