משרד הכלכלה נגד גורמים ה"מפלים" ערבים

הטרור הערבי המשתולל בארץ בשבועות האחרונים הביא מעסיקים רבים לשקול בשנית את העסקתם של עובדיהם הערבים.

רשימת המחבלים שעבדו אצל מעסיקים יהודים הביאה רבים לחשוש מעבודה משותפת עם ערבים, כשהדוגמא הבולטת ביותר הייתה הפיגוע שביצע עובד חברת בזק, עלאא אבו-ג'מאל, ברחוב מלכי ישראל בירושלים עם רכב של החברה. אז התקבלו פניות רבות של לקוחות לחברה בבקשה לשלוח אליהם עובדים יהודים בלבד.

חרף ההתעוררות הציבורית בעניין, חוק "שוויון הזדמנויות בעבודה" האוסר על מעסיקים להימנע מלקבל לשורותיהם עובדים על רקע הלאום אליו הם משתייכים, עומד בעינו. יתירה מזאת, במשרד הכלכלה פועלת "נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה" הפועלת להטמעה בשטח של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כפי הנכתב בעמוד הנציבות באתר משרד הכלכלה: "הנציבות מטפלת באכיפה של חוקי העבודה ברמה האזרחית, פועלת להפנמת הנורמות הראויות של שוויון הזדמנויות בעבודה ושואפת להוביל רפורמה מקיפה וכוללת בהטמעת שוויון הזדמנויות בשוק העבודה".

בשיחה שקיימנו עם עו"ד שירי לב-רן לביא, הנציבה האזורית למחוז תל אביב והמרכז, היא סיפרה כי על אף שטרם התקבלו פניות מצד עובדים שנפגעו כתוצאה מהמצב הביטחוני, הנציבות פועלת בצורה יזומה כאשר הם נתקלים במקרים שמהווים בעיניהם פגיעה בשוויון ההזדמנויות בעבודה.

"אנחנו עשינו פנייה לכל מיני רשויות שפרסמו כל מיני הנחיות שלפחות לשטיתנו מנוגדות לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בינתיים עדיין לא קיבלנו התייחסות של אותן רשויות ולכן אני אומרת את זה רק ברמה הלכאורית", סיפרה עו"ד לב-רן לביא.

עו"ד לב-רן לביא מסבירה שהמצב הביטחוני לא מהווה עילה, בעיניהם, להפרה של שוויון הזכויות בעבודה. "החוק לא מסייג מצב בטחוני מסוים ככזה המאפשר אפליה. החוק, על פי סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אוסר על אפליה של כל האוכלוסיות המצויינות בו, לרבות אפליה על רקע לאום. הקביעה הזו והחוק הזה חלים בימים כתיקונם וגם בימים יותר סוערים".

"התופעה הזו ש'יש עכשיו סכנה' או 'יש עכשיו פחד' זה לא משהו שאנחנו יכולים לקבל. למשל, ההחלטה של מעסיקים שלא להכניס עובדים ערבים לעבודה, כשמדובר בעובדים מן המניין, עומדת בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

לכן בכל פנייה כזו שאנחנו מקבלים או שאנחנו מדווחים באמצעות התקשורת, אנחנו פונים למעסיק. אם מדובר בחוסר ידיעה, אנחנו מאפשרים לו לתקן את הנעשה ואם לא מדובר בחוסר ידיעה אז מן הסתם זה מצריך התנהלות אחרת", מסבירה עו"ד לב-רן לביא.

מעבר לדיבור בשם ה'חוק', ברמה העקרונית יותר, מה ההתייחסות שלכם כלפי אותם אנשים שבאמת פוחדים להעסיק ערבים בעקבות המצב הבטחוני? מדוע שאנשים לא יתפסו את העבודה שלכם כפעילות חסרת רגישות?

"קודם כל אנחנו לחלוטין לא מתעלמים מרגשות של אנשים, אני אומרת את זה גם ברמה היותר כוללת. אנחנו מקבלים שיחות ממעסיקים שמתקשרים אלינו מבלי לזהות את עצמם. בשיחה שניהלתי עם בעלת מסעדה שלא הזדהתה היא סיפרה שהעובדים מפחדים מהטבח, 'הטבח שלי ערבי ומטבע הדברים יש לו גישה לסכינים'. ניהלתי איתה שיחה מאוד ארוכה. המסר שלנו הוא לא מסר של חוסר רגישות, המסר הוא שיש לנו את היום שלמחרת.

אנחנו לא מתעסקים באיזשהו מצב קיצון, אנחנו עוסקים בשגרה היומיומית, אותה שגרה יכולה להגיע לאיזשהי נקודת רתיחה, אבל התפקיד שלנו הוא להסתכל על הטווח הרחוק, על המאקרו, ולא להסתכל אל איזשהי נקודה וללבות יצרים".

במקרה שעובד בסופר יגיע מכפר שהשכנים שלו ביצעו פיגועים בימים האחרונים, מאוד טבעי והגיוני שהעובדים שסביבו ירגישו פחד לעבוד איתו בימים כאלה, מה את אומרת לאותם עובדים?

"אני לא יודעת למה זה כ"כ טבעי. אני פשוט לא מקבלת שזה טבעי. אם מדובר בעובד שהמעסיק קיבל אותו לעבודה לפני יומיים והוא חושש כי השכנים שלו ביצעו פיגועים אתמול, אין דינו כדין עובד שהמעסיק מכיר כבר שנה ורק חושש בגלל שהוא מתגורר בכפר כזה או אחר. אני לא אתייחס למצבים האלה באותו האופן. אני חייבת לראות הנסיבות של המקרה כולו. המידתיות פה היא כמובן שם מפתח".