מבצע אמת

סיימתי את קניותיי בסופרמרקט "חינם פלוס" וניגשתי עם עגלתי אל הקופאית. הוצאתי שני בקבוקי קולה לכבוד שבת והנחתי על הדלפק המתנועע.

הקופאית אמרה: "למה אתה קונה רק שני בקבוקים. יש ששה במבצע".

שאלתי: "כמה עולה אחד וכמה עולים ששה?"

"אחד עולה 3.99 ₪ וארגז עולה 19.99 ₪. יש לך רווח נקי של ארבעה שקלים".

לא התחשק לי לנדוד לקצה הסופרמרקט וגם לא רציתי לגדוש את עגלתי.

"לא תודה", אמרתי, "אסתפק בשניים".

היא העבירה את הבקבוקים בהבעת תמיהה ורשמה את הסכום על המסך.

הנחתי על הדלפק חבילה ירוקה של קציצות תירס.

"אם תקנה שלוש", אמרה הקופאית, "תקבל את הרביעית בחצי מחיר".

הפיתוי אמנם קרץ לי, אבל ידעתי שאנחנו קונים לעתים רחוקות קציצות כאלה ואשתי עלולה להקפיד. אמרתי: "תודה רבה. אין צורך".

הקופאית המשיכה לתקתק בהבעת תמיהה גוברת. שלפתי מעגלתי כמה מצרכי יסוד והיא העבירה אותם בדממה.

הוצאתי בזהירות מופלגת תבנית של תריסר ביצים שמחירה 11 וחצי ש"ח.

הקופאית אמרה: "אם תקנה שלושים ביצים זה יעלה לך 25 וחצי ₪. זה יותר זול וגם במבצע".

ניסיתי לחשב מה הרווח הצפוי לי. למרות שלמדתי במגמה ריאלית-פיזיקאלית, חכמתי לא עמדה לי באותה שעה. קול עמוק ממעמקי נשמתי קרא:

"עזוב אותך מכל המבצעים וההנחות! תקנה רק מה שאשתך רשמה!"

יש אנשים שמגלים את נשמתם כאשר הם חווים מוות קליני ומרחפים מעל לגופם המפרפר, יש כאלה שנשמתם מתגלה להם באמצע חוויה דתית עמוקה, ואילו עלי נגזר שנשמתי תתגלה לי דווקא בסופרמרקט באמצע היום. השלמתי עם גורלי הבנאלי.

אמרתי לקופאית בפנים מוארות: "אני לוקח את התבנית הקטנה!"

הקופאית הביטה בי מופתעת ולאחר שנרגעה המשיכה לתקתק בעצבנות. הלקוחות מאחורי הביטו מרותקים באירוע החריג.

המשכתי להוציא מצרכים בגבורה והיא תקתקה את מחירם, כשהיא מתאפקת בכל כוחה שלא להמליץ לי על שום מבצע.

בסיום הצביעה על כמה מצרכים שניצבו ממול ואמרה כאילו שכפאה שד:

"יש כאן מבצעים שאני חייבת להציע לכולם. סלסלת תותים מעמק הירדן בעשרה שקלים, צמר גפן סטרילי בשבעה שקלים וסיגריה אלקטרונית מסין במאה ועשרים ש"ח כולל בקבוקון בטעם אבטיח".

קול רדוד בקרבי פקד עלי: "קנה לפחות את התותים! למה אתה חייב להיות תמיד אאוטסיידר?!". עמדתי להיכנע לו, ואז התגלתה נפשי במלוא הדרה והכריזה בתוכי: "תמסור את הנפש על האמת שלך! אל תקנה!"

שלפתי את הפתק מכיס חולצתי והכרזתי:

"אני רוצה לקנות רק מה שרשום פה!"

המוכרת והקונים הביטו בי בתדהמה. מה פתאום אדם קונה מה שהוא רוצה?! איפה אנחנו חיים?! להיכן נגיע?!

אור עצום מילא אותי. המילה מבצע האירה בתוך נפשי הגלויה בשלל צירופיה. הבחנתי במילים עצב ובצע המבצבצות בתוכה.

נראיתי כאדם מוזר שפועל בניגוד לכל כללי הקניה בעולם המערבי, אבל חשתי כאיש אמת מואר. שילמתי לקופאית מאה ושמונים ש"ח, קיבלתי שקל ועשרים עודף שאותם שמתי כצדקה באחת הקופות, ויצאתי עם עגלתי בין הדלתות שנפתחו לכבודי מאליהן.