הבית השלישי

בלוח המודעות הישן מחוץ לבית הכנסת התוודעתי לאברהם הרצף. התקשרתי אליו כדי לרצף את סוכתי. הוא הגיע למחרת. פגשתי יהודי כבן חמישים, חייכן עם עיניים שחורות שמהן נשקף מבע מיוסר מעט, כיפה שחורה דהויה על ראשו המקריח וזקנו שחור וקצר. הוא נראה בעל תשובה קשה יום. סיכמנו את התנאים, וכעבור כמה ימים הגיע עם רכבו הישן ובו כול החומרים והכלים הנדרשים. לאחר שקיבלתי אותו פניתי למלאכתי.

כעבור כמה שעות חזרתי לחצר וראיתי איך הוא מיישר במיומנות את המרצפות הלבנות. הגשתי לו כוס קפה שחור וכמה עוגיות מלוחות ומתוקות בערבוביה. הוא הצית סיגריה והתחלנו לגלגל שיחה. הוא סיפר לי שהוא מתגורר באיזו ישיבה, שם הוא עובד כמשפץ.

"אתה גרוש?", שאלתי.

"פעמיים", אמר.

החיים קשים, הרהרתי בלבי ובשפתיי אמרתי: "יש לך ילדים? ואולי נכדים?"

"בן ובת. נכד ראשון בדרך".

"ואתה מנסה להתחתן שוב?", התעניינתי.

"בטח", ענה, "אני מאוד אוהב אותה".

"את מי?", תמהתי, "יש מישהי שאתה נפגש איתה?"

"אני אוהב את גרושתי", אמר, "התגרשתי ממנה פעמיים".

העסק התחיל להיות מעניין. תמיד כשאני פוגש אדם שהחזיר את גרושתו אני מצפה לסיפור מיוחד.

"למה התגרשת ממנה פעמיים?"

אברהם נשען על אדן החלון, מולל עלה שתלש מעץ הקלמנטינות הזקן והחל לספר על ציפורה, אהבת חייו.

"הכרנו בבית ספר תיכון באשדוד. היינו אז חילונים. אחרי הצבא התחתנו ונולד לנו בן. אהבנו מאוד. היא הייתה עם הרבה שמחת חיים ונתנה לי אושר. חיינו חיים פזרניים מאוד עד שהסתבכתי מבחינה כלכלית. היא דרשה לעזוב ונפרדתי ממנה בצער".

"אחר כך התקרבתי ליהדות. הציעו לי שידוכים, אבל לא יכולתי לחשוב על אף אחת חוץ ממנה. כאשר שמעתי שגם היא חזרה בתשובה הצעתי לה נישואין. היא התלבטה ולאחר ששמעה שמצבי הכלכלי התייצב הסכימה שנחזור, גם לטובת הבן. האמונה נתנה לי תקווה שהפעם נצליח יותר".

"ומה קרה בסיבוב השני?", שאלתי במתח.

"מה אומר לך", נאנח אברהם והשתעל, "בהתחלה היה טוב ונולדה לנו בת, אבל אחר כך היא נכנסה לקיצוניות דתית והתחילה להחמיר. כל שמחת החיים שלה נעלמה. היא גילחה את הראש ושמה מטפחת שחורה. אפילו דרשה שנעבור למאה שערים. אם לא התפללתי במניין הייתה קוראת לי רשע. רציתי אמנם להיות יהודי טוב, אבל לא יכולתי להחזיק איתה מעמד והתגרשנו בפעם השנייה".

"אז למה אתה רוצה לחזור אליה?!", תמהתי.

"אחרי שנפרדנו מצבה הנפשי התערער. היא ממש הפסיקה לתפקד. היום היא בקושי מקיימת מצוות וחיה על כדורים".

"ואתה רוצה לחיות איתה?!", הגברתי את קולי.

הוא כיבה את הסיגריה, הישיר מבט ואמר: "אני מתגעגע לשמחת החיים שלה מתחילת הנישואין הראשונים ולבית היהודי מתחילת הנישואין השניים. אני מתפלל שהיא תתאזן..."

אברהם חזר לעבודתו. למחרת בבוקר ניצבתי על הרצפה החדשה והישרה ואמרתי לריבונו של עולם: "תראה את אברהם! הוא התגרש פעמיים מאותה אישה ועדיין אוהב אותה ורוצה לחזור אליה. גם אתה התגרשת פעמיים מעמך ישראל והחרבת שני בתים. אולי תרצה לחזור אלינו, והפעם לתמיד?!"