בג"ץ דן הבוקר (ראשון) בעתירה על התיקון לחוק הגיוס. בין העותרים הייתה גם מפלגת 'יש עתיד'. מדובר בתיקון שאושר בממשלה הנוכחית והוסכם גם על חברי הכנסת החרדים, על אף שבציבור החרדי נשמעו קריאות רבות כנגד החוק.
בדיון טענה נציגת המדינה עורכת הדין דנה בריקסמן, כי מדובר בחוק זמני שנועד להגדיל את מספר המתגייסים החרדים."בחוק יש תפיסה תהליכית והדרגתית לשילוב חרדים בנטל. יש הצלחה בחוק ואנחנו חושבים שבית המשפט לא צריך להתערב", טענה בריקסמן.
מנגד, שופטי בבג"ץ טענו כי החוק אינו מספק, "המחוקק מצא לא להכריע. באין הגדרה מראש של המכסות באחוזים זה נשאר בשיקול דעת של הממשלה או שר הביטחון", טענה נשיאת בית המשפט, השופטת מרים נאור. לדבריה "עוד לא הגענו לגיוס חרדים".
השופט אליקים רובינשטיין אמר בדיון: אני מיואש מכל העניין הזה". בתגובה אמרה עו"ד בריקסמן כי היא מבינה את הייאוש, אך מדובר בתהליך רגיש, בריקסמן ציינה כי בשנים האחרונות חלה עלייה עקבית במספר המתגייסים החרדים, וטענה כי "נתוני השתלבותם של החרדים בצה"ל מעודדים ואסור ללכת לעימות עם החברה החרדית".
בתגובה לדבריה של בריקסמן טען השופט ניל הנדל שהנתונים לאו דווקא מספרים על המציאות מאחר והנתונים כוללים גם מתגייסים שכבר אינם משתייכים לחברה החרדית אך עדיין תואמים את הקריטריון של צה"ל.
עוד טענו השופטים כי מאחר והסנקציות בחוק הוסרו, הרי שהתיקון לחוק הגיוס הפך אותו לחוק פוליטי.
