"מלא באהבת ישראל שהרגיש סבא של כל יהודי ויהודי"

הרב יוסף שוורץ, הידוע בכינויו 'הסבא מנתניה', נפטר היום בגיל 81. לפני כשבועיים הזמין את תלמידיו ומקורביו על מנת להיפרד מהם. הלווייתו נערכה בצהרים בעירו. "בפעם הראשונה שהגעתי אליו הרגשתי בתוך סיפור חסידי", מספר אחד מפוקדי ביתו.

הרב יוסף שוורץ, הידוע בכינויו 'הסבא מנתניה', נפטר היום לאחר מחלה ממושכת. שנות ילדותו עברו בזמן השואה, ולאחריה עלה ארצה בגפו באחת מספינות המעפילים. בשנים הראשונות היטלטל בין המושבות פרדסיה ופרדס חנה, ולבסוף השתקע בנתניה.

לפני כשבועיים, הודיעו הרופאים לרב שוורץ שסבל ממחלה בכבד, כי לא יוכלו לעשות עוד דבר למענו. למחרת ביקש הסבא ששהה לאחרונה בקהילת בעלי התשובה במושב בית מאיר ליד ירושלים, לומר ל"כל מי שרוצה להיפרד ממנו ולהגיד שלום, שיגיע באותו לילה כי הוא הולך לעזוב".

תלמידים ומקורבים רבים הגיעו אל מיטת חוליו, ושהו לצידו לאורך הלילה. הסבא סיפר למבקרים את מיטת חוליו את סיפור חייו, חיבק ונישק את מבקריו ובירך רבים מהם. ר' דוד בן נתן שהיה אחד מהמבקרים ששהו ליד מיטתו כל אותו לילה, סיפר לקול היהודי על ההיכרות עם דמותו המיוחדת של הרב שוורץ.

"היתה לו אהבת ישראל כה מופלגת שהוא היה בוכה מרוב התרגשות שהיה פוגש יהודים. כשהגעתי אליו בפעם הראשונה לפני כעשר שנים, הוא חיבק ונישק אותי ואמר כמה חיכה לי", מספר דוד. "כשהוא התחיל לספר לי כל מיני דברים על עצמי, עברה בי מחשבה שאני בתוך סיפור מסיפורי הצדיקים. הסבא פקח את עיניו ואמר לי בחיוך: "אני לא צדיק, אני רק סבא".

"אני לא רואה את כסא הגלגלים, רק את הנשמה שלך"

"באותו לילה לפני שבועיים, סיפר לנו הסבא כיצד הכיר את אשתו, מיכל, שסבלה ממאה אחוזי נכות", מספר דוד. "מישהי אמרה לו שהיא רוצה להכיר לו בחורה יפה מאוד, אבל לא אמרה לו שהיא מטופלת בבית לוינשטיין. אחרי שיחת טלפון, הם קבעו להיפגש ברחוב לוינסקי בתל אביב, וכשהוא הגיע לשם, הוא ראה במקום רק בחורה ישובה בכסא גלגלים שראשה שמוט, והבין שזו מיכל. הוא ניגש להציג את עצמו ואמר "אני יוסף שוורץ".

"מיכל הסתכלה עליו והחלה לגלגל את כיסא הגלגלים כמבקשת להימלט מהמקום. כשהוא שאל אותה מדוע היא הולכת, היא השיבה שראתה בעיניו רק רחמים, וכי היא לא רוצה שירחמו עליה. ר' יוסף השיב לה: "אני בכלל לא רואה את כסא הגלגלים שלך, אלא רק את הנשמה שלך, ובעוד שבועיים נעמוד מתחת לחופה".

"שני הצעירים הלכו לאביה של מיכל, שהיה עיוור, על מנת לקבל את ברכתו לחתונה. האב מישש את פניו של ר' יוסף, ושאל אותו לשם מה הוא מתחתן עם בחורה נכה, שלא תוכל לעמוד לידו בחופה ולא להוליד לו ילדים"?

"ר' יוסף השיב לו מיד: "היא תעמוד לידי בחופה, והיא תוליד לי בן זכר שייקרא יצחק על שמך", ואכן כך היה. אשתו נשארה מרותקת כל חייה לכסא גלגלים, אך ילדה את בנו היחיד, ר' יצחק שוורץ".

"שמו היה מתאים לו", מסיים ר' דוד. "הוא הרגיש ממש סבא של כל יהודי ויהודי".