חוק הלאום: דיון סוער - משפט עברי וישובים ליהודים?

דיון חריף התקיים לאורך הבוקר (ג') בכנסת בעקבות הצגת התיקונים בחוק הלאום בהוראת ראש הממשלה. בשבוע הבא מתכוון ראש הממשלה להביא להצבעה את החוק יחד עם השינויים אותם עשה השר לוין והוא יעלה להצבעה במליאה לקריאה שניה ושלישית.

התיקונים אותם ביצע השר לוין נועדו על מנת שזהותה היהודית של המדינה תודגש בחוק בצורה ברורה יותר וינתן לחוק תוקף, על פני חוק יסוד כבוד האדם וחרותו המעגן את זכויות הפרט במדינה אך לא דואג לשימור אינטרס הרוב היהודי והזהות היהודית.

בבית היהודי היו שהודיעו כי יתנגדו לחוק במידה ולא יוכנס סעיף המשפט העברי אותו קידם ח"כ סלומינסקי. יו"ר הוועדה לענייני חוק הלאום ח"כ אמיר אוחנה, שמצהיר על היותו בעל נטיות הפוכות, מתנגד בתוקף לכניסת הסעיף לחוק.

מנגד משמאל ובקרב הסיעות הערביות מתנגדים לסעיף שנועד לבטל את הלכת קאעדן של בג"ץ ולאפשר ישובים בעלי מאפייני לאום ייחודים. נשיא המדינה ריבלין טען כי החוק יוכל לאפשר ישובים ליהודים בלבד והביע את התנגדותו העזה לכך.

עד היום גבר חוק יסוד כבוד האדם וחרותו בהרבה מקרים על חוק הלאום. כך שבשם הדמוקרטיה וזכויות הפרט טושטשה פעם אחר פעם זהותה היהודית של המדינה וחוקים שונים נקבעו בשם הדמוקרטיה וזכויות הפרט והמיעוט.

כדי להעביר את החוק דרוש רוב של 61 ח"כים ולכן לכל סיעות הקואליציה הועברה הודעה על עוצר יציאות וקיזוזים, והח"כים התבקשו לא לעזוב את הכנסת עד סוף השבוע הבא, השבוע האחרון למושב הכנסת.

בין הסעיפים המשמעותיים שתוקנו בחוק הוא סעיף 7 ב (או 9 ב לחוק הישן) לחוק הלאום. סעיף זה עוסק בנושא ההתיישבות היהודית במדינה ולפיו המדינה תהיה רשאית "לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".

הסעיף הופך, הלכה למעשה, את הלכת קעדאן שנפסקה בבג"ץ וקבעה כי: "אין כל מאפיינים המייחדים את היהודים, המצדיקים הקצאת קרקע המדינה להתיישבות יהודית בלבד"

שינוי סעיף זה בחוק עורר סערה רבתי בכנסת מצד חברי הכנסת הערבים והחכ"ים ממחנה השמאל ולאורך הבוקר התקיים דיון סוער ביותר בכנסת בנושא.

בראיון אתמול באולפן ynet אמר השר לוין כי "הסעיף קובע באופן הברור ביותר שיש אפשרות לכל קבוצה שמעוניינת להתאגד ביחד, להקים יישוב. אני חושב שזאת זכות בסיסית של האנשים. הוא כמובן מבטל באופן מוחלט את אחת הפסיקות הכי שערורייתיות של בתי המשפט, והכוונה ל'פסק דין קעדאן' (שבו קבע בג"ץ כי מדיניות החכרה של קרקעות ליהודים בלבד מהווה אפליה אסורה)".

לדברי לוין, "הקביעה המקוממת הזאת היא דבר שאנחנו לא יכולים לקבל אותו, ואת העניין הזה אנחנו מתקנים ומשנים כאן וזה בהחלט שינוי חשוב, שינוי היסטורי. אומר לכם בגילוי לב, חוק הלאום בא בסך הכול להחזיר את הסדר על כנו. בראשית ימי המדינה לא היה חוק לאום בגלל שבתי המשפט, בעיקר בית המשפט העליון, הבינו את מקומם.

בשנים האחרונות המדינה הזאת הפכה למדינת כל אזרחיה, כל מסתנניה, כל מה שקשור לחיים יהודיים הפך לאיזשהו עניין של חוסר שוויון, של אפליה פסולה וכדומה. את הדבר הזה החוק הזה בא לתקן בשורה של הוראות, ואני חושב שבמובן הזה הוא מחזיר את המדינה למקום שבו היא הייתה. זה בהחלט מהלך חשוב שמאזן בחזרה את השינויים מרחיקי הלכת שהיו בפסיקות בתי המשפט, שלצערי הרב הלכו והתרחקו מעקרונות יסוד שהיו בסיס להקמת המדינה ובסיס לציונות".

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ מיקי זוהר תקף את דבריו של רובי ריבלין ואמר כי "לצערי, הנשיא ריבלין איבד את זה. המסע שלו לניסיון ההתחבבות על כלל הציבור במדינת ישראל גרם לו לשכוח את הדנ"א האמיתי על ברכיו הוא התחנך. חוק הלאום הוא אחד מהחוקים החשובים ביותר שקידמנו בעשור האחרון והוא מבטיח את אחיזתו העקרונית של העם היהודי בארצו. ריבלין בוחר פעם אחר פעם לפגוע בעקרונות הבסיסיים של שלטון הימין וראש הממשלה נתניהו".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון אבי דיכטר (הליכוד), שיזם את הצעת החוק, ביטל אף הוא את דבריו של ריבלין. "טענתו של הנשיא שהחוק קורא לאפליית מיעוטים אינה נכונה", אמר. "המציאות בישראל לאורך עשרות שנים פשוט הפוכה: הוקמה בנגב עיר בדואית, הגדולה בעולם לצד יישובים נוספים... הצעת חוק הלאום שיזמתי, אומרת את הברור מאליו, אך גם הברור מאליו ראוי שייאמר: גם לרוב יש זכויות בישראל. אפילו ליהודים... החזון הציוני ייצא רק מחוזק כשהצעת החוק הלאום תהפוך לחוק יסוד בספר חוקי היסוד של מדינת ישראל, מבלי שהיא פוגעת בזכויות הפרט כהוא זה, שממילא מעוגנות ומוגנות היטב בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".