שלמה ושושי ריבקין, שניהם בשנות החמישים לחייהם, מנהלים את העסק המשפחתי של משפחת שניאורסון בכפר חב"ד - מרכז המבקרים 'מאחורי הדבש'.
שושי היא בתו של הרב משה שניאורסון ע"ה מייסד המקום, ושניהם ילידי כפר חב"ד. רגע לפני החג תפסנו את שלמה הדבוראי לשיחה מתוקה.
הדבש מסמל הרבה דברים כמו טוב ומתיקות. כמו כן הוא מזון בריא יחסית, בהשוואה לסוכר.
מי שמחליף את הסוכר בדבש מקבל מזון הרבה יותר בריא, עשיר בויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון. כמובן שהוא מאוד סמלי במקורות שלנו.
החותן הרב משה ע"ה:
הוא היה איש חינוך, מורה ומנהל בכמה בתי ספר וגם עסק בחקלאות.
בשלב מסוים הוא פתח את המכוורת הוא מאוד היה מעוניין שילדים ילמדו על הדברים הנפלאים שהתגלו לו בעולמן של הדבורים.
הוא היה איש חיל. כל מי שהגיע היה מרגיש את הנוכחות שלו. הוא היה אבא לעשרים ילדים ועבד מאוד מאוד קשה לפרנסתו אך בד בבד הוא היה איש חסד גדול, עם שפה רהוטה, בעל חוש הומור ובשנים הראשונות הוא היה מי שמציג בפני המבקרים את הכל.
הדבוראי שלמה ריבקין מציג דבורים במאחורי הדבש בכפר חב"ד. צילום: אלחנן גרונר
דבורים:
אני נדבקתי בהתלהבות של החותן שלי בעניין. באמת כשמכירים מקרוב את נושא הדבורים ואורח חייהם לא מפסיקים לגלות עוד פרטים חדשים מעניינים ומרתקים. ולא מפסיקים להתפעל.
הדבורה היא בסך הכל יצור קטנטן. כזה שלכאורה דומה לעוד הרבה יצורים אחרים במראה החיצוני, אבל יש בו דברים נפלאים כשבוחנים אותן מקרוב. זה מדהים ומאלף, ומלמד הרבה ערכים מוסריים.
חריצות וזריזות, סדר ונקיון, אחריות וחיסכון. הדבורה לא מודעת כלל אבל אצל כל דבורה אפשר לראות אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד. אם מישהו יבוא לתקוף את הכוורת אז כולם יצאו נגדו יחד. אפשר ללמוד מהדבורים גם על חסד ושיתוף פעולה.
הדבורה נאמנה לפרחים שהיא אוספת בהם. ישראל נדמים לדבורה, כמו הדבורה "שכל מה שהיא עושה מסגלת לבעליה", הן מביאות הכל לכוורת של המגדל, כך עם ישראל כל מה שהוא עושה, כל התורה ומצוות הם מביאים לכוורת שלו.
ראש השנה:
ראש השנה נקרא ראש. אדמו"ר האמצעי אמר שראש השנה נקרא ראש השנה, ולא תחילת השנה, כי כמו שהראש של האדם הוא לא רק החלק העליון של הראש אלא יש בו את כל חלקי הגוף החשובים, ככה ראש השנה ממנו תוצאות חיים לכל השנה. בראש השנה מתחילה מלכותו של הקב"ה לשנה חדשה.
כפר חב"ד:
נולדתי וגדלתי בכפר. אני כיום בן 56 ואת כל חיי עשיתי פה. זה כפר מיוחד ומקום שכל כולו שייך לחסידי חב"ד.
הרבי ממש ליווה אותו מההקמה שלו גם בדברים ממש גשמיים כל פרט ופרט בכפר חב"ד היה בליווי ובעצת הרבי.
20 ילדים:
אמנם אני לא בן, אבל אני כבר 30 שנה חי במשפחה של אשתי שלה 19 אחים ואחיות. במפורש ראו הרבה הרבה איך אחד מגדל את השני. האחיות הגדולות היו כמו אימהות, וזה מזכיר קצת את הדבורים, ההרמוניה שלהם...
אך זה גם אתגר מאוד גדול גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת הביצוע. אבל בסופו של דבר יש בזה הרבה מעלות. הזכרונות של אשתי הם אמנם לא זכרונות נוצצים של חיי רווחה אבל זכרונות זכרונות מאוד טובים של ביחד.
הרבי מליובאוויטש:
נולדתי עם זה. לא מסתכל מהצד. הוא ראש בני ישראל בשבילי. זה מתבטא בכ"כ הרבה דברים שקשה לי להקיף במשפט אחד. אני לא רואה את עצמי בלי זה.
השליחות:
כאחד שנולד לתוך משפחה של חסידי חב"ד וחי את האווירה הזו ברור שהחיים שלנו הם שליחות. איפה שלא נהיה גם אם לא רשמית אך זו שליחות.
המקום שבו אני ספציפית נמצא בהחלט אני רואה בו שליחות, ללמד את כל מה שאפשר ללמוד מהדבורים. לראות את נפלאות הבריאה ולהכניס לחיינו את כל הטוב שאפשר ללמוד מהן.
