רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִגִּיעַ!
שְׁנַת הַ'תש"פ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם הוֹלֶכֶת וּמִסְתַּיֶּמֶת וְשָׁנָה חֲדָשָׁה, שְׁנַת הַ'תשפ"א, כְּבָר עוֹמֶדֶת לָהּ בְּפִתְחֵנוּ. אָנוּ יוֹדְעִים כִּי מִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁאָנוּ מוֹנִים הוּא לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, וְלָכֵן מִתְבַּקֵּשׁ הָיָה שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָחוּל בְּכָל שָׁנָה בְּדִיּוּק בַּיּוֹם בּוֹ הֵחֵלָּה בְּרִיאָתוֹ, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בּוֹ פָּקַד ה' "יְהִי אוֹר". אוּלָם לְמַעֲשֶׂה, הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבְּרִיאָה הִתְרַחֵשׁ שָׁבוּעַ קֹדֶם לָכֶן, בְּיוֹם כ"ה לְחֹדֶשׁ אֱלוּל, וְאִלּוּ הַתַּאֲרִיךְ הַמֻּכָּר לָנוּ, א' תִּשְׁרֵי, הָיָה כְּבָר הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לַבְּרִיאָה, בּוֹ נִבְרָא הָאָדָם.
הַשְּׁאֵלָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת הִיא, כַּמּוּבָן, מַדּוּעַ? לָמָּה שֶׁלֹּא נַחְגֹּג אֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּיּוֹם הַמְּדֻיָּק בּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם? מַדּוּעַ אָנוּ מַמְתִּינִים עַד לַיּוֹם בּוֹ נִבְרָא הָאָדָם?
מִי לֹא מַכִּיר אֶת רוֹנִי, אַב הַבַּיִת בְּתַלְמוּד תּוֹרָה שֶׁלָּנוּ? אֵין יֶלֶד שֶׁלֹּא מַכִּיר אוֹתוֹ. לֹא רַק בִּגְלַל שֶׁהַחֶדֶר שֶׁלּוֹ נִמְצָא בְּקוֹמַת הַכְּנִיסָה לַמִּבְנֶה, אֶלָּא בִּגְלַל הַפְּעִילוּת הַבִּלְתִּי-פּוֹסֶקֶת שֶׁלּוֹ. הוּא מִתְרוֹצֵץ כָּל הַיּוֹם מִכִּתָּה לְכִתָּה וּמְטַפֵּל בִּבְעָיוֹת שֶׁצָּצוֹת. פַּעַם זֶה הַמַּזְגָן שֶׁל כִּתָּה ו' שֶׁהִתְחִיל לְקַרְטֵעַ, פַּעַם זוֹ הַגָּדֵר בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית שֶׁהִתְחִילָה לְהִתְנַדְנֵד וּפַעַם זוֹ הַנְּזִילָה מִמִּתְקָן הַמַּיִם הַקָּרִים. יָדָיו עֲמוּסוֹת עֲבוֹדָה וְהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בַּחֲרִיצוּת וּבְמֶרֶץ. לֹא אַגְזִים אִם אֹמַר שֶׁאֵין פִּנָּה אַחַת בְּשֶׁטַח הַמּוֹסָד שֶׁהוּא אֵינוֹ מַכִּיר. צְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת הַמְּנֻפָּח שֶׁצָּמוּד לְמִכְנָסָיו יָעִיד – לְכָל חֵפֶץ יֵשׁ חֶדֶר וּלְכָל חֶדֶר יֵשׁ מַפְתֵּחַ, וְהוּא, רוֹנִי, חוֹלֵשׁ עַל הַכֹּל. אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַמְּנַהֵל רוֹצֶה לָדַעַת הֵיכָן נִמְצָא צִיּוּד נִצְרָךְ, מִכְּלֵי נִקָּיוֹן וְעַד צִיּוּד הַצִּלּוּם, הוּא פּוֹנֶה אֵלָיו.
הַאִם נָכוֹן יִהְיֶה לוֹמַר שֶׁרוֹנִי הוּא מֶלֶךְ עַל הַצִּיּוּד בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה? שֶׁכְּלֵי הַנִּקָּיוֹן אוֹ צִיּוּד הַצִּלּוּם הֵם הַנְּתִינִים שֶׁלּוֹ? קְצָת מַצְחִיק לְהִתְבַּטֵּא כָּךְ. מַדּוּעַ? כִּי מְלוּכָה אֵינָהּ עַל חֲפָצִים דּוֹמְמִים. אוּלַי נָכוֹן יִהְיֶה לוֹמַר שֶׁרוֹנִי שׁוֹלֵט בְּמַצָּב, אֲבָל שְׁלִיטָה אֵינָהּ מְלוּכָה. שַׁלִּיט הוּא מִי שֶׁהַכֹּל סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ, אֲבָל לָאו דַּוְקָא מִתּוֹךְ רָצוֹן וְהַסְכָּמָה.
לְמָשָׁל, יֵשׁ מְדִינוֹת בָּעוֹלָם בָּהֶם אֵין זְכוּת לַאֲנָשִׁים לְהַבִּיעַ אֶת דַּעְתָּם. מָה שֶׁמַּחֲלִיט הַשַּׁלִּיט – כָּךְ יִהְיֶה, וְאוֹי וַאֲבוֹי לְמִי שֶׁיָּעֵז לְהַשְׁמִיעַ עָלָיו דִּבְרֵי בִּקֹּרֶת, וְכָל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁיָּעֵז לְהַמְרוֹת אֶת פִּיו וְלִנְהֹג אַחֶרֶת מֵהוֹרָאוֹתָיו. לָכֵן, מִי שֶׁמַּחֲלִיט הֵיכָן יִהְיוּ מֻנָּחִים כְּלֵי הַנִּקָּיוֹן אוֹ שֶׁקּוֹבֵעַ מָתַי הֵם יְשָׁנִים וּזְקוּקִים לְהַחְלָפָה הוּא סוּג שֶׁל שַׁלִּיט. הוּא אֵינוֹ זָקוּק לְהַסְכָּמָתוֹ שֶׁל הַמַּטְאֲטֵא...
לְעֻמַּת זֹאת, מֶלֶךְ הוּא כְּבָר מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי. מֶלֶךְ נִקְרָא בִּשְׁמוֹ עַל שֵׁם דֶּרֶךְ הַפְּעֻלָּה שֶׁלּוֹ. הוּא מוֹלִיךְ אֶת הָעָם. הוּא יָכוֹל לְהַחֲלִיט שֶׁכָּעֵת צָרִיךְ לְהַטִּיל סֶגֶר עַל הַמְּדִינָה, כְּדֵי שֶׁהַנְּגִיף הַמְּדַבֵּק יַפְסִיק לְהִתְפַּשֵּׁט בִּמְהִירוּת, אֲבָל הוּא יִשְׁאַף לָתֵת לָאֶזְרָחִים אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁהַדָּבָר נַעֲשָׂה לְטוֹבָתָם. הוּא יָכוֹל לְהַצִּיב שׁוֹטְרִים בְּכָל פִּנָּה שֶׁיַאַכְפוּ אֶת הַסֶּגֶר וּלְהַטִּיל קְנָסוֹת עַל מִי שֶׁמֵּפֵר אוֹתוֹ, אֲבָל זֶה לֹא מַסְפִּיק. אִם הַמֶּלֶךְ רוֹצֶה שֶׁהָעָם יְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם הַחְלָטוֹתָיו הוּא צָרִיךְ לְשַׁתֵּף אוֹתָם גַּם בַּמְּנִיעִים שֶׁלּוֹ. לְמָשָׁל, הוּא יִתְרַאֲיֵן וְיַסְבִּיר אֶת הַמַּהֲלָךְ עָלָיו הֶחֱלִיט.
יוֹתֵר מִכָּךְ, הַמֶּלֶךְ לֹא רַק מוֹלִיךְ אֶת הָעָם אֶלָּא גַּם חָשׁוּב לוֹ לִשְׁמֹעַ אֶת דַּעְתָּם וְהַלֶךְ רוּחָם כְּלַפָּיו וּכְלַפֵּי דֶּרֶךְ הַהַנְהָגָה שֶׁלּוֹ. הַמֶּלֶךְ יוֹדֵעַ גַּם לְהִמָּלֵךְ, לְהִתְיַעֵץ עִם אֲחֵרִים. נָכוֹן, הוּא לֹא מַעֲלֶה לְדִיּוּן כָּל נוֹשֵׂא בִּפְנֵי כֻּלָּם, אַחֶרֶת לֹא יִהְיֶה לַדָבָר סוֹף, אֲבָל הוּא בְּהֶחְלֵט יִהְיֶה מְעֻנְיָן לְוַדֵּא שֶׁהַמַּטָּרָה אֵלֶיהָ הוּא חוֹתֵר וּפוֹעֵל אָכֵן מִתְגַּשֶּׁמֶת וְדַרְכּוֹ מִתְקַבֶּלֶת עַל דַּעַת הַצִּבּוּר.
לְמַעֲשֶׂה, הַהֶבְדֵּל בֵּין מֶלֶךְ לְשַׁלִּיט הוּא הַהֶבְדֵּל בֵּין הַדּוֹמֵם לְאָדָם הַמְּדַבֵּר. הַשַּׁלִּיט מִתְיַחֵס אֶל הָאֶזְרָחִים כַּחֲפָצִים דּוֹמְמִים. כְּמוֹ שֶׁרוֹנִי, אַב הַבַּיִת, לֹא מִתְיַעֵץ עִם כְּלֵי הַנִּקָּיוֹן כָּךְ גַּם לַשַּׁלִּיט לֹא כָּל כָּךְ אִכְפַּת מִדַּעְתָּם שֶׁל נְתִינָיו. אֲבָל הַמֶּלֶךְ מוֹלֵךְ עַל בְּנֵי אָדָם, אוֹתָם הוּא שׁוֹאֵף לְהוֹבִיל וּלְהוֹלִיךְ, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא רַק שֶׁחָשׁוּב לוֹ וְלִשְׁמֹעַ אֶת דַּעְתָּם, אֶלָּא שֶׁהוּא מְעֻנְיָן שֶׁהֵם יְקַבֵּל אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְמֶלֶךְ.
אָז נָשׁוּב אֶל בְּרִיאַת הָעוֹלָם. הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים מֻקְדָּשִׁים לִבְרִיאַת הַדּוֹמֵם – הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. אֲלֵיהֶם מִצְטָרֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַבְּרִיאָה גַּם הַצּוֹמֵחַ. הַצּוֹמֵחַ מֻרְכָּב גַּם הוּא מֵחֳמָרִים דּוֹמְמִים, אֲבָל חֳמָרִים אֵלּוּ מְקַיְּמִים יַחַד תְּנוּעָה שֶׁל צְמִיחָה וְהִתְפַּתְּחוּת שֶׁאֵין לַדּוֹמֵם. הַגַּרְעִין נוֹבֵט, הַנֶּבֶט מוֹצִיא גִּבְעוֹל, הַגִּבְעוֹל מִתְרוֹמֵם וְהוֹפֵךְ לִיְּצוּר צוֹמֵחַ. בַּיָּמִים הַבָּאִים יִצְטָרְפוּ לָעוֹלָם גַּם בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וְהַתְּנוּעָה שֶׁלָּהֶם כְּבָר אַחֶרֶת לְגַמְרֵי. הֵם מַמָּשׁ נָעִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. בַּתְּחִלָּה נִבְרָאִים אֵלּוּ שֶׁמֵּעַל הַקַּרְקַע אוֹ מִתַּחְתֶּיהָ – הָעוֹפוֹת וְהַדָּגִים בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי – וּבַהֶמְשֵׁךְ יִבָּרְאוּ גַּם שְׁאָר בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַמִּתְגּוֹרְרִים בְּתוֹכָהּ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי.
וּמִי נִשְׁאַר לַסּוֹף? דַּוְקָא עִם הָאָדָם, נֵזֶר הַבְּרִיאָה, מַמְתִּין ה' עַד לְסִיּוּם הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. רַק כַּאֲשֶׁר הָעוֹלָם מָלֵא מֵהַדּוֹמֵם, הַצּוֹמֵחַ וְהַחַי, בּוֹרֵא ה' אֶת הָאָדָם הַמְּדַבֵּר. כָּךְ שֶׁלְּמַעֲשֶׂה, עַד בְּרִיאַת הָאָדָם אֵין לַה' עַל מִי לִמְלֹךְ. הַבְּרִיאָה דּוֹמֶמֶת וַה' שׁוֹלֵט עַל עוֹלָמוֹ. שׁוֹלֵט, אֲבָל עֲדַיִן לֹא מֶלֶךְ. בָּרֶגַע שֶׁבּוֹרֵא ה' אֶת הָאָדָם מִתְגַּלָּה הַתַּכְלִית שֶׁלִּשְׁמָהּ נִבְרָא הַכֹּל. ה' מְעֻנְיָן לְהַגִּיעַ עַד לָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, עַד לַדּוֹמֵם, וְלִמְצֹא בּוֹ מִישֶׁהוּ שֶׁיִּפְנֶה אֵלָיו, שֶׁיִּקְרָא אֵלָיו, שֶׁיֹּאמַר לוֹ "אַבָּא, אֲנִי זָקוּק לְךָ!". וְהַדָּבָר הַזֶּה קוֹרֶה בְּסִיּוּם הַבְּרִיאָה, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, יוֹם א' בְּתִשְׁרֵי.
אֶת הַמָּדוֹר פָּתַחְנוּ עִם הַשְּׁאֵלָה מַדּוּעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה מַמְתִּין עַד לְסוֹפָהּ שֶׁל הַבְּרִיאָה, וְכָעֵת הַשְּׁאֵלָה מִתְחַדֶּדֶת יוֹתֵר: מַדּוּעַ ה' מַמְתִּין עִם בְּרִיאַת הָאָדָם עַד לְסוֹפָהּ שֶׁל הַבְּרִיאָה? אֶלָּא שֶׁהַסּוֹף מְגַלֶּה לִי מַשֶּׁהוּ עַל הַהַתְחָלָה. עוֹד לִפְנֵי שֶׁה' מַתְחִיל לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם כְּבָר נִמְצָא הָאָדָם. "יִשְׂרָאֵל עָלוּ בַּמַּחְשָׁבָה". תַּכְלִית הַבְּרִיאָה קָדְמָה לַבְּרִיאָה עַצְמָהּ, וְ"סוֹף מַעֲשֶׂה" עָלָה "בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה", וְזֶה אוֹמֵר לִי שֶׁעַד שֶׁהַמַּטָּרָה שֶׁל הַבְּרִיאָה לֹא הֻשְׁלְמָה – לֹא הִסְתַּיְּמָה הַבְּרִיאָה.
יוֹם בְּרִיאַת הָאָדָם הוּא יוֹם מִלּוּי כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה וּמִמֵּילָא אֵין מַתְאִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת יוֹם הַהַכְתָּרָה שֶׁל ה' לְמֶלֶךְ עַל הָעוֹלָם!
שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכְתִּיר אֶת ה' לְמֶלֶךְ עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ!
לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתְבוּ וְתֵחָתְמוּ
שָׁנָה טוֹבָה וְשַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי
