פרשת מותו של גור המל בכלא איילון:
גור המל עתר כשלושה שבועות לפני מותו בדרישה לקבל טיפול רפואי תוך שהוא מדגיש כי חייו בסכנה עקב מחלת הסכרת ממנה הוא סובל. גור דרש כי שב"ס יטפל בו באינסולין כפי שטופל עד שנת 2020, וכי יפגיש אותו באופן מיידי עם רופא סכרת. השופטת מרב גרינברג קבעה כי עד ליום 12.4.22 תוגש תגובת שב"ס, והשופט גיא שני קבע את הדיון בעתירה להבוקר (ד'), אולם גור כבר אינו בין החיים.
העתירה הוגשה בידי המל בכתב ידו ונכתב בה כי "ביהמ"ש הנכבד יתבקש להורות למשיב (שב"ס - א"ג) לטפל בעותר באמצעות אינסולין ולהפגישו עם רופא "סכרת" באופן מיידי! העותר יבקש להפנות את תשומת ליבו של בית המשפט הנכבד לעובדה כי כבר 45 ימים ברציפות! שסובל הוא מרמות גבוהות של סוכר בדמו (בין 300 ל-600) ובמצב מסכן חיים!".
גור הוסיף ותיאר בעתירה כי שב"ס סיפקו לו כדורים בלבד אך הם לא איזנו את כמויות הסוכר הגבוהות שבדמו. עוד תיאר כי הסביר לגורמי הרפואה בכלא איילון כי במשך 6 שנים בציפות טופל באינסולין עד 2020 אך בניגוד לכך החליטו בכלא איילון להימנע מכך "תוך התעלמות טוטלית ממבו שהינו כאמור מסכן חיים!!!" (ההדגשה במקור).
בשב"ס סירבו להתייחס לנושא ומסרו כי "בכל מקרה של מות אסיר, הוזמן חוקר משטרה לבחינת האירוע. לא נוכל להתייחס לנסיבות עד לאחר סיום הבדיקה".
גור המל ישב במאסר 23.5 שנים עד למותו. הוא נידון למאסר עולם בלתי קצוב בגין הריגת ערבי סמוך לישוב איתמר בשומרון כנקמה על רצח יהודים ובהם חבריו שלמה ליבמן והראל בן נון הי"ד.
ביום שני בבוקר הוא נמצא בתאו כשהוא ללא רוח חיים. ערב קודם לכן התקשר לנציג ארגון חוננו שליווה אותו וזעק מכאבי תופת. בהקלטה קשה שפורסמה נשמע המל זועק ומתחנן לעזרה תוך שהוא טוען כי שב"ס מסרב לטפל בו. בארגון חוננו מיהרו לפעול ובאופן מיידי פנה עו"ד עדי קידר לשב"ס ודרש כי רופא יראה את המל.
בהמשך הערב נמסר לקידר כי רופא ראה את המל וכי מצבו תקין. בהמשך התקשר המל פעם נוספת וכמעט שלא יכל לדבר מרוב כאב. בשעת בוקר מוקדמת פנה עו"ד קידר גם במכתב לשב"ס ודרש כי המל יקבל טיפול רפואי. אולם זמן קצר לאחר מכן התברר כי המל נמצא מת בתאו. גורמים בשב"ס טוענים כי המל שם קץ לחייו. הנושא נמצא בחקירה, וגם אם גרסת שב"ס נכונה הרי שברור לכל כי המל לא יכל לסבול את ייסורי התופת שנגרמו בשל מצבו הרפואי.
הקלטה קשה: גור המל זועק מכאבים שעות לפני מותו:
אתמול (ג') ליוו את המל למנוחות מאות בני אדם בבית העלמין של קיבוץ סעד בו גדל.
אחותו קמה כתבה הבוקר בפייסבוק דברים קשים על מותו של אחיה: "אתמול ליווינו את אחינו גור למנוחת עולמים. גור-אריה כפי שהוא קרא לעצמו. הרבה דברים עוד לא נאמרו על מסכת חייו הקשה. אבל הבוקר קמתי בתחושה שהחמצתי את הרגע, כי לא הייתי בפוקוס, ואני רוצה לכתוב את הדברים בצורה ברורה ולזעוק אותם: גור לא שם קץ לחייו כי הוא מהחלשים! גור הגיע למצב שלא נישארה לו ברירה. גור התמודד עם כאבים נוראיים עקב בעיות רפואיות שונות - ואף אחד בשב"ס לא הקשיב לו ולא נתן לו מענה!!!
לא יום! לא יומיים! לא שבוע!ולא חודש!!! גור סובל וזועק ומתחנן שיראה אותו רופא ויתנו לו טיפול רפואי ראוי! ואין שם אדם אחד שיראה בצרתו ויטפל בו!!! מי אתם מדינת ישראל???!!! איפה הלב הרחום של עם ישראל???!!! מי אתם שתוכלו להגיד "ידינו לא שפכו את הדם הזה"???!!! מי הם אנשי השב"ס, קציניה וכל העומדים בראשה שימצאו עכשיו הסברים והצדקות לאטימות הלב הזאת???!!! תהי מנוחה לנפשו ולגופו המתייסר".
זצו"קל הי"ד 4 ט"ז ניסן תשפ"ב 00:16 דוד
חבל שנזכרנו בגור רק אחרי שהוא נרצח 3 י"ג ניסן תשפ"ב 21:55 עבריה
מרואן ברגותי היה מקבל אגף בתל השומר 2 י"ג ניסן תשפ"ב 04:57 גדעון ארליך
מרואן ברגותי היה מקבל מיד אגף בשיבא 1 י"ב ניסן תשפ"ב 15:11 גדעון ארליך