הרב רצון ערוסי, רבה של קריית אונו אומר כי אם הייתה המדינה הולכת על פי משפט תורה, אזי בקלות היה ניתן לסיים פרשיות סרבנות גט תוך ימים אחדים. "בנתיים", אומר הרב, "המדינה מעדיפה שיימינג על פני כפיה".
את הדברים אמר הרב סביב פרשת סרבן גט שהתפרסמה לאחרונה כאשר בית הדין הורה לפרסם את שמו. בימים האחרונים פורסם כי בתיווך של גורמים שונים ובהם ח"כ יהודה גליק ניתן הגט בפרשה.
"אנשים מנצלים את ההזדמנות שזה חיוב בלי כפייה ונמנעים אותם בעלים סרבנים מלתת גט ומעגנים את נשותיהם. ואז אנחנו מגיעים למצבים מאוד מאוד עגומים שמנמשכים שנה, שנתיים ואפילו שנים רבות שהיא עגונה. בכל הזמן הזה אסור לה להתחתן עם מישהו כיוון שהיא עדיין אשת איש והוא בשלו", מסביר הרב.
| כופין אותו עד שיאמר רוצה אני
הרב ערוסי מתייחס לסוגיית הכפייה בגיטין על פי המשנה האומרת ש'כופין אותו עד שיאמר רוצה אני'. "הרבה מהראשונים ובראשם רבינו תם מחלקים ואומרים, אם כתוב במשנה כופים, אז כופים בכוח. ואם כתוב חייב, הרי שהבעלה חייב אבל בלי כפייה. ואדרבה, אם תכפה עליו זה יקרה גט מעושה, וגט מעושה מתבטל ומבוטל אין לו שום ערך. וכך גם נהגו קהילות רבות בישראל עד עלותם ארצה. ויש הרבה רבנים שטוענים שאף איום וסנקציות כספיות זה נקרא ישירות גופניות עליו ונמנעו גם מכך.
יש אומרים שלא, יש אומרים שכן. הרי שבשיטה של רבינו תם וחבר מרעיו הפוסקים, יהיה קשה מאוד אפילו באמצעות תביעה כספית לחייב את הבעל לתת גט, כי לא כולם יסכימו לתבוע בתביעה כספית את הסרבן גט כדי לאלץ אותו להביא גט לאישתו".
ולעניין השאלה האם בכל מקרה שהוא ניתנה לבית הדין הרשות לכפות את הבעל להעניק גט לאשתו מסביר הרב ערוסי "לדוגמא, אם אישה אומרת "מאיס עלי", אינני יכולה או רוצה לחיות עוד עם בעלי, מחייבים אותו לתת גט. מה אם הוא לא רוצה? ע"פ הרמב"ם כופים אותו. ואילו לפי מרן השו"ע בעקבות רבינו תם, כיוון ש"מאיס עלי" לא נמנה במשנה מבין אלו שכתוב כופים, אז אומרים מחייבים אותו אבל אין כופים, ואז אנחנו מוצאים את תופעת הסרבנות גט".
| הרחקות דרבנו תם
ולכן, רבנו תם שהיה מבין אלה שהתנגדו לכפיית גט היכן שלא כתוב במשנה כופים, המציא סנקציות שנקראות הרחקות דרבנו תם, דהיינו שהחברה מתנזרת מהמסרב, אבל לא מטילה סנקציות גופניות ישירות על הסרבן גט. רוצה לומר, אם באה החברה ואומרת לו אנחנו לא אוכלים איתך, לא שותים עמך, לא מתפללים עמך, לא באים לברית מילה, לא מלים את בנך, לא קוברים אותך, אזי זה נקרא עדיין מן הצו, לא דברים ישירים. אלו נקראים הרחקות מותרות ואם הוא ישבר כתוצאה מכך ויביא גט, זה עדיין לא נקרא גט מעושה. אבל כל שהסנקציה היא בגופו ממש, בו ישירות, עדיין חוששים שהגט מעושה והגט לא גט. בעוד שלפי הרמב"ם, מה לי דברים עקיפים, מה לי דברים ישירים, זה מצווה פשוט לכופף ולאכוף את אותו בעל סרבן כדי לתת גט", מסביר הרב בטוב טעם.
"כתוצאה מכך יש בעלים סרבנים שכבר מהרחקות רבנו תם נכנעים ונותנים את הגט, כי סוף סוף שוללים מהם יציאה מהארץ ואת רישיון הנהיגה, ומאיימים לא למול את בניהם. ומרחיקים אותם חברתית מלהיות שליח ציבור וכדומה. אבל יש בני אדם שהם עקשנים מאוד מאוד, וגם עם כל הסנקציות האלה הם לא נשברים וממשיכים לעגן את נשותיהם".
| שיימניג או מכות בשוט, מה עדיף?
"לפי הרמב"ם היה ניתן לנקוט בכפייה גופנית. מה זה כפייה גופנית? על ידי כך שמכים אותו בשוט וברגע שמכים אדם בשוט בד"כ אם לא מדובר במשהו נדיר אחד למיליון בד"כ הם נשברים ומיד נותנים גט.
שהרי מדינת ישראל "הנאורה" בשתי מרכאות, לא מסכימה שיכפו גט על ידי שוטים. זה פרימיטיבי מאוד בעיניהם. אז היום לכל היותר אם בית הדין מחליט כפייה, מאשרים לבית הדין לשלוח אותו לבית סוהר.
בבית סוהר יש כאלה שחושבים שבית סוהר זה מזונות והסדר לחיים. היה אחד תימני בשם יחיא שכבר נפטר, הוא היה למעלה מ- 25 שנים בבית סוהר בגלל שהוא לא נתן גט לאישתו. הוא היה אומר, הם נותנים לי לחם לאכול ובגד ללבוש, וחדר בכלא מעשיהו, אוכל על חשבון המדינה, ביגוד על חשבון המדינה, יש לו טיולים ביום במתחם.
באים קרוביו לבקר אותו, יש לו בית כנסת, יש לו תפילות ושלום על ישראל. כך הוא שהה עשרות שנים בבית סוהר עד שהוא נפטר שם, לא מחמת הסבל, אלא פשוט הגיע זמנו. אישתו היתה עגונה כל ימי חייו של אותו אדם. ז"א בשם ה"נאורות" הזו, סבלה אותה אישה מסכנה 25 שנה. אבל ברגע שהיו כופים אותו בשוטים, גם יחיא לא היה מתעקש עד כדי כך, כן. כי יש לנו הרבה בני אדם שברגע שנתנו להם בית סוהר, מיד נתנו את הגט. רק יחיא זה משהו מיוחד במינו.
| העדפת שיימינג על מלקות זה לא נאורות
החברה המודרנית אשר אמורה להיות נאורה מסתייגת מהפעלת שוט, מהפעלת כוח גופני. והרי הפעלת שוט, זה חד פעמי. בצינעא, לא בפני כולם. באופן שהוא יכול לסבול את המכה. לוקחים אותו בצד וגומרים את הסיפור וינתן הגט. אבל מה מתירים בחברה הנאורה? שיימינג. לבייש אותו. וכולם מדברים עליו בכל מקום, ורודפים אותו. זה נאורות, זה בסדר, אבל להכות אותו בסתר או לאיים להכות אותו ויתן את הגט, זה לא נאורות?", תמה הרב ערוסי.
"ברור מעל כל ספק, מדובר כאן רבותי במשבר של תפיסות עולם שעוד יקח זמן עד שהחברה המודרנית תתנער מכל מיני דעות קדומות, אשר היא חושבת שזה נאורות ואינן נאורות אלא בדיוק הפוך, הן בערות, הן דברים כאלה גורמים אך ורק לסבל וייסורים. כי מה העיקר, ללכת עם צווארון לבן ולהגיד זה לא זה, זה פרמיטיבי, ובסופו של דבר לראות את המסכנה הזו עגונה", תקף את אופי ההתנהלות כלפי הסרבנים.
"לסיכום, לפי הרמב"ם הדבר פשוט שכופים אותו במכות גופניות ולא מגיעים בד"כ לזה, כי בד"כ הוא נשבר, היצר הרע שלו נשבר כשמגיעים בדיוק אל הסף הזה. ואין צל של ספק שאם לא, אז בוודאי שניתן לתבוע אותו תביעה נזיקית, אם באמת יתגבשו היסודות של חיוב בנזיקין. ולפי ההולכים בשיטת רבינו תם כל שלא הגיע לכלל כפיית גט, אלא רק חיוב בגט הם ימנעו מכל תביעה, ויהיה קשה מאוד אפילו באמצעות תביעה כספית לחייב את הבעל לתת גט", סיכם.
אלא שהמדינה למדה מאוזלת יד הרבנות 1 כ"ג סיון תשע"ח 11:53 אליעזר