רק לפני שבועיים פסק בית משפט השלום בירושלים נגד אתר "לוח עבודה עברית", וקיבל את עמדת המרכז הרפורמי לדת ומדינה והארגון הערבי מוסאווא על כך שמדובר באפלייה, אולם בערבה התיכונה לא מתרגשים, ומפרסמים תמיכה מוחלטת בתכנית "עבודה עברית", המעודדת צעירים יהודים להצטרף לתחום החקלאות באזור.
"בערבה התיכונה מעודדים את תכנית "עבודה עברית" לבוגרי שירות צבאי או לאומי", אומרים במועצה האיזורית ערבה תיכונה. "התכנית הוקמה מתוך רצון להחזיר עטרה ליושנה ולעודד יותר ויותר צעירים ישראלים לעסוק בענף החקלאות בערבה".
לפי ההודעה, 60 חיילים משוחררים, נמרצים ונהדרים, מסייעים בתחום החקלאות בערבה התיכונה, כחלק מהפרויקט. הצעירים פועלים במשקים ובעבודת הגדיד במטעי התמרים ועובדים כל יום כתף אל כתף, עם חקלאי הערבה. בתום תקופת 'העבודה המועדפת', של שבעה חודשים, יכולים הצעירים לבחור האם להמשיך ולעסוק בחקלאות או לפנות לדרכים אחרות. השנה מציינים שנה שישית של הפרויקט בערבה תיכונה ומאות חיילים משוחררים כבר נטלו חלק בפרויקט.
יהונתן ויצמן, מנהל תכנית 'עבודה עברית' מטעם עמותת 'בין השיטין' אומר: "התכנית שמה דגש על אזור ערבה תיכונה, עבודת האדמה במדבר וחיבור עם הקהילה, מתוך רצון לחשוף את הצעירים המגיעים לאחר השירות הצבאי ומכל צורת ההתיישבות בארץ, לחיים באזור המרוחק, מבחינתם, 'מהציוויליזציה'. תופעה שכיחה ביותר היא התאהבות של הצעירים בערבה ורצון להמשיך את התקופה כאן או חזרה אחרי טיול או לימודים לחיות בערבה, תופעה שאנחנו כמובן מברכים ומקווים, כי עוד צעירים יתאהבו בעבודת הכפיים ובתחום החקלאי, יגיעו וילקטו כאן".
הצלחת הפרויקט בערבה, הובילה לכך שבקיבוצים נוספים באזור פנו לעמותה על מנת להצטרף לתכנית המעניקה לחקלאים בערבה כח אדם זמין ואיכותי שמתגבר את העובדים הזרים ובפעמים רבות מתפקדים כעיניים של החקלאי במשק. במסגרת הפרויקט אף ניתנת אפשרות של קיום קורס פסיכומטרי שנפתח במיוחד בערבה, במטרה לתת מענה לבוגרים שרוצים להישאר בערבה ובמקביל להתקדם לכיוון לימודים.
ראש מועצה אזורית ערבה תיכונה, אייל בלום התייחס לפרויקט ואמר לקול היהודי כי כיום רוב כח העבודה בחקלאות באזור הוא מתיאלנד. "אנחנו רוצים שתהיה עבודה עברית בחקלאות, ואנחנו רואים חשיבות שחיילים משוחררים יבואו ויעשו את העבודה המועדפת שלהם בתחום החקלאות בערבה. יש לנו גם תמריצים ממשרד החקלאות. אני חושב שיש ערך לעבודת אדמה שחברה צעירים יבואו ויעבדו עונה חקלאית, יגעו באדמה, ובנוסף לעבודה נותנים להם גם שיעורי העשרה בציונות ויהדות, ידע כללי ועוד.
לדבריו מדובר בעיקר בגידולי פלפל ותמרים ואבטיחים מלונים ועגבניות ועובדים בכל התחומים.
"אנחנו רואים שחלק נשארים כאן, וחלקם אחרי כמה שנים מתעניינים פתאום בערבה כשרוצים לבחון מקום מגורים. זה חלק מהעניין, החשיפה למשפחות שיבואו לגור איתנו בערבה. בעיקר בימים אלו חשוב לחזק את החקלאות והצטרפות של דור צעיר לענף, הינה חשובה במיוחד. החקלאות בערבה היא הקובעת את גבולות המדינה ושומרת עליהם. נשמח לקלוט את הצעירים שירצו לחזור אלינו כתושבי מושבי הערבה, בהרחבות החדשות שהתחלנו בהקמתן".
