התרגיל הצליח – התרגלנו

אנחנו כבר כל כך רגילים לתרגילים, ששכחנו מה מתרגלים. המילה הזו, תרגיל, כבר מתרגלת-מתגלגלת על הלשון, עד שאנחנו כבר לא שואלים בשביל מה לתרגל, ולמה אנחנו באמת צריכים להתרגל.

כי בתרגיל אנחנו אמורים להבין איך להתנהג בשעת חירום – אבל בעצם, קיומו של התרגיל נועד בעיקר כדי לוודא שהתרגלנו לזה שיש שעת חירום. כי לממשלה זה חשוב, שהאזרחים יתרגלו, שיחשבו שהם חיים במציאות נורמלית. כאילו שאין לנו ברירה אחרת.

אנחנו מתרגלים כניסה למקלטים בכל ערי ישראל – כדי שנתרגל שטילים על ערי ישראל זה בעצם בסדר. זה לא חריג, מה הבעיה? פשוט רוצו למקלטים.

אנחנו מתרגלים פיגועים המוניים – כי זה עניין סטנדרטי, שהערבים רוצחים בנו בלי חשבון. פשוט צריכים להתרגל לזה, ואז הכל יהיה בסדר.

אנחנו מתרגלים את פיקוד העורף – כדי שנחשוב שהדבר הכי הגיוני זה שהמלחמה הגיע עד הבית שלנו, לא של האויב, והעורף הוא כבר מזמן חזית, ומה הבעיה בעצם?

אנחנו מתרגלים חדירה לבתי ספר, פינוי מרכזי עסקים, פיגוע המוני בבית אבות, טילים כימיים על ישראל. כי להכל אפשר להתרגל, צריך רק לתרגל...

גם במשכן הכנסת מתרגלים בריחה למקלט המוגן שלהם. הרי הם נבחרי העם, הם צריכים לברוח הכי טוב.

ויש גם כמה דברים שלא מתרגלים. למה? לא צריך. הציבור כבר התרגל.

הציבור כבר התרגל שליהודי אסור להיכנס לשטחים בהם מתגוררת אוכלוסיה ערבית תמימה, אחרת זה יעלה לו בחייו, כנראה. את זה כבר לא צריך לתרגל.

הציבור כבר התרגל לגניבות חקלאיות בכל רחבי הארץ, כמעט ללא טיפול משטרתי, לפעמים ההיפך – אם הגנב הוא משת"פ של השב"כ, יש טיפול משטרתי לטובתו. גם לזה כבר התרגלנו.

הציבור כבר התרגל שבנגב יש גביית דמי חסות לשלטון-בפועל הבדואי. הוא כבר התרגל לזה שכשהערבים בגליל מציקים ליהודים, השוטרים הערבים תומכים בערבים ולא ביהודים. הוא כבר התרגל שלערבים מותר לקנות דירות איפה שהם רוצים, ולהטריד בנות בקניונים, רק ליהודים אסור להיכנס למקומות ישוב ערביים, כי זו פרובוקציה. אז את כל זה כבר לא צריך לתרגל, תודה. כבר התרגלנו.

אז אחרי כל ההתרגלות הזו, באמת הגיע הזמן שאנחנו, הציבור, נעמוד ונאמר לראשי הממסד: עד כאן. אנחנו לא מסכימים להתרגל, ולא מסכימים גם למה שאתם חושבים שכבר התרגלנו.

אתם בממסד נמצאים שם כדי לשמור על זכויות העם היהודי, לא כדי להרגיל אותו מחדש לפוגרומים. אתם שם, עם כל תקציב הביטחון, כדי לדאוג שהמלחמה תעבור לשטח האויב, לא כדי להעצים את פיקוד העורף. אתם שם כדי לוודא שבמלחמה הבאה ננצח, לא כדי להפסיד באופן מוצלח.

ואם אתם שם לא יכולים לעשות זאת – אז אולי כדאי שתפסיקו להיות שם, ונשים שם אנשים אחרים, שמעוניינים באמת לדאוג לביטחון של עם ישראל, ולא רק לצאת בסדר בועדת הביקורת הבאה, שאחרי המלחמה הבאה וההפסד הבא.