היום מתחילים אגרת י"ט -'עוטה אור כשלמה'.
נעשה הקדמה קטנה: יש הרבה דרגות באלוקות וכל אחת משתלשלת מהשניה. הדרגות שנפרט הם רק הדרגות של עולם האצילות, אך ברור שיש הרבה דרגות למעלה מהם והרבה דרגות למטה מהם.
נתחיל למנות אותם מהתחלה: כתר - הנקרא גם אריך אנפין. חכמה - נקרא גם אבא. בינה.
חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות - כל 7 מדות אלו נקראות זעיר אנפין. כל דרגה, כאשר מקבלים ממנה שפע, אפשר לקבל בבחינת פנים (כאשר היחס הוא ישיר ומקבלים את כל הפנימיות), ואפשר לקבל בבחינת אחוריים (כאשר היחס עקיף ומקבלים רק את האוירה הכללית - חיצוניות).
כתוב באריז"ל, שכל ההשגה של משה רבנו, היתה בפנימיות של דרגות נצח-הוד-יסוד-מלכות (הנקראות בקיצור - נהי"מ), אבל בדרגות שמעליהם הוא השיג רק בדרך אחוריים ("וראית את אחורי ופני לא יראו"), גם השגה זו היא דרך הנהי"מ, כי בתוך הנהי"מ מלובשת הבינה ובתוכה אחוריים של החכמה. כתוב "נובלות חכמה שלמעלה תורה" כלומר, האחוריים של דרגת החכמה היא התורה, ואותה השיג משה (בדרגות שמעליה לא השיג משה אף לא בבחינת אחוריים).
נשאלת השאלה: הרי האריז"ל השיג ודרש דרשות, על דרגות הרבה יותר גבוהות, על דרגות שלמעלה מעולם האצילות, ודרשותיו היו גם על פנימיות דרגות אלו. ואיך יכול להיות שהאר"י היה יותר גדול ממשה רבנו? הרי כתוב "ולא קם נביא (נביא הוא מי שמשיג בדרגות גבוהות באלוקות) עוד בישראל כמשה", כלומר משה יכול לראות הכי גבוה שאפשר לראות!
התשובה שייכת כבר ללימוד היומי של מחר, ונכתוב אותה מחר בע"ה.
