בית הדין הרבני האזורי בנתניה ביטל נישואין שנערכו כדת משה וישראל. ההחלטה הדרמטית נפלה לאחר גילוי במהלך דיון בתביעת גירושין, משמורת ודמי כתובה שהגישה אישה נגד בעלה.
סיפור המעשה: אישה נשואה, אם לשלוש בנות ובת למשפחת כוהנים פנתה לבית הדין הרבני בתביעת גירושין שגרתית וטענה כי בעלה לא חי על פי ההלכה וביקשה משמורת על הבנות, וכן דמי כתובה.
לקראת הדיון הגיש בא כוח הבעל טענה מקדמית וכפר בסמכות בית הדין לדון בסכסוך שבין הצדדים. לטענתו, הבעל איננו יהודי ולכן אין בית הדין הרבני מוסמך לדון בגירושין ובנושאים הכרוכים. הבעל, שהתחתן כדת משה וישראל על ידי הרבנות בחדרה, טען שאינו יהודי, ואף צירף מסמכים המעידים על כך. לכן ביקש בא כוח הבעל כי "בטרם ייתן בית הדין את החלטותיו יש לברר את יהדותו".
במהלך הדיון הציג הבעל את תעודת הלידה המקורית האמיתית שלו שבה נכתב שאמו רוסיה. לדבריו, לפני שלוש שנים אמו היגרה לקנדה וערב נסיעתה היא גילתה לו שהיא אינה יהודייה ומסרה לו את תעודת הלידה האמיתית והמקורית שלו.
בדיקה העלתה כי הבעל, כמו גם אחיו התאום ואח נוסף שלו, התחתנו כדת משה וישראל עם נשים יהודיות באמצעות הרבנות בחדרה ולכל אחד מהם יש ילדים.
לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>
חברי בית הדין הרבני האזורי בנתניה הרב יצחק רפפורט, הרב אוריאל אליהו והרב צבי בוקשפן נכנסו לעומק הגילוי הדרמטי וניסו לחפש סדקים בטענות הבעל, שמא אינו דובר אמת, וזאת כדי לחמוק מכריכת ענייני החזקת הילדים בתביעת הגירושין. לשם כך תחקרו עמוקות את הבעל, ואף ראיינו באריכות את האם הנמצאת בקנדה באמצעות ועידת וידאו. האם חזרה ואישרה את נתוני הבעל ואף העבירה את המסמכים הדרושים.
כמו כן החליט בית הדין להעביר את המסמכים לשני מבררי יהדות מקצועיים ומוסמכים. הרב אריאל לוין חקר, בדק והודיע לבית הדין כי על פי הרישום המקורי באוקראינה האם וגם סבתו של המבקש הינן נוכריות בניגוד לאמור בתעודת הזהות הישראלית, ולפיכך יש לקבוע כי המבקש הוא נוכרי.
כדי להסיר צל של ספק ביקש בית הדין חוות דעת נוספת ממברר היהדות הרב אלכסנדר דן שערך תחקיר לעומק וקבע גם הוא כי המבקש אינו יהודי.
פסק הדין המשתרע על פני עשרות עמודים, שנכתב ברובו על ידי הדיין הרב צבי בוקשפן, ואליו הצטרפו האב"ד הרב יצחק רפפורט והרב אוריאל אליהו, קבעו כי "לאחר עיון נראה כי יש לקבוע בבירור שהמבקש ואמו אינם יהודים. מאחר שהנתבע איננו יהודי, אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בהחזקת הילדים ובמזונות. גם התרת הנישואין של הצדדים ותביעת הכתובה אינה בסמכות בית הדין ועליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לצורך התרת נישואין".
אב בית הדין ציין שמקרה זה "הוא אות ומופת לחילוק הגדול שבין זמננו לבין ימי קדם". כיום יש לחקור מעיקר הדין אחרי מי שעולים ממדינות נחשלות ועולים ממדינות חבר העמים, וטוענים שהם יהודים.
הדיינים הביעו כאב וצער על המצוקה שנקלעה אליה האישה, אשר רומתה על ידי הסבתא, וכך גם בנות הזוג של אחי הבעל.
