בשבוע האחרון התרחשה סערה במערכות הפוליטיקה והמשפט בישראל, כאשר בג"צ דן בשאלות מי יהיה ראש הממשלה ואילו חלקים בהסכם הקואליציוני יוותרו על קנם. יש שיאמרו, כי מדובר פה בצעדים פוליטיים בלבד, ואחרים מבהירים כי מערכת המשפט פועלת משיקולים טהורים בלבד.
מבחינת המערכת הפוליטית, ישראל נמצאת במצב של לאחר בחירות ואף לאחר הסכמה על הרכבת ממשלת אחדות, אך לפני מינוי הממשלה בפועל ועוד לפני סגירת קצוות בכל חלקי המשא ומתן הקואליציוני.
לאחר הזמן בו ניתן ליו"ר מפלגת כחול לבן, ח"כ בני גנץ, היום גם יו"ר הכנסת, לנסות ולהרכיב ממשלה, ולאחר שנכשל במלאכה, המנדט להרכבת הממשלה הועבר לכנסת. עד יום חמישי הקרוב בלילה, יצטרכו חברי הכנסת לאסוף 61 חתימות התומכות בחבר כנסת מסוים כי ירכיב את הממשלה. או אז, נשיא המדינה ראובן ריבלין יטיל את המנדט על הח"כ המיועד.
בינתיים, ארגוני שמאל שונים הגישו לבג"צ עתירות נגד ממשלת האחדות המתרקמת ונגד האפשרות כי המנדט להרכבת הממשלה יוטל על ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד.
ביום ראשון השבוע דן הרכב של 11 שופטי בג"צ בעתירות שביקשו למנוע מהכנסת להטיל את המנדט על נתניהו, כיוון שהוגשו נגדו כתבי אישום. ביום שני דן אותו הרכב שופטים בעתירות שדרשו לפסול את ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין מפלגות כחול לבן והליכוד, לצורך הקמת ממשלה.
ביקשנו מעורך הדין אורי צפורי, ממשרד עורכי הדין צפורי ושות' ויו"ר התא המשפטי בתנועת דרך חיים, פרשנות קצרה על מה שהתרחש השבוע בבג"צ.
"צריך לשאול כאן שאלה מקדימה ועקרונית", פותח עו"ד צפורי את דבריו. "האם בכלל יש מקום שבג"צ יתערב בדבר כזה?".
כאן עו"ד צפורי עוצר רגע ומבקש לעשות סדר. "חוק יסוד הממשלה קובע כי כתב אישום שהוגש נגד ראש ממשלה מכהן, לא מונע ממנו להמשיך בתפקידו. המטרה היא לא להעניק כוח בידי פקיד לפטר ראש ממשלה. אולם יש כאן שטח מת. החוק לא התייחס לשאלה האם ניתן להטיל את המנדט על ח"כ הנאשם בפלילים, וכאן ביקשו העותרים כי בג"צ יתערב".
"אני מניח שרוב הציבור ורוב המשפטנים מסכימים כי במידה והכנסת פועלת נגד חוק יסוד מפורש, הסמכות בידי בג"צ להתערב בהחלטת הכנסת, ולכן לא ניתן להגיד שהנושא 'אינו שפיט'. המחלוקת מתעוררת כאן, כיוון שבצורה פשוטה חוק 'יסוד הממשלה' לא אוסר הטלת מנדט להרכבת הממשלה על נבחר הציבור הנאשם בפלילים ולכן הטענה היא שהתערבות בג"צ בנושא הזה היא התערבות בבחירות העם שלא מסמכותו".
יותר מכך, מבקש עו"ד צפורי להדגיש. "לא נכון לומר שהחוק לא מתייחס למקרה העומד בפנינו, של מועמד להרכבת הממשלה הנאשם בפלילים, שכן החוק כותב במפורש, כי ח"כ הנאשם בפלילים משפטו ידון בבית משפט השלום ואילו ראש ממשלה הנאשם בפלילים, משפטו ידון בבית משפט מחוזי ובהרכב של שלושה שופטים. במקרה ומדובר בח"כ שהוגש נגדו כתב אישום וטרם דיון ההוכחות הראשון הוא החל לכהן כראש הממשלה, אזי משפטו יועבר לבית המשפט המחוזי".
"מהחוק הזה משמע שח"כ הנאשם בפלילים יוכל לקבל מנדט ולהרכיב ממשלה אפילו שהוגש קודם כתב אישום. לכן, הביקורת על בג"צ טוענת כי היה על השופטים לסרב לדון בעתירות הללו כיוון שחוק 'יסוד הממשלה' כלל אינו מונע ואף מאפשר הטלת מנדט על ח"כ הנאשם בפלילים".
"בעצם ההחלטה של בג"צ לדון בעתירות", ממשיך עו"ד צפורי, "הוא בוחר להתערב בשיקול דעתם של חברי הכנסת. החוק לא הסמיך את בית המשפט לפסול את החלטות הכנסת במקרה כזה. גם אילו הכנסת היתה פועלת בניגוד לחוק יסוד מפורש, היה מקום לטעון שאין על בג"צ להתערב וכי הציבור יבוא בחשבון עם הכנסת בבחירות הבאות". עו"ד צפורי מדגיש, כי המקרה כאן אינו כזה וכי לא מדובר כאן בהחלטה נגד חוק יסוד.
"שוב, מדובר כאן על שטח מת שחוק יסוד הממשלה לא דיבר עליו במפורש. הביקורת היא שבג"צ צריך להגיד שכל מה שלא נאסר, מותר לנבחרי הציבור וכי הוא איננו נכנס לשיקולים פוליטיים. 'זו דמוקרטיה ומותר להם'. ברגע שבג"צ מבקש להשלים את החסר בחוק, הוא בעצם הופך למחוקק ועל כך הביקורת כיוון שהחקיקה אינה בסמכותו".
בנוגע לעתירות שנידונו ביום שני, המבקשות לפסול את ההסכם הקואליציוני שנחתם בין מפלגות כחול לבן והליכוד, הסיפור נראה מורכב עוד יותר.
העתירות שהוגשו בנושא, מבקשות להבהיר כי החוקים אותם מבקשים שתי מפלגות לחוקק במסגרת ההסכם הקואליציוני, אינם חוקתיים ולא ניתן לחוקק אותם. "זוהי בעצם עתירה מוקדמת, כיוון שהחוק טרם נחקק". בחלק האחר שבעתירות, מבקשים העותרים לפסול את ההסכם בשל אחרים המופיעים בו, כדוגמת הגדרת מצב חירום, אי מינוי בכירים במשך תקופה, אי חקיקה במשך חצי שנה, אי מתן מקום לנציג האופוזיציה בועדה למינוי שופטים ועוד.
את טענות העותרים ניתן להסביר בקלות יותר באמצעות דבריו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מסביר עו"ד צפורי. "היועמ"ש אמר שיש שני מודלים. לשון החוק ועילת הסבירות".
"המודל של לשון החוק בעצם אומר, כי הדבר הנעשה מולנו הינו בניגוד ללשון החוק ולכן הוא אינו חוקי ועל בג"צ לפסול אותו. המודל של שיקול הדעת אומר, כי ההסבר בחוק אינו ממצה ובג"צ יכול להתערב ולומר כי שיקול הדעת של חברי הכנסת בתוך מרחב התמרון שמשאיר החוק, אינו סביר בצורה קיצונית".
"כשמדובר על החלטה מנהלית, כמו לדוגמא צו מנהלי עליו חותם שר הבטחון או אלוף פיקוד, בית המשפט יכול להתערב ולומר כי ההחלטה נבעה משיקול דעת שאינו סביר בצורה קיצוני, ולבטל את אותה החלטה מנהלית.
"בליכוד טענו כי לא מדובר בהחלטות מנהליות, שניתן לפסול בשל עילת הסבירות, אלא בהחלטות חוקתיות, אותן ניתן לפסול רק במידה והן סותרות את לשון החוק, מה שלא קיים במקרה שלפנינו".
"אם בג"צ יפסול את החלטות הכנסת הללו, בשל המודל של לשון החוק, יוכלו חברי הכנסת להתפזר ולצאת לבחירות פעם נוספת. במידה והליכוד יגייס 61 ח"כ תומכים, הם יוכלו להעביר חקיקה בכנסת עוד לפני השבעת הממשלה, שמתקנת את לשון החוק כפי שהם מבקשים ואז לפנות להרכבת הממשלה".
"במידה ובג"צ יפסול את החלטות הכנסת הללו בשל 'עילת הסבירות' ויקבע ששיקול הדעת של חברי הכנסת הינו בלתי סביר באופן קיצוני, אזי אין דרך לאכוף את זה. אלא עם חברי הכנסת יבטלו את עילת הסבירות מחוק יסוד הממשלה, או מסעיפים מסוימים בו".
כפי שראינו במקרים אחרים, גם עם הכנסת תחוקק חוקים "עוקפי בג"צ", מסוגלים שופטי בג"צ לפסול גם את החוקים הללו וכך המצב יישאר על קנו".
הפלונטר הזה בין הכנסת לבג"צ יכול להסתיים מתי שהוא?
"כל הפלונטר הזה יימשך עד שיהיה מרי אזרחי. כשהציבור יצא לרחובות ושופטי בג"צ יבינו שהם צריכים לעצור, רק אז זה ייעצר".
"איננו יודעים האם בג"צ ימנע עצמו מלדון בחקיקת חוקי יסוד. השבוע לדוגמא, בג"צ היה אמור לדון בעתירות שהוגשו נגד חוק הלאום, שהוא חוק יסוד, אך בשל המשפטים שנערכו השבוע ועליהם אנו מדברים כעת, הדיון בנושא חוק הלאום נדחה. אנו רואים שבג"צ מרשה לעצמו לדון גם בחוקי יסוד".
עו"ד צפורי מוסיף "מדובר כאן על מאבק בין שתי רשויות שרק מתעצם עם הזמן".
"כל עוד הציבור מנומנם והוא נותן אמון בעצם המשחק, 'איזונים ובלמים' כפי שזה נקרא, הפלונטר הזה ימשך".
"בסופו של דבר, הציבור יצא לרחובות, נבחרי הציבור יחוקקו חוקים, עד שתיגמר התעוזה של בג"צ ללכת נגד העם. כל הפלונטר הזה יסתיים כאשר השופטים ותומכיהם יהיו במיעוט מובהק והציבור ברובו הגדול יעמוד מולם".
בג"ץ 1 י"ב אייר תש"פ 12:19 דב שטיין