לאחר שבג"ץ הורה למדינה להשיב תוך שבוע לעתירה שהגישו ארגוני השמאל הקיצוני בעקבות החלטת הממשלה על עצירת הסיוע ה"הומניטרי" לעזה עד למשא ומתן על שחרור החטופים הגישה המדינה לפני מספר ימים את תשובתה לעתירה.
בתגובה לעתירה טוענת המדינה כי על בג"ץ להימנע מלהתערב בעתירה העוסקת בהחלטות מדיניות-ביטחוניות, לצד זאת מתחמקת המדינה מלהתייחס לגוף הטענה על החובה של המדינה להכניס סיוע לעזה ומסתפקת בטענה כי במהלך הפסקת האש הוכנס לעזה סיוע רב בהיקפים משמעותיים וכי החלטת הממשלה "אינה עומדת בסתירה לחובותיה של מדינת ישראל מכוח הדין"
רמז דק לטענת המדינה ניתן למצוא באמירה כי ההחלטה על עצירת הסיוע היא "לעת הזו" כך שהמדינה רומזת כי כרגע רלוונטית הטענה שיש בעזה שפע של סיוע מתקופת הפסקת האש.
כזכור כאשר הוגשה העתירה בתחילת המלחמה הצהירה המדינה כי היא המדיניות שלה תומכת בהכנסת הסיוע לעזה. עם הגשת הבקשה העדכנית לצו ביניים בעקבות החלטת הממשלה החדשה על עצירת הסיוע בעקבות הקיפאון בשחרור חטופים פנינו בקול היהודי למשרד ראש הממשלה בשאלה האם עמדת המדינה תשתנה אך הם התחמקו מתגובה.
תגובת המדינה הנוכחית מלמדת כי למרות האמירה המשמעותית הדורשת מבג"ץ שלא להתערב בהחלטות ביטחוניות-מדיניות בכל מה שנוגע לטענות לגבי החובה של ישראל לספק סיוע לאויב מעדיפים ללכת בין הטיפות ולא לקרוא תיגר על התפיסה המשפטית שמחייבת את ישראל לסייע לאויביה בזמן מלחמה.
בסוף השבוע פרסמנו כי במסמך שפרסם חיל החינוך בצה"ל כהסברה לחיילים על הכנסת הסיוע ה'הומניטרי" לעזה נטען כי זו חובה של מדינת ישראל להכניס סיוע לעזה מכוח דיני הלחימה (הדין הבינלאומי) וכי ישראל נלחמת בחמאס בלבד ולא בתושבי עזה. בנוסף נכתב במסמך של חיל החינוך כי לישראל אסור להתנות את הכנסת הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה בהחזרת החטופים. גם כאן סירב צה"ל לענות על התהייה שלנו מדוע חיל החינוך מציג עמדה הנוגדת את החלטת הממשלה.
התשובה האחרונה של המדינה לבג"ץ מלמדת על התקדמות מסוימת - כאשר נשמעת דרישה מפורשת מבג"ץ שלא להתערב בנושאים כאלו, אך עדיין נדרש שינוי בנוגע לאותן עקרונות מעוותים שהשתרשו על ידי משפטנים מן השמאל המחייבים הכנסה סיוע לאויב תוך כדי מלחמה.
