"לעורר את הנקודה היהודית ולהשאיר לבנות כתובת"

המקרים הקשים שאירעו לאחרונה ובהם רצח מיכל חלימי הי"ד בידי בן זוגה הערבי, והתאונה הקטלנית בדרך לאילת בה נהרגה בתחילת השבוע צעירה מירושלים בנסיבות שנמצאות עדיין בחקירת משטרה, מביאים גולשים רבים להגיב בתגובות נאצה כנגד צעירות יהודיות הנמצאות בקשר עם ערבים, החל מקללות ועד לאיחולי מוות ח"ו.

תגובות אלו יוצרות דיונים רבים ומבטאות את הכעס שחשים רבים כלפי התופעה, אולם בארגון להב"ה מבהירים כי למרות הרגשות הקשים, דיבורים כאלו רק מרחיקים את הבנות במקום לסייע להן.

רכזת של ארגון להב"ה שהיתה בקשר עם ערבי, חזרה בתשובה וכיום היא פעילה מרכזית בארגון להב"ה ומסייעת לבנות רבות, דווקא מתוך הבנה מלאה של מצבן.

אל המגיבים היא פונה ומסבירה כי תגובות מסוג זה לא משפיעות לטובה על הבנות. "לשפוט זה לא מה שיעזור. בחורה שיוצאת עם ערבי ורואה שיהודים לא מוכנים לקבל אותה חזרה תגיד לעצמה, בשביל מה לחזור, הרי תמיד יסתכלו עלי בעין לא טובה. צריך להיפך, לחזק אותה, שהיא תבין שיש פה עם שלם שמקבל אותה ורוצה שהיא תשוב", היא אומרת בשיחה עם הקול היהודי.

לדבריה, גם אם בזמן אמת לא נראה שהדברים משפיעים, בסופו של דבר הם עוזרים. "זה משפיע. הרי כל אחת יודעת שהסוף שלה יכול להיות במוות, אבל אין את הכח לקום וללכת. חלק מפחד, חלק כביכול מאהבה, הם יודעים לשחק לנקודות חולשה שיש לכל בת".

"צריך להיות בקשר טוב עם הבנות, שתהיה להן כתובת. למשל יש מישהי שפניתי אליה לפני שנה וחצי ולא היה עם מי לדבר, אז רק נשארתי איתה ברמה של קשר אם תצטרך עזרה בעתיד. היום היא כבר אצלנו בדירה".

לדבריה הסטיגמה שנוצרה כאילו "לי זה לא יקרה", מאחר ומדובר בבנות מבתים הרוסים אינה נכונה.

"יש סטיגמה על הבנות שכולן באו ממשפחות הרוסות, אבל מתוך המון בנות שהוצאתי רק בודדות מבתים הרוסים והשאר ממשפחות מעולות. יש לכל בן אדם נקודת שבר וחולשה והם יודעים לנצל את זה. זה יכול להיות קשר מבית הספר בערים שלומדים ביחד, עבודה, המון בנות משירות לאומי בבתי חולים וכל מקום מפגש".

"לעורר את הנקודה היהודית"

גם ענת גופשטיין, רעייתו של יו"ר להב"ה בנצי גופשטיין המסייעת שנים רבות לבנות, אומרת דברים דומים.

"כשאני מגיעה לבית הדין לדיינים ואני מביאה בנות שרוצות לשוב ליהדות אחרי שהתאסלמו, הדיינים הרבה פעמים כועסים, ואני צריכה להסביר שהבנות לא הבינו את המשמעות של מעשיהן. באמת אף אחת מהן לא רוצה ללכת עם ערבים. אם תשאל אותן לפני הקשר הן היו אומרות לך שלא ילכו בחיים אבל זה כמו התמכרות. כשרוצים לצאת מהתמכרות יש את החלק שרוצה לצאת, ויש את החלק שלא רוצה את השינוי.

גם תהילה שנהרגה בתאונה אמרה לי שהיא רוצה לצאת ולהקים משפחה. כולן יודעות שזה משהו זמני והן בסופו של דבר יחזרו למוטב, אבל חושבות שכיבכול כרגע טוב להן ולא רואות מה יקרה אחר כך. אין להן ראייה לטווח ארוך".

גופשטיין קוראת שלא לקלל ולפגוע באותן בנות, למרות הרגשות הקשים שצפים סביב סיפורים כאלו. "זה נורא קשה לעמוד מול ילדה יהודיה שאומרת לך שהיא "מתה על מוחמד", אבל לא צריך להסתכל על הבחורה כמו שהיא נראית עכשיו אלא על הפנימיות שלה. אתה יודע שבפנים יש את הנקודה היהודית שלה ועל זה אני מסתכלת. אני מסתכלת על העתיד. לפעמים אני אומרת זה לא בשבילה אלא בשביל הילד שיש לה או שיהיה לה, שלא יגדע ענף מעם ישראל. הן תינוקות שנשבו ולא עושות את זה מתוך כוונה רעה, אלא מחוסר דעת ולכן אני מאוד מרחמת עליהן.

את הכעס שמתעורר צריך להחליף ברחמים. צריך לשים את האמת בפנים ולפעמים גם לכעוס, אבל צריך לדעת איך ומה. זה לא רשע גמור שמצווה להילחם בו אלא צריך לעורר את הנקודה היהודית, להאמין ולקרב, הרבה אהבת ישראל אמיתית".

גופשטיין מספרת כי בעקבות רצח מיכל חלימי והתאונה בה נהרגה צעירה יהודיה מירושלים השבוע, מגיעות עוד ועוד פניות של בנות שמעוניינות בסיוע. "יוצרות המון בנות קשר בעקבות האירועים האחרונים. הן פשוט מפחדות כי הן רואות איך נגמרו המקרים האלו. בעקבות הרצח של מיכל חלימי בחורה שאנו עוזרים לה אזרה אומץ והגישה תלונה במשטרה על מה שעברה כי היא הבינה את משמעות האיומים ולאן עלולים להגיע הדברים שעברה".

גופשטיין קושרת בין העלייה באירועי האלימות כלפי הבנות לבין האווירה במדינה ואירועי הטרור שהתגברו בשנתיים האחרונות. "אנחנו רואים שהתופעה התרחבה ויש כאלו שלא סופרים את המשטרה ומרימים ראש. הגל הלאומני עולה והם מתחזקים ולכן יש עלייה באלימות כלפי הבנות. זה לא מנותק מכל מה שקורה במדינה".