אתמול למדנו שה' רחמן, וסולח לכל מי שחוזר בתשובה, ולכן ראוי שנהיה בשמחה למרות העצבות והמרירות על העבירות שעשינו. כמו כן, למדנו גם על ברכת 'סלח לנו' בשמונה עשרה, היום נסביר את הברכה הזו באריכות יותר.
בתפילה אנו משבחים את ה' על כך שהוא "חנון המרבה לסלוח". ה' מרבה לסלוח לעומת בני אדם שאינם מרבים לסלוח. ננסה לצייר לעצמינו, מה יקרה אם מישהו יפגע בנו ויבקש סליחה, בפעם הראשונה נסלח לו, אבל אם זה ימשיך כך יהיה לנו הרבה יותר קשה לסלוח, ובהרבה מקרים באמת לא נסלח לו.
אך ה' אינו מתנהג כך, אצלו אין הבדל בין פעם אחת לאלף פעמים. גם אם מישהו יעבור על אותה עבירה אלף פעמים, וכל פעם יבקש סליחה ויבטיח לה' שהוא לא יעבור עליה - ה' יסלח לו. כי ה' הוא אין סופי, וממילא גם מידת הרחמים והסליחה שלו אין סופית, וגם אחרי הרבה פעמים היא לא נגמרת, כמו שכתוב "כי לא כלו רחמיו".
האמת היא שכך אנו עובדים עם ה'. בכל יום כיפור אנו מתוודים על אותם עבירות. למרות ששנה שעברה התחרטנו עליהם ואמרנו לה' שאנחנו לא רוצים לחטוא בהם שוב, בכל זאת אנו מבקשים מה' שוב שיסלח לנו, כי אנו יודעים שה' מרחם בלי סוף. לא רק ביום כיפור, כל יום אנו מבקשים סליחה שוב ושוב, אף על פי שכבר ביקשנו סליחה ושוב חטאנו. גם בבית המקדש מביאים קרבנות עוד פעם ועוד פעם (התמידים היו מכפרים על מצוות עשה כל פעם מחדש).
יתרה מזאת, לא רק שה' סולח כל פעם שעושים תשובה, אלא שהוא סולח מיד כמאמר חז"ל "הבא לטהר מסייעין לו"- מיד כשהוא בא מסייעים לו בתשובה וסולחים לו.
אפשר היה לחשוב שמה שאמרנו עכשיו (שה' סולח כל פעם מחדש), סותר את מאמר חז"ל "האומר אחטא ואשוב - אין מספיקין בידו לעשות תשובה". אך באמת זה לא סותר, כל הבעיה ב'אומר אחטא ואשוב' היא שהתשובה נותנת עידוד לחטא (העידוד הוא ש'תמיד אפשר לחזור'), אבל מה שאנחנו מבקשים כל יום "סלח לנו" זו תשובה אמיתית והיא לא נותנת גיבוי לחטא - עובדה שלפני ברכת 'סלח לנו' אנו מבקשים "החזירנו בתשובה שלמה לפניך". (חוץ מזה שגם מי שאומר 'אחטא ואשוב' - 'אין מספיקין' הכוונה היא שרק לא עוזרים לו לעשות תשובה, אך אם הוא מתעקש על כך הוא יכול לעשות תשובה ויקבלו את תשובתו).
מחר בע"ה נסביר את הפסוק "וחטאתי נגדי תמיד" בהקשר של השמחה והמרירות.
