עובד זר? פג אישור השהייה שלך? אל חשש

[caption id="attachment_3603" align="alignleft" width="100%" caption="ההתבוללות כבר כאן"]
רומני, תאילנדי, אריתראי, פילפיני, סיני, קונגואי, סודני, ערבי, ניגרי וישראלי יושבים בבית קפה בתל אביב. נשמע כמו התחלה של בדיחה? במציאות של ישראל שנת תשע"ב, זה כבר לא מצחיק.
תופעת ההסתננות לישראל, יחד עם עשרות אלפי העובדים הזרים שהגיעו לארץ, יצרו תופעות חריגות אותן מלבים ארגוני השמאל והאנרכיסטים, הזוכים לגיבוי מלא מבתי המשפט.
משורת פסקי דין שהגיעו לידי הקול היהודי, עולה תמונת מצב מדאיגה. הגירת גויים לארץ נעשית בשיטת חבר מביא חבר. עובדים זרים הרוצים להישאר במדינת היהודים, משתמשים בכתבי הגנה מנציבות האו"ם לפליטים או מוצאים בן זוג בעל מעמד של פליט, ובזכותו נשארים בישראל.
מדינת כל מיעוטיה
עובדת זרה פיליפינית שאשרת השהייה שלה הסתיימה, מצאה "פליט" קונגואי, וביקשה להתחתן איתו בכדי שהמדינה תחויב להשאירה בישראל.
גויה מליכטנשטיין הגיעה לארץ יחד עם יהודי אותו הכירה בחו"ל, עזבה אותו ועברה לחיות עם פליט מאתיופיה השוהה בישראל 11 שנה.
נשמע לכם כמו אופרת סבון? אלו הם פניה של מדינת ישראל כיום.
רוז גלארדו, פיליפינית כבת ארבעים, הגיעה לעבוד בישראל, ונעצרה לאחר שאישור השהייה שלה פג. לטענתה, היא הסתכסכה עם מעסיקתה, והיא מוכנה לשוב לפיליפינים לאחר שתפוצה מידי מעסיקתה. בית הדין למשמורת קבע כי היא תגורש, אולם לאחר שארגון השמאל "קו לעובד" עתר לבית הדין וטען כי גלארדו תגיש תביעה כנגד מעסיקתה לשעבר, היא שוחררה בערבות. גלארדו ציינה כי היא חברה של פליט מקונגו.
בפניה נוספת לבית הדין, הפעם של "המוקד לסיוע לעובדים זרים", נטען כי היא לא יכולה לשוב לפיליפינים, וזאת בשל מלחמות גרילה המתנהלות באיזור מגוריה, וכי פנתה לנציבות האו"ם בבקשה להכיר בה כפליטה.
לאחר שלא עמדה בתנאי השחרור, נעצרה גלארדו פעם נוספת, אך הציגה אישור מנציבות האו"ם, ואמרה כי בדעתה להישאר בישראל בכל מחיר, וכי לשם כך אף קיבלה יעוץ משפטי.
בית הדין ציין בישיבה זו כי "אין זו הפעם הראשונה בה עושים עובדים זרים שימוש לרעה בזכותם של פליטים לקבל כתב הגנה מנציבות האו"ם לפליטים, כאשר במקרה זה ברור שהעותרת לא התכוונה לצאת את ישראל לאחר שחרורה ממעצרה הראשון". בית הדין החליט להשאירה במעצר.
לאחר כחדשיים עתרה גלארדו וטענה כי בן זוגה, אשר הוכר בישראל כפליט ונושא תעודת זהות ישראלית, זכאי להגנה גם על התא המשפחתי שלו, קרי בת זוגו הפיליפינית שפגש בישראל.
לגארדו אף ציינה כי החליטה להתגרש מבעלה שבפיליפינים, בכדי להתחתן עם מישל קיימבה צ'ומה, חברה הקונגואי.
משרד הפנים מגמגם, ארגוני השמאל צועקים
לאחר דיונים משפטיים ארוכים, שבתחילתם התנגדה המדינה להנפיק ללגארדו אישורי שהייה, חזרה בה המדינה וביקשה לבחון שוב את עמדתה.
בפסק הדין של השופט משה יועד הכהן מבית המשפט המחוזי בירושלים, מובא תקדים משפטי, בו קבעה השופטת יהודית צור, כי אזרחית ליכטנשטיין, שהגיעה לישראל לאחר שרקמה קשר עם יהודי, עזבה אותו ועברה לגור עם פליט גוי מאתיופיה השוהה בארץ, תקבל אשרת שהייה ארוכה בישראל, שכן היא בת זוגו של פליט שקיבל הכרה בישראל.
בעתירה נוספת שהוגשה לפני כשלוש שנים ונדחתה ביד בית המשפט, ביקש אזרח חוף השנהב, שהוכר כפליט בישראל לפני כשבע שנים, להוציא אישור שהייה בישראל לבת זוגו, אזרחית גאנה שהסתננה לישראל לפני מספר שנים. במקרה זה העתירה נדחתה, כיון שהאו"ם הכריז כי אזרחי חוף השנהב יכולים לחזור לארצם.
אלו הם מדגם של מקרים המבטאים את מדיניות מוסדות השלטון בארץ. משרד הפנים מגמגם, ארגוני השמאל צועקים בקול, ובית המשפט מתנהל לפי חוקים בין לאומיים, שכל קשר בינם לבין תורת ישראל ויהדות מקרי בהחלט.