תופעה? תלמידות נעל"ה יצרו קשר עם ערבים במוסדות הלימוד

מה קורה כאשר תלמידה עולה חדשה שעלתה ארצה במסגרת תכנית של משרד החינוך לחיזוק הזהות היהודית, ומניעת התבוללותה בחו"ל, יוצרת קשר עם תלמיד שאינו יהודי, דווקא במוסד החינוך בישראל?

נדמה שהסוגיה הזו, שעלתה כנושא משני בהליך בו דן לאחרונה בית הדין הארצי לעבודה, נוגעת בעצבים החשופים של מדינת ישראל, אשר יודעת לדבר גבוהה גבוהה על התבוללות בחו"ל ואף להקדיש לכך תקציבים, אולם אינה יודעת כיצד לגעת בתפוח האדמה הלוהט כאן בארץ.

לאחרונה, דן בית הדין הארצי לעבודה בערעור של אורי בן ציון, לשעבר סגן מנהל פנימיית אורט נתניה, שתבע את מעסיקיו – האגודה לקידום החינוך, וטען כי פוטר מעבודתו לאור תפיסתו לפיה אסור למנוע קשר בין חניכה יהודיה לחניך ערבי בפנימייה.

בית הדין אמנם דחה את הערעור, וכמו החלטת הערכאה הנמוכה יותר, קבע כי בן ציון פוטר על רקע אחר, אך במסגרת ההליך צפה ועלתה הסוגיה שמעסיקה מתחת לפני השטח לא מעט אנשי חינוך, הטובעים בים הפוליטיקלי קורקט.

  | "קשר רומנטי שכזה אינו מקובל"

האירועים שנידונו בהליך התרחשו לפני כחמש שנים, אך חושפים מציאות עמה מתמודדות מערכות החינוך גם קודם לכן וגם כיום.

לדבריו של בן ציון, באחד הימים, התקיימה במסגרת עבודתו בפנימיית אורט נתניה, ישיבת צוות שעסקה בעדכון לגבי חניכי הפנימיה, ובמסגרתה ציין בן ציון כי קיים "קשר רומנטי", בין חניך ערבי מתכנית הספורטאים המצטיינים בפנימייה, לבין חניכה שהיא עולה חדשה אשר הגיעה ארצה במסגרת פרויקט נעל"ה, שבו מגיעים החניכים לארץ ללא הוריהם.

לטענתו, מנהלת הפנימייה קטעה את הדיון וביקשה לדעת כיצד הדבר ייתכן, שכן "קשר רומנטי כזה אינו מקובל. לאחר מכן אמרה שהיא מצפה שהצוות "יטפל" בקשר הרומנטי וידאג שהוא לא ימשך".

לדבריו, "כל ניסיון מצדו להבין מה פשר עמדה זו של המנהלת ומדוע אמור הצוות לפעול לסיכול הקשר הרומנטי בין החניכים, נתקל ב"השתקה" מצד המנהלת". לדבריו, הצוות לא ביצע לבסוף פעולה מעשית בנושא, משום שהשניים נפרדו כעבור זמן מה.

בעקבות זאת, טען בן ציון כי התייעץ עם בני משפחתו ואף עם עורך דין, ויזם שיחות בנושא עם המנהלת, ואף החל להקליט את ישיבות הצוות ופגישותיו עם המנהלת.

מתמליל ישיבת הצוות שנערכה למחרת היום, עולה כי כאשר הוצגה מערכת היחסים הנרקמת בין החניך הערבי לחניכה היהודייה, הביעה המנהלת את עמדתה האישית ולפיה היא "רואה בכך בעיה חברתית ולתפיסתה אין לראות בעין יפה קשר שכזה", אולם, בד בבד הדגישה כי "אין תפיסה שהיא מאד ברורה בעניין הזה".

עוד הוסיפה המנהלת כי היא מסכימה לכך שהחניכים הערביים בפנימייה הם שווי זכויות לכל אחד אחר, ובסיום השיחה ציינה "אני לא מציעה מה לעשות. צריך לחשוב מה חושבים", ואף התייחסה לדברי אחת המשתתפות בדיון כשהיא אומרת במפורש כי "אף אחד לא יפריד ביניהם".

  | קושי עם קשר בין ערבי ליהודיה הוא פגיעה בזכויות?

בשיחה נוספת עם המנהלת שהוקלטה בידי בן ציון, הוא העלה את הנושא, ובתגובה ציינה המנהלת כי מדובר בנושא מאד רגיש, כי בעבר במקרים דומים היו מנהלים שהטילו איסור על הקשר.

עוד ציינה המנהלת כי היא רואה בצוות החינוכי בפנימייה כמעין הורים של החניכים, שכן הוריהם אינם נמצאים בארץ, ומשכך על הצוות החינוכי לדאוג לרווחתם של החניכים, לייעץ להם ולהכווינם.

בתוך כך, הסבירה שהחניכים המשתייכים לפרויקט נעל"ה, נמצאים פה מתוקף יהדותם וכי מטרת התכנית היא לחזק את הזיקה היהודית. עם זאת ציינה המנהלת כי "כרגע לא החלטנו מה אנחנו אומרים"

בשיחה אחרת העלה בן ציון שוב את הנושא ואמר כי לאור עמדת המנהלת בסוגיה "אני חושב שאני לא יכול להמשיך כאן" בן ציון אף טען כי עמדת המנהלת מנוגדת לעמדת משרד החינוך.

בתגובה ציינה המנהלת כי "אין פה מדיניות שונה. איזו מדיניות שונה הפעלנו? בזה שלי קשה שיש חיבור בין ערבים ליהודים רומנטי? אני לא מבטלת שום דבר בזכויות של הילדים. זו דעתי מהמקום המסורתי שאני באה".

בעקבות השיחה הזו פנה בן ציון למנכ"ל, והאחרון הביע במהלך השיחה עמו מספר פעמים את עמדתו כי שאלת היחסים בין בני הדתות השונות בפנימייה היא "שאלה חברתית – חינוכית לגיטימית".

נוכח מורכבותה של הסוגיה, ציין המנכ"ל כי בדעתו לבקש ממיכל שביט, מנהלת פיתוח פדגוגי באגודה, שתבחן אותה.

הוא גם הוסיף כי במסגרת האגודה ומוסדותיה קיים "גיוון ערכי ופלורליזם של דעות וכל דעה ועמדה הינה לגיטימית".

יש לציין כי האגודה לקידום החינוך עצמה היא גוף שהגדיר עצמו כגוף החותר "לקיים ולהנחיל ערכים חברתיים הומניסטיים, דמוקרטיים, ציוניים ופלורליסטים, המעודדים כבוד לאחר וחגיגת השונות".

  | "משרד החינוך מעדיף פוליטיקלי קורקט על פני פתרון הבעיה"

פנינו למשרד החינוך בניסיון להבין כיצד הרשויות בישראל מתמודדות עם התופעה. האם ההורים השולחים את ילדיהם ארצה במסגרת נעל"ה מקבלים מידע אודות אפשרות שילדיהם ילמדו עם תלמידים שאינם יהודים? האם ישנו נוהל מסודר של משרד החינוך לטיפול במקרים? כן להפריד, לא להפריד? לעשות משהו בנידון? האם ישנה חובת דיווח להורים על קשר כזה?

משרד החינוך סירב לענות האם ההורים מעודכנים בדבר האפשרות שילדיהם ילמדו במוסד אחד עם גויים, או לענות האם ישנה חובת דיווח להורים על קשר רומנטי של הילד עם גוי, וכן האם ישנם נהלים שכאלו במשרד.

ממשרד החינוך נמסר: "הורים ששולחים את ילדיהם במסגרת תכנית נעל"ה יכולים לבחור את זרם החינוך שבו ילדם ישובץ והשיבוץ נעשה תוך התחשבות בבקשתם. תלמידים אלה מפוקחים בכל זמן שהם נמצאים בתוך המוסד החינוכי ומחוצה לו. יודגש, כי יציאות מחוץ למוסד החינוכי נעשות אך ורק באישור ההורים. כמו כן, ההורים  מקבלים עדכונים על כל הנעשה עם ילדיהם".

פנינו גם לאגודה לקידום החינוך, אולם מנכ"ל האגודה איתן מורן סירב לענות לשאלותינו או להגיב לדברים.

בארגון לביא הפועל למען מינהל תקין מביעים צער על התנהלות משרד החינוך בנושא.

"בני הנוער הקטינים המשתתפים בפרוייקט נעל"ה עולים לישראל בגלל יהדותם ובעידוד הוריהם החוששים מקשרים שיובילו להתבוללות הנוער", אומרים בלביא.

"מצער לראות שהגורמים הרלוונטיים בפרויקט נעל"ה ובמשרד החינוך לא נערכים כראוי כדי למנוע את ההתבוללות השקטה במסגרת הפרויקט, ובמקום לפתור את הבעיה משתמשים בטיעוני סרק ברוח הפוליטקלי קורקט"