מחר, שבת קודש ד' בחשוון, יחול יום ההילולא של הצדיק רבי קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד, האדמו"ר מפיאסצנה, מחבר ספר 'אש קודש'. רבי קלונימוס הבטיח "אני אשתדל לפני כיסא הכבוד ואני לא ארפה מהקב"ה עד שיברך את מי שלומד את התורות שלי".
השבת, ד' חשוון, יחול יום ההילולא של הצדיק רבי קלונימוס קלמן קלמיש שפירא, אדמו"ר מפיאסצנה. הצדיק, נולד בי"ט באייר ה'תרמ"ט בעיירה בפולין לצאצאיהם של המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק ונקרא על שם רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין, בעל המאור ושמש, גם הוא מאבותיו.
בגיל 16 התחתן רבי קלונימוס עם חיה רחל, נכדתו של אחותו הגדולה. בגיל 20 מונה הוסמך לרבנות ובגיל 24 מונה לרבה של פיאסצנה, עיירה קטנה דרומית לוורשה. מאוחר יותר ייסד ישיבה במקום ועמד בראשה במקביל לכהונתו כאדמו"ר בעיירה.
מסכת חייו הקשה של אדמו"ר מפיאסצנה החלה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. אז נהרגו בנו, כלתו ודודתו בהפגזותיהם של הגרמנים ימח שמם. זמן קצר לאחר מכן נהרגה גם אמו. למרות הקושי הרב, לא הסכים הצדיק להצעות הבריחה שהופנו אליו בעודו מעדיף להישאר עם חסידיו בגטו וורשה ולא לעוזבם בשעות הקשות.
במסירות נפש חזקה, שמר האדמו"ר על אורח חיים יהודי בגטו. כך למשל דאג לאפשר לבנות ישראל גישה למקווה טהרה, קיים בריתות ואף אפיית מצות ערב הפסח. במהלך תקופת השואה נרצחה גם בתו של אדמו"ר.
האזינו: רבי שלמה קרליבך מספר על אדמו"ר מפיאסצנה.
לאחר שגורש האדמו"ר יחד עם יהודים נוספים למחנה טרווניקי הסמוך ללובלין שבפולין, נרצח על ידי הנאצים יחד עם שאר יהודי המחנה והוא כבן 54.
במהלך התקופות המיוסרות בגטאות, לימד רבי קלונימוס את תורותיו לחסידים. תורות אלו הביעו את גודל הצער על גלות השכינה, סיבלו של עם ישראל בשילוב דרישה עמוקה מאבא שבשמיים שיגאל את בניו. דרשותיו אלה קובצו והודפסו בספר 'אש קודש', על שם אותם דרשות שאכן מלאות באש של קדושה. בכך זכה גם אדמו"ר בעצמו לכינויו "אש קוש".
רבי שלמה קרליבך מספר, כי אחרי מלחמת העולם השניה, ילד פולני אחד נגש לחייל אמריקאי, הראה לו מספר ניירות שמצא ומכר לו אותם בדולר אחד. החייל, שראה שעל הניירות נכתב בעברית, החליט להעביר אותם לרב יהודי נמצא בסמוך, הרב הולנדר. כך היה כתוב על אחד הניירות: "אדוני הנכבד, אם אתה מוצא את הניירות האלה, דע לך שאני כבר לא בעולם הזה. אני לא ידוע אם יהיה עוד יהודי בפולניה, אני לא ידוע אם יהיה עוד יהודי באירופה, האמת, שאני בכלל לא יודע אם יהיה עוד יהודי בעולם כולו. אבל בירושלים, בירושלים עיר הקודש, מוכרח להיות יהודי. אני מתחנן לפניך, תמצא את היהודי הזה ותבקש ממנו שידפיס את התורות האלו. אני מבטיח שמי שילמד את התורות שלי, אני אשתדל לפני כיסא הכבוד ואני לא ארפה מהקב"ה עד שיברך את מי שלומד את התורות שלי".
בנוסף לחיבורו המפורסם ביותר , אש קודש, כתב הרב מפיאסצנה ספרים נוספים. בניהם: חובת התלמידים – ספר הדרכה בלימוד ועבודת ה', מיועד בעיקר לתלמידים צעירים. הכשרת האברכים - הדרכה בלימוד וחסידות לנשואים. ספר זה מהווה המשך ישיר לחובת התלמידים. צו וזירוז - נספח להכשרת האברכים. חובת האברכים - ספר המשך להכשרת האברכים שאבד בתקופת השואה. מבוא שערים - הקדמות ללימוד חסידות. דרך המלך - ספר דרשות שנאמרו לפני השואה על סדר פרשיות השבוע. בני מחשבה טובה - ספר להדרכת חבורת אנשים השואפים להתעלות בעבודת ה'.
