תושבים בגוש עציון: מתנגדים להעסקת פועלים ערבים

בגיליון האחרון של הביטאון 'גושפנקא' המופץ בגוש עציון, נפתח דיון בשאלה אם להעסיק פועלים ערבים או לא. מרבית התושבים שצוטטו בכתבה הביעו התנגדות להעסקת ערבים. "הם באו לכאן בשביל הלחם, והם ילכו מכאן בגלל הלחם"

ליישובים היהודים ברחבי גוש עציון וקריית ארבע עובדים מגיעים מידי יום מאות פועלים ערביים, רובם מכפרי הסביבה, המועסקים במגוון מקצועות כגון בנייה, מכולות, הובלת דירות ועוד.

תחת הכותרת העסקת ערבים בישובים – בעד או נגד, נפתח בביטאון 'גושפנקא' המופץ באפרת, גוש עציון וקריית ארבע, פולמוס ודיון בנושא.

האם אין בהעסקתם קיפוח של אחינו היהודים וביטול מצוות עשה? האם אין סיכון ביטחוני או סיכון של התבוללות בנותינו בהעסקת גויים? האם בכך באה לידי ביטוי העליונות והשלטון היהודי בארץ ישראל? והאם הגוש היהודי-המשפחה היהודית לא מתפרקת בהכנסת גויים לתעסוקה?. שאלות אלו הוצבו בראשית הכתבה, ונראה כי השאלות אכן מטרידות את תושבי גוש עציון.

באופן מפתיע, לפחות ביחס לתדמית הדו–קיום אותה מנסים לייצר גורמים בגוש, הביעו מרבית הנשאלים התנגדות נחרצת להעסקת ערבים.

"העסקת ערבים לצד יהודים היא בעיה ביטחונית חמורה שאין להקל בה ראש", אומר בהחלטיות, מרדכי, תושב אפרת. "תמיד יימצאו מי שיגידו ש"הערבי הזה לא כמו כולם. הוא לא יפגע באיש". ערבים כאלה 'לא כמו כולם' כבר רצחו את מעסיקיהם בדם קר. רק לאחרונה שמענו על מה שקרה בקפה רימון בירושלים, עובדים ערבים קיבלו הנחיות מארגוני טרור כיצד להרעיל סועדים יהודים".

"מצווה להעסיק יהודי"

יעקב, תושב נווה דניאל, הולך בכיוון קו החסד, מצוות העסקת יהודי על פני גוי ומתן פרנסה דווקא לאח. "כשם שיש מצווה להעדיף, לקנות אצל יהודי וכן למכור ליהודי, על אחת כמה וכמה שיש להעדיף פועל יהודי על פני פועל שאינו יהודי. הרעיון של הכלל הזה פשוט והגיוני: כדי לפתור את כל המצוקות בעולם, יש להתחיל ולתקן לפי הסדר, מהמעגל הקרוב לרחוק יותר. ואותו הכלל קיים גם לגבי עם ישראל כולו, שיש להקדים יהודי על פני גוי. כך הוא לגבי קנייה ומכירה. כך לגבי הלוואה וכך גם לגבי פועל יהודי.

"בנוסף לכך", ממשיך יעקב, "חשוב לציין שבנושא העבודה ישנה חשיבות יתירה להקדמת פועל יהודי על פני גוי, הואיל וכן מצטרפת גם מצוות הצדקה, שהרי אדם שלא מוצא עבודה, קרוב להיחשב עני, וממילא כולנו מצווים להקימו ולהחזיקו, והדרך הטובה והמוצלחת ביותר היא על ידי ניתנת עבודה. כלומר, לגבי העדפת פועל יהודי על שאינו יהודי ישנן שתי מצוות: האחת – המצווה הכללית להעדיף את בני עמנו בכל דבר, והשנייה – מצוות הצדקה, שהיא כבר הרבה יותר מוחלטת ומחייבת מהמצווה הכללית".

ציפי, תושבת כרמי צור, מספרת כי העסיקה בעבר פועלים יהודים שעלו ממון רב, אך מנגד מביעה זעם על העסקת ערבים במכולות. "אני זועמת כשבעלי סופרים מעסיקים ערבים – וכי חסרים יהודים הזקוקים לפרנסה?! וגם אם זה יעלה עוד כמה שקלים, לא מדובר בהוצאה של אלפים. ואפשר לעמוד בה".

"העובד הערבי – כמעט חבר"

גם שני בעלי מכולות מהגוש התייחסו לנושא, כשדעותיהם מנוגדות. אלחנן (שם בדוי), בעל מכולת בגוש עציון סובר שיותר קל לעבוד עם ערבים. "אני יודע שיכעסו על דברי, רק שקשה לי לבקש מפועל יהודי את מה שאני מבקש מהעובד הערבי שלי. ולא, אני לא יכול להסתדר בלי הפועלים הערבים שלי". מנגד מביא  מוטי (שם בדוי), גם הוא בעל מכולת בגוש עציון, את תשובת המשקל לדבריו. "תמיד רציתי להעסיק רק יהודים אך התקשיתי בדבר. באיזשהו שלב החלטתי ש'אין דבר העומד בפני הרצון'. מאז אני מקפיד על כך, ורואה רק ברכה בעמלי".

יערה, תושבת אלעזר, הייתה היחידה מלבד בעל המכולת שתמכה בהעסקת ערבים, אך דווקא דבריה יכולים להביא חיזוק לאלו החוששים מהתבוללות. "יש לי שיפוצניק ערבי ולא רק שהוא זול, אלא הוא גם כמעט חבר. הוא מכיר את כל המשפחה שלי, את כל הילדים והנכדים, וגם כולם מכירים אותו. כבר שנים שהוא אצלנו ביחסי ידידות ושכנות טובים. הוא אפילו יותר ותיק מהבת שלי....", אומרת יערה.

"אין בעיה שהערבים עושים לנו את העבודות השחורות. ככה גם אנחנו מבסוטים וגם הם. אתם יודעים מה? מי שיכול להיות גם דוקטור, שיהיה דוקטור. אין לנו בעיה עם זה. ככל שהערבים נטמעים בחברה ומצבם הסוציו-אקונומי יהיה יותר טוב, ככה גם לא תהיה להם מוטיבציה לפגוע בנו ולהרוס הכל".

"הרב קוק בעד עבודה עברית"

לסיום מספר איתן, תושב אלון שבות, על השמחה בעבודה עם אחים. "זכינו ואת בתינו בנינו על ידי העסקת קבלן ופועלים יהודיים בלבד. מעבר למצווה, לאושר ולשמחה שבדבר, בזכות אנשים כמונו יש לאחינו היהודים הללו סיכוי להתפרנס בכבוד. שנאמר "וחי אחיך עמך".

איתן מביא סיפור על הרב קוק. "מפורסם הסיפור על הרב קוק זצ"ל שנשאל לגבי עד כמה יש להוסיף על שכר הפועל היהודי על מנת להעסיקו על פני פועל ערבי, או שמא בתנאים מסוימים מותר להעדיף את הגוי? הרב קוק ענה שצריך להעסיק את היהודי. נשלחה השאלה לפוסק גדול בחו"ל שאמר שבתנאים הללו ההלכה אומרת שמותר להעסיק את הגוי. כשסיפרו  זאת לרב קוק, הוא בכה ואמר שאותו פוסק צודק, אך הקב"ה רוצה שארץ ישראל תהייה מיושבת ע"י עם ישראל".

איתן קובל ואומר שבגלל העסקת הערבים הם פרים ורבים בארצנו. "מפורסם וידוע שכששבנו ארצה, הערבים היו כאן מתי מעט וכל מאות האלפים צצו בעקבות היוזמה הציונית והצורך בידיים עובדות. אנו הבאנו את האסון עלינו במו ידינו, הגיע הזמן שנעצרו זאת. הם באו לכאן בשביל הלחם, והם ילכו מכאן בגלל הלחם".

עוד בנושא:

בית אל: "הפועלים הערבים מסכנים את תושבי היישוב"

הרי את מקודשת לי – בניית הארץ בידיים יהודיות • דעה

מבוא חורון: ערבי שעובד בישוב פיתה ילדות ותקף אותן

"אמנם קשה להעסיק יהודים, אבל אם אין מים לא שותים אקונומיקה"

"בקניה אצלנו פרנסת מספר משפחות יהודיות"