לפני כשנה נחשפה בעיתון 'בשבע' תכנית"הרועה העברי" לטיפול ב"נוער הגבעות", תוך שגורמים רבים מטילים ספק גדול בהצלחת יישומה של התכנית בשטח. כעבור כחמישה חודשים החלו רכזי התכנית להגיע למאחזים וגבעות ביהודה ושומרון ולנסות ליצור אמון ושיתוף פעולה, אך במבחן התוצאה, לפחות מבחינת יעדיה המקוריים של התכנית, בהחלט ניתן לומר כי היא לא הצליחה להתרומם.
נתחיל מהסוף. למרות שבתגובת הרועה העברי לכתבה נכתב כי "בשנה החולפת נוצר ב"ה קשר טוב וחזק עם נערים רבים, הורים, מוסדות חינוך וקהילות שנרתמו לאתגר ולפעולה משותפת", כיום פועלת תכנית הרועה העברי רק בגבעה אחת בשומרון, אשר תושביה ביקשו ששמה לא יוזכר בכתבה, וכן בצורה פרטנית עם מספר קטן של נערים באזור בנימין.
בנוסף פועלים אנשי הרועה העברי עם בני נוער מהישוב נופי פרת, בפרוייקט חקלאי מבורך באזור. בין נוער נופי פרת ל'נוער הגבעות' אין כל קשר, וגם הגבעה שכן שותפה בפרוייקט איננה מה"גרעין הקשה" של הגבעות והמאחזים.
במשך חודשים עקבנו אחר פעילות הארגון מקרוב, שוחחנו עם אנשיו ועם דמויות שונות הקשורות בפעילותו, וכמובן עם בני הנוער שנתקלו בו. את התוצאות נשתדל לפרוס בתחקיר שלפניכם.
חינוך מחדש?
אין זה סוד כי אלו המכונים "נוער הגבעות", אינם מחובבים על ידי הממסד. הקמת ישובים חדשים בניגוד לחוקי המדינה, מרידה בתרבות המערב ובמיוחד התפיסה הביטחונית וההתנהגות התקיפה אל מול הערבים, מדירים שינה מבכירי השב"כ.
בכדי לטפל בכל אלו הוקמה תכנית "הרועה העברי". ממסמך ששלחה בזמנו דלית שטאובר מנכ"לית משרד החינוך בעניין 'הרועה העברי', ונחשף בידי אברהם בנימין בעיתון 'בשבע', עולה תמונה ברורה למדי בנוגע למטרות התכנית.
"בשל מעורבותם המשמעותית של קטינים בתופעת "תג מחיר" וכהמשך לעבודת מטה שנעשתה בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים, גובשה תכנית "הרועה העברי", אשר תתן מענה רווחתי משקם לאוכלוסיית הנערים והנערות בסיכון ביהודה ושומרון, במסגרת המאמצים המערכתיים למיגור תופעת הפשיעה הלאומנית. את התכנית תלווה וועדת היגוי בין משרדית אשר תהיה אחראית על גיבוש תכנית העבודה, מטווה הפעלתה ויישומה", נכתב במכתב הממוען למנכ"לי משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, הבינוי, המשרד לבטחון פנים, מפכ"ל המשטרה, ראש המנהל האזרחי, ראש אכ"א וראש השב"כ. הבכירים התבקשו לשלוח נציג מטעמם שישב בוועדה.
נקודת הפתיחה הזו, בה מוגדרים נערים אידיאולוגים אוהבי ארץ ישראל כ"נוער בסיכון" מחד, והשב"כ והמנהל האזרחי כמי שאמור לטפל בחינוכם מאידך, לא הותירה סיכויים רבים לאמון מצד בני הנוער באנשי התכנית.
"אנחנו לא מהשב"כ"
אחד הצעדים המשמעותיים בכל הקשור לפעילותו של הרועה העברי היה עזיבתו של אביה אזולאי, עובד נוער שניסה במשך זמן רב להשתלב בתכנית, אך בסופו של דבר החליט לפרוש ממנה.
אזולאי, המתגורר כיום בגבעת אלומות באיתמר הוא נער גבעות בדימוס העובד בקידום נוער מטעם המועצה האזורית שומרון. הוא גוייס לרועה העברי לאחר שניסיונות הגישוש הראשונים של שני רכזי התכנית במאחזים השונים, העלו חרס.
השניים, רועי סימון, לשעבר מנהל בית ספר שדה עפרה, תושב כפר אדומים, ושמואל (מולי) אהרונסון מהישוב עלי, נתקלו בקשיים לא מעטים.
סימון הוא מנהל התכנית בפועל ואהרונסון, העובד אף הוא בקידום נוער שומרון, חבר אליו. המפגש הראשון של השניים עם "נוער הגבעות" היה בגבעת 'משכנות הרועים' (הבלאדים) סמוך לכוכב השחר.
"יום אחד התייצבו בגבעה שני חבר'ה שהציגו את עצמם מהחברה להגנת הטבע", סיפר לקול היהודי נריה בן פזי, מקים הגבעה. "הם לא כל כך ידעו להסביר מה הם רוצים ועוררו חשד. חבר שהיה איתי בגבעה העלה רעיון שהם מ'הרועה העברי', שזמן קצר קודם לכן פורסמה כתבה עליו".
בן פזי ניגש אל השניים ושאל אותם האם הם קשורים לרועה העברי. "הם התחילו לנוע באי נוחות ואז אחד אמר לשני – אין לנו מה להסתיר בא נגיד לו". לדבריו, השניים ציינו שהם מהרועה העברי ומיד אמרו "אתם יודעים מה זה הרועה העברי שאתם חוששים מאיתנו?". חברו של בן פזי השיב כי באמת הם ישמחו לשמוע במה מדובר, אך הדבר גרם למבוכה לשניים שביקשו אחד מהשני להסביר ולבסוף רק ציינו כי מה שלא יהיה "זה בכלל לא קשור לשב"כ". בשיחה שערכנו מאוחר יותר עם רועי סימון הוא מודה כי היה מדובר בהתנהלות ראשונית, ותולה זאת בשלבי ההקמה של התכנית.
אהרונסון וסימון החלו לפקוד את הגבעות והמאחזים והגיעו בין השאר לרמת מגרון, לחווה של אדי דריבן בהר חברון, לגאולת ציון, עדי עד ולגבעת משכנות הרועים. ברוב המקומות התקבלו השניים ביחס קריר, ולעיתים בהתעלמות מוחלטת. ברמת מגרון נצפה אהרונסון כשהוא יושב שעות על גבי שעות ומכין לעצמו קפה באמצעות אמגזית, כאשר איש מתושבי המקום אינו מתייחס אליו.
רועה ולא יראה?
לאחר חודשים של ניסיונות שכללו הצעות לנסיעה לטיולים בצפון, הצעה לקורסים במגוון תחומים, והצעות מפתות נוספות בכדי לפתח קשר עם הנערים, נכנס כאמור לתמונה אביה אזולאי. כמי שגדל בגבעות ומכיר את העניינים מקרוב, סבר אזולאי כי ישנה הזדמנות אמיתית לסיוע לאותם נערים ונקודות התיישבות. באמתחתו היו תכניות להבאת רבנים לשיעורי תורה, סיוע במצרכי אוכל לנערים היושבים לעיתים ללא חשמל ומים זורמים ועוד. "ראיתי את עצמי לפני 15 שנה", סיפר לקול היהודי.
כחלק מההבנה שלא ניתן להתחבר לנערים מלמעלה, ערך אזולאי סבב פגישות עם אנשי הדור הראשון והשני של המאחזים בכדי לשמוע את דעתם, ולאחר התייעצויות רבות החליט לתת צ'אנס לפרוייקט.
אולם כשהגיע לשטח נתקל גם הוא באותו היחס. "אמרתי גם למולי וגם לרועי ואחר כך גם לאביה, אתם רוצים לבוא לשתות אצלנו קפה? סבבה, אבל אף מילה על הרועה העברי והתכניות שלכם", מספר נריה בן פזי ממשכנות הרועים. אולם לאחר מספר פעמים שהגיעו אנשי התכנית לגבעה, ביקש מהם להפסיק להגיע גם לקפה.
"לא 100% משרד החינוך ומשרד הרווחה"
אזולאי, שנתקל בהרמות גבה וכתף קרה מרבים מבני הנוער, ניסה לברר האם השב"כ מעורב ישירות בפרויקט אך רועי סימון הכחיש זאת וטען כי השב"כ עזב את המעורבות בפרויקט כשהבין שהעניין יביא להכשלתו.
רק כעבור חודשיים של פעילות ותהיות שעלו שוב ושוב החליט אזולאי לפרוש מהרועה העברי. הקש ששבר את גב הגמל היה שיחה שניהל רועי סימון עם תושב אחד המאחזים בהר חברון ובה הציע לו לארגן פרויקט מסוים במאחז. כשבעל המקום הבהיר כי אין ברשותו תקציב לכך, השיב סימון כי אין לו מה לחשוש כיון ש"אנחנו עובדים עם משרד החינוך, משרד ראש הממשלה והשב"כ, ומבחינה תקציבית העניין מסודר", כך לדברי עד לשיחה.
סימון מצדו הכחיש את הדברים בשיחה עם הקול היהודי וטען כי אמר בשיחה שהשב"כ הינו רק גורם היגוי ולא גורם מממן.
"ממה שאני ראיתי האנשים בתכנית כן הגונים וטובים ורוצים לעבוד ממניעים חינוכיים", מדגיש אזולאי. "אבל אני הרגשתי שלא בנח כשהבנתי שהתכנית בעצם לא 100% משרד החינוך ומשרד הרווחה, והמבין יבין". לאחר התייעצות עם רבותיו החליט אזולאי לעזוב את התכנית.
"השב"כ באמת נדרש בתחילת הדרך להגיע לוועדת ההיגוי והגיע פעם אחת או אולי עוד פעם, אבל הוא הוציא את עצמו מתוך הדבר הזה", טען סימון בשיחה עם הקול היהודי. "אנחנו גם אמרנו שאנחנו דורשים ממשרד החינוך, ובעקבות זה יש הוראה מהמשרד, שיהיה בידול בינינו לבין גורמי אכיפה ואין לנו ממשק עבודה ישיר מול שב"כ או גורמי אכיפה בכלל. אני אמרתי בצורה ברורה שאם אני אדרש להעביר מידע אני לא במשחק. אני לא משת"פ. בעיני זאת היתה טעות מלכתחילה, כי טיפול בנוער לא צריך להיעשות בידי גורמי אכיפה. נקודה".
אולם כן שב"כ או לא שב"כ, נראה כי ההתנגדות לכניסת "הרועה העברי" לחלק ניכר מהגבעות והמאחזים נובעת מתפיסה אידיאולוגית רחבה.
"מלחמת תרבות"
מנחם בן שחר, ממקימי גבעת רונן (סנה יעקב) הסמוכה להר ברכה, ומי שנחשב מהדור הראשון של הגבעות, קיבל גם הוא פניות מאנשי הרועה העברי. "פנה אלי לפני כמה חודשים שמואל אהרונסון, שהוא למען הגילוי הנאות גם קרוב משפחה שלי. הוא עשה רושם נחמד ובא להציע הצעות שונות ובהן קורס לימוד ערבית", מספר בן שחר. "אמרנו לו שההצעות נשמעות נחמדות אבל אין לנו צורך בהן ואנחנו לא מבינים למה המדינה פתאום אוהבת אותנו".
לדבריו, הוא לא רואה בשיתוף פעולה עם הרועה העברי "יהרג ובל יעבור", אבל בהחלט לא מבין מדוע לשתף פעולה עם גוף שלטעמו לא מתנהל בשקיפות. "אני לא מבין מה בדיוק עומד מאחורי הפרויקט הזה, אבל אני מבין מאוד את מי שלא רוצה לשתף עם זה פעולה. יש תחושה שהמדינה רואה תופעה של ציבור עם כח, וזה באג מבחינתה שאין לה שליטה על הציבור הזה. לכן היא מנסה לתקוף אותו ולהתחכך איתו מכל הצדדים כדי להשתלט עליו, רק שהיא עושה את זה בצורה מביכה".
בן שחר מציין כי אינו רואה צורך מיוחד בתכנית נוספת לקידום נוער באזור. "זה נכון שיש בחלק מהגבעות נערים שזקוקים לעיתים לסיוע, אבל יש כל מיני מסגרות כמו מניפה, וגם חברה של המועצה שעובדים. אנחנו לא נמצאים במצב בו יש לנו בעיה שמוטלת לפתחנו ואנחנו כציבור לא מתמודדים איתה. נכון, יש לנו פחות כסף ממה שמציעים ב"רועה העברי", אבל אנחנו מסתדרים. לגבעות יש אמירה כל כך ברורה ברוך ה', אמירה בקול צלול בלי הרבה תקשורת ודברור. אז חבל לטשטש את המסר שלנו לעם ישראל על ידי התערבבות עם גורמים שבמקרה הטוב אינם מזוהים איתנו, ובמקרה גרוע יכולים לפגוע בנו", הוא אומר".
מי שמדבר בתקיפות רבה יותר, הם אנשי הדור הצעיר. "המלחמה של הממסד ב'נוער הגבעות' מתאפיינת לא רק בהתנכלות במעשים אלא גם בהיבט של תרבות", אומר מאיר אטינגר, כיום תושב גבעת רונן, ואישיות מוכרת ומשפיעה בדור הצעיר של הגבעות. "גופי הממסד מנסים להכניס לנוער הגבעות את התרבות שדרדרה אותם בעצמם לאיבוד הזהות היהודית, הבלגה על פגיעה ביהודים, וחוסר אמונה בזכותנו על כל רחבי הארץ".
"כבר בפגישה הראשונה שלי עם החבר'ה של 'הרועה העברי', עוד לפני שהם הזדהו שהם מ'הרועה העברי', ראיתי איך הם חתרו לשכנע את החברה להשקיע את הזמן שלהם רק בקריירה, פרנסה וכסף, דבר הפוך מהערכים שלנו כיהודים שנלחמים בתאוות ממון ופועלים למען עם ישראל גם עם זה דורש הקרבה אישית", אומר אטינגר.
"התרבות המערבית היא זאת שהביאה את השב"כ, משרד החינוך ובכלל הממסד, לאובדן של כל הערכים", הוא מסביר. "זה דומה למתיוונים שהתחילו את ההשפעה שלהם בעם ישראל לאו דווקא בנזקים פיזיים. גם פה עיקר הנזק שלהם זה ההשפעה הרוחנית שהם מכניסים את התרבות המתייוונת שלהם, את תאוות הממון והפריצות, לתוכינו. אנחנו לא צריכים שהם יחנכו אותנו אלא אנחנו אלו שצריכים לחנך אותם ולהפיץ את האור שלנו אליהם".
גם נריה בן פזי ממשכנות הרועים אומר דברים דומים. "גם אם יוכיחו שאין להם קשר לשב"כ, הם מנסים לחנך לתפיסת עולם הפוכה מתפיסת העולם שלנו", הוא אומר.
דבריו של אטינגר עלולים לצרום בחריפותם למי שאינו מכיר את הגישה מקרוב. לשם המחשת הפער האידיאולוגי ניתן להשתמש בציטוט ממסמך שהכין רועי סימון ובו מוגדר קוד העבודה של הרועה העברי במילים הבאות: "חיזוק הרוח הערכית המפעמת בליבם של נוער הגבעות וניתובה לתועלת של מדינת ישראל ותועלתם האישית". בהמשך המסמך מופיע אחד הערכים אותם מעוניינים אנשי התכנית להקנות לנערים - "אהבת האדם והמדינה".
אצל אטינגר וחבריו מעדיפים לדבר על מושגים כמו אהבת ישראל ומלכות ישראל, ומבחינתם רוחם הערכית מופנית לתועלת קידום הגאולה, ולאו דווקא לתועלת המדינה המתיימרת להפוך למדינת כל אזרחיה.
מצדו טוען סימון כי מטרתו לסייע לנוער בהשכלה, קורסים שונים בחקלאות ובתחומים מכניים, ובגיוס לצבא במידת הצורך - הכל על פי בקשת הנער עצמו. הוא מודה כי הפרויקט שהחל את צעדיו הראשונים לפני כשנתיים "עוד לא באמת עושה שינוי בשטח ולא קם בצורה מלאה, כי כך נראה פרויקט בהקמה".
חישוב מסלול מחדש?
לאחר חודשים של שיחות, פגישות ודיונים עם ועל אנשי 'הרועה העברי', פרצה ממני השאלה המתבקשת. "האם יכול להיות שבעצם היה כאן איזשהוא מעבר חד של כל התכנית לכיוון אחר לחלוטין ממה שמשדר מסמך ההיגוי?", שאלתי את סימון. "במקום נוער הגבעות אתה מדבר על פרויקט חקלאי, ושליש מהפעילות הדי מצומצמת שלך זו בכלל עבודה עם נוער נופי פרת. "נוער הגבעות האוטנטי", אם אפשר להגדיר את זה ככה, ממילא לא מתקשר איתך. אולי פשוט נכשלת במשימה והעדפת להגדיר שינוי של קהל היעד והמטרות?".
סימון לא מכחיש את מסקנתי, אך טוען כי מלכתחילה לא כיוון לכניסה ל"גרעין הקשה". "אני ודאי לא הייתי בתוך התפיסה הזאת (של מסמך ההיגוי שנחשף ב'בשבע' – א"ג) מלכתחילה, אבל יאמר לזכות משרד החינוך שגם שם יש שינוי וכיום מדברים על חינוך וחקלאות במקום לדבר על אכיפה. אני לא שומע בשום פגישה את המילים 'תג מחיר'. שאלת לגבי כניסה לגרעין הקשה של נוער הגבעות? אני לא מחפש את זה. אני לא שם. לא בגלל שלא הצלחתי אלא כי אני לא שם מלכתחילה".
עם זאת, הנסיונות החוזרים ונשנים, בדרך של כמעט "ראש בקיר", להיכנס לרמת מגרון, משכנות הרועים, גאולת ציון, עדי עד, גבעת רונן ועוד, מקימים קושיה לא קטנה על דבריו של סימון בנוגע לחוסר רצונו להיכנס למקומות הללו מלכתחילה. תושבים ונערים מתארים כי גם בימים אלו סימון ואהרונוסון "רודפים אחריהם ומתחנפים אליהם", כלשונם, בכדי שיסכימו לדבר איתם. באחד המקרים לפני מספר חודשים אף השליכו נערים מאחד המאחזים בוץ ואבנים לעבר אנשי 'הרועה העברי' לאחר שהללו סירבו לעזוב את הגבעה חרף הפצרותיהם החוזרות ונשנות של התושבים.
בנוסף עלתה טענה מתושבי "משכנות הרועים" כי אחד מעובדי הרועה העברי העביר לאחד מהם מסר לפיו "הולכים להיכנס בגבעה", ולמחרת הוצא למקום צו תיחום. רכז המחלקה היהודית בשב"כ באזור טרח להבהיר לתושבים במספר הזדמנויות כי הוא זה שדאג להוציא את הצו. "הסיפור מראה כי קשר מסוים בטוח יש בין הרועה העברי לגופי האכיפה", אמר אחד התושבים.
אז לאן הולך "הרועה העברי"? פרויקט חקלאי לנוער נופי פרת ושאר ישובים "נורמטיביים"? המשך התעקשות על כניסה לקשר עם נוער גאולת ציון ועדי עד? אולי שינוי הגישה בתקופה האחרונה והחיזורים אחרי נערים באופן פרטי ולא רק באמצעות הגעה לגבעות עצמן מלמדות על כיוון חדש? כמו שאומרת הקלישאה – 'ימים יגידו'.
מהרועה העברי נמסר בתגובה: "הרועה העברי הוא ארגון נוער חינוכי שעוסק בחקלאות והעצמת הנוער ביהודה ושומרון יחד עם הקניית ערכים, עבודת כפיים ועבודת אדמה. הרועה העברי החל את פעולתו במועצה אזורית מטה בנימין במטרה לתת מענה לנערים הנמצאים בשטח מחוץ למסגרות המקובלות. בניגוד לתפיסות שונות הרווחות כיום בחברה, מכיר הרועה העברי בעוצמות הרוחניות ובכוחות היצירה הבריאים הקיימים בנערים. כמבוגרים החיים בסביבתו של הנוער ומחוייבים לו. אנו שומעים את דרישתם הצודקת לנתב את כוחותיהם אל האתגרים העומדים בפנינו כחברה וכעם. משחר הדורות נקשר עם ישראל לארצו באמצעות נוכחות בשטח, רעייה וחקלאות. מאברהם אבינו שהתהלך בארץ, דרך משה רבנו ודוד המלך רועי הצאן ועד ליוסף טרומפלדור שטבע את הביטוי "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו". התכנית החינוכית של הרועה העברי מבוססת על ערכים אלו, וכוללת הכשרה מקצועית בתחומים שונים של עבודת כפיים ועבודת אדמה. כגון:הפעלת מיכון חקלאי, עבודה בשדה ובמטעים, רעיית צאן, מסגרות בברזל, עבודות עץ וכיוצא בזה. הרועה העברי רואה בשאיפתם של הנערים לתרום ממרצם וכוחם לבניין העם והארץ אידאל חשוב, שמהווה כוח עזר משמעותי בתפיסת קרקעות ובהכשרת כוח עבודה עברי. אנו פועלים עם נוער ההתיישבות במקומות אסטרטגיים מתוך שקיפות מלאה ועל בסיס אמון והיכרות אישית. לאחר עבודה מאומצת בשנה החולפת נוצר ב"ה קשר טוב וחזק עם נערים רבים, הורים, מוסדות חינוך וקהילות שנרתמו לאתגר ולפעולה משותפת. אנו פונים לכל נער שערכים אלה קרובים ללבו ליצור איתנו קשר, ולסייע בחיזוק ארץ ישראל ותורת ישראל בכוחותיו הברוכים של נוער עם ישראל".
.jpg "\"פתאום המדינה אוהבת אותנו?\" - הרס במצפה אביחי (הצלה יו\"ש)")
.jpg "רכב ערבי שהוצת ב\"תג מחיר\" (בצלם)")
.jpg "ניתוב הכח לתועלת המדינה?")
.jpg "\"אנחנו צריכים לחנך אותם\" (נער גבעות בפעולה - תנועת נחלה)")
.jpg "גבעת משכנות הרועים - הבלאדים (אלחנן גרונר - הקול היהודי)")
לשולי פיין 22 כ"ג אלול תשע"ה 05:28 דוד
לדב מורל 21 י"ב שבט תשע"ה 14:10 מגיב 18
למגיב 18 20 ט' שבט תשע"ה 04:27 דוב מורל
כתבה נפלאה! 19 ח' שבט תשע"ה 21:29 שלום בן דוד
כמה הערות 18 ז' שבט תשע"ה 16:12 יהודי פשוט
יפה מאוד חתיכת תחקיר עשיתם! 17 ז' שבט תשע"ה 09:51 אליהו
הזדמנות ללמוד עמהם תורה... 16 ז' שבט תשע"ה 04:17 אלי
פרפורי גסיסה של המערכת... 15 ו' שבט תשע"ה 23:45 יהודי שמח
יפה מאוד ! 14 ו' שבט תשע"ה 23:11 עמית
לא מאמין?! מכיר את רועי. 13 ו' שבט תשע"ה 22:47 אלון
וואלה סחטיין 12 ו' שבט תשע"ה 22:36 יפעת
תחקיר עמוק ומקצועי 11 ו' שבט תשע"ה 22:28 ירון הלוי
ישר כוח על התחקיר... 10 ו' שבט תשע"ה 22:05 יהודי
יישר, כח. תחקיר מעולה, כתיבה מעולה. עלו והצליחו 9 ו' שבט תשע"ה 21:42 יישר, כח. תחקיר מעולה, כתיבה מעולה. עלו והצליחו
איזה כתבה מקצועית 8 ו' שבט תשע"ה 21:33 משה
יפה מאוד כתבה חזקה!!!!!!!! 7 ו' שבט תשע"ה 21:30 אנ"ש
הרועה העברי, נכשלתם... 6 ו' שבט תשע"ה 21:15 אליהו
באמת יש לנו בעייה. 5 ו' שבט תשע"ה 21:13 דוב מורל
מנכ"לית משרד החינוך 4 ו' שבט תשע"ה 20:40 ישי
אלחנן והקול היהודי שיחקתם אותה 3 ו' שבט תשע"ה 20:34 יואב אהרן
ישר כח! תחקיר מעולה ומרתק. 2 ו' שבט תשע"ה 20:21 ...
לא מבין למה חנך את הנוער הכי מחונך שיש? 1 ו' שבט תשע"ה 20:18 שמוליק פיין