כתבה שפרסם העיתונאי אסף משניות בעיתון "בשבע" בשבת האחרונה, חושפת את ההתנגדות של השב"כ והיעוץ המשפטי לחוק שיחשוף את המורים תומכי הטרור במערכת החינוך ויאפשר את פיטוריהם.
מדובר בחוק איסור העסקת מורים שהזדהו עם ארגוני טרור או פיגועים שהגישו חברי הכנסת עמית הלוי מהליכוד וצביקה פוגל מעוצמה יהודית. על פי החוק, משרד החינוך יוכל לפטר מורה שהביע תמיכה או הזדהות עם טרור, ומשרד החינוך יוכל להפסיק את התקציבים לבית ספר שביצע תמיכה כזו.
סעיף נוסף שהיה אמור להיכנס לחוק אבל בסוף לא עבר, חייב את השב"כ לבצע מידי פעם בדיקה של כל המורים במערכת החינוך מול רשימה של מסיתים לטרור שהשב"כ מחזיק אצלו. סעיף זה עורר התנגדות נחרצת של השב"כ והייעוץ המשפטי, שעשו כל שביכולתם לטרפד אותו.
על פי משניות, בהתחלה השב"כ והיעוץ המשפטי התנגדו לסעיף הזה בטענה שהוא מפר זכויות אדם כדוגמת הזכות לפרטיות, אלא שמהר מאוד התברר שהעמדה הזאת, שהועלתה שוב ושוב על ידי נציגי היועצת המשפטית בדיונים, אינה מתיישבת עם המציאות.
הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>
בדיקה כזו בוצעה עד שנת 2005 לכלל המורים בישראל, וגם היום בדיקה כזו מתבצעת לכל מועמד לשירות בטחוני כדוגמת שירות בצה"ל ולכל נהג משאית של חומרים מסוכנים. כלומר, מדינת ישראל לא רואה בבדיקה שכזו הפרת זכויות אדם.
לאחר מכן ניסו בשב"כ לסכל את הסעיף בעזרת טענות תקציביות, כשהם בהתחלה טענו שמדובר בבדיקה שתעלה מאות מליונים בשנה, ולאחר מכן הסכימו להתפשר ולהגד שמדובר רק בעשרות מליונים. בהמשך התברר שמדובר בבדיקה פשוטה באקסל שעלותה זניחה לחלוטין.
בסופו של דבר הסעיף לא עבר כי לא היה לו רוב בקואליציה, אך השאלה מדוע לשב"כ כל כך מפריע שיפוטרו מורים מסיתים מבתי הספר עדיין נותרה פתוחה.
בקול היהודי עסקנו רבות במורים ערבים וההסתה לטרור. במקרה אחד, לפני כשלוש שנים חשפנו כיצד מנהלי בתי ספר ומשלחות תלמידים מבתי ספר באום אל פאחם הגיעו לכבד את השייח האנטישמי והמסית ראאד סלאח כששוחרר מהכלא לאחר שריצה מאסר על תמיכה וקריאות לאלימות וטרור.
המנהלים ואנשי הצוות ממספר בתי ספר הגיעו לאולם בו נערכה במשך חמישה ימים קבלת פנים לסלאח, הם נאמו בשמם ובשם בתי הספר המתוקצבים ומוכרים בידי משרד החינוך, בירכו את סלאח והעניקו לו עם התלמידים אותות הוקרה על שחרורו מ"כלא הכיבוש".
כשבוע לאחר מכן חשפנו את אימן ג'בארין, מנהל חטיבת הביניים אלאהליה באום אל פאחם, שפרסם הסתה ברורה מטעם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית שהוצא אל מחוץ לחוק, אך נשאר בתפקידו.
כמה ימים לפני שחרורו של ראאד סלאח פרסם ג'בארין פוסט עם סרטון תדמית על ראאד סלאח וכתב "שייח אל שבאב". בסרטון נשמע סלאח בנאום נלהב בו הוא מטיף לפעולות ריבאט (היאחזות) למען מסגד אל אקצא עד להפלת "הכיבוש הישראלי".