היום מתחילים אגרת ה' – 'ויעש דוד שם'.
הזהר מסביר שבכך שדוד היה עושה צדקה הוא עשה שם קדוש לה', וכך כל אחד שנותן צדקה עושה שם לה'.
מה הכוונה לעשות שם לה'? (התשובה לכך תסתיים בכ' אב).
בשביל להבין, נסביר קודם את מאמר חז"ל "ביו"ד נברא עולם הבא, בה"א נברא עולם הזה".
היום נסביר את החלק הראשון של המאמר - "ביו"ד נברא עולם הבא". בגן עדן הנשמות נהנות מזיו השכינה בכך שהן משכילות ומבינות אלוקות בגילוי גמור, לכן עולם הבא נקרא 'בינה' כי שם מבינים באלוקות.
השגה זו משתלשלת מה'חכמה' שהיא המקור ל'בינה', יש הארה קטנה ביותר של החכמה בגן עדן ואותה הנשמות מפתחות ומבינות. ההשגה של הנשמות לעומת החכמה עצמה נקראת 'נקודה בהיכלא' כי היא השגה ממש קטנה, כיוון שהחכמה עצמה אינה מפותחת, לכן היא בדוגמת האות י' ועל כך נאמר "ביו"ד נברא עולם הבא".
החכמה, חוץ מלהוליד את הבינה, מולידה עוד משהו (שיעזור לנו להבין מחר את הקטע השני – "בה"א נברא עולם הזה") - את המלכות, כמו שכתוב "אבא (חכמה) יסד ברתא (מלכות)".
המלכות היא פה – דיבור, אותיות הדיבור מגיעים מהחכמה - ממקום שלמעלה מהשכל. כל אות יוצאת ונעצרת במקום אחר (גרון / חך / לשון / שיניים / שפתיים), הפה עוצר את ההבל שמגיע מהלב בלי שהשכל צריך לעבוד ולחשוב איך צריך להזיז את הפה (אותו דבר גם לגבי ניקוד – כשמבטאים אות בקמץ הפה נקמץ מעצמו, כשמבטאים פתח הוא נפתח מעצמו וכו'), הפה זז מעצמו ללא השכל אך גם לא בטבע – לא נולדים עם טבע כזה ותינוק לא יכול לדבר, אלא שהדבר מגיע ממידת החכמה מהשכל הנעלם שלמעלה מהשכל הגלוי והמוכר.
מחר נלמד על "בה"א נברא עולם הזה".
אשרייך על השיעור 1 ט"ו אב תשע"ו 13:35 עומר