קבוצת יהודים שעלו הבוקר (ראשון) להר הבית, תיעדו את הוואקף מפנה את מערום העצים העתיקים שהונחו ברחבת שער הרחמים. גילם של חלק מעצים אלו מתוארך לימי בית המקדש הראשון ובית המקש השני. עולי ההר תיעדו חלק מאותם העצים מושלכים לחביות שהובערה בהן אש, ודיווחו כי הערבים אסרו עליהם לצלם את פינוי העצים. נציג רשות העתיקות שעל פי החוק אחראית לגורלם, כלל לא נראה בשטח.
יהודה עציון, פעיל וותיק למען הר הבית, מספר בשיחה עם הקול היהודי על הקורות המיוחדות המהוות עדות אילמת לימי המקדש, עדות שהולכת ונעלמת בתהליך ממושך על ידי הוואקף המוסלמי, ובמה שהוא מגדיר כעזרה פעילה של ממשלות ישראל לדורותיהן.
"בשנת התרפ"ז, התרחשה רעידת אדמה שחרצה את כל הגג של מסגד אל אקצה. אנשי הוואקף לקחו את השאריות מהגג ובנו אותו מחדש. תוך כדי כך הם הוציאו מערום גדול של מאות קורות עץ עתיקות שהיוו את הקונסטרוקציה שתמכה בגג עד אז", מספר עציון.
ממגרש הגרוטאות הארמני למרתפי עפרה
ערימת העצים, שעל חלקם נותרו פיתוחים שונים ואף שאריות משכבת ציפוי זהב, שכבה במשך עשרות שנים במרתפי הר הבית, בעיקר במתחם המכונה "אקצה אל קדימה", הבנוי על מעבר שערי חולדה העתיק. כשהחליטו אנשי הוואקף לשפץ ולהגדיל את שטחי התפילה אל המפלסים התת קרקעיים, נמכרו הקורות לסוחר גרוטאות ארמני שהפעיל חצר גרוטאות ונגריה סמוך לאזור התעשייה עטרות.
בשנת התשל"ו, כשעפרה הייתה יישוב צעיר, הקים עציון עם כמה מחבריו את בית ספר שדה 'עפרה'. במהלך השתלמות מדריכים שמעו עציון וחבריו הרצאה של ד"ר נילי ליפשיץ, חוקרת עצים עתיקים. ליפשיץ סיפרה להם על מצבור הקורות העתיק, וציינה כי ערכה להן דגימת גיל באמצעות בדיקת 'פחמן 14', המאבחנת את אחוז הנוכחות של יסוד זה באובייקט המחקר, ובכך ניתן לקבוע את גילו.
"היא הגיעה למסקנה שחלק קטן מהמצבור הזה הן קורות עתיקות מאוד, בנות 2800 שנה, מה שמביא אותנו לימי בית ראשון. אמנם זה לא אומר שהן היו מהבית עצמו, אך עצים בגיל זה שנמצאים בהר הבית זה בהחלט אומר דרשני", אומר עציון. "חלק מהקורות היו 'רק' בנות מאות שנים, מה שאומר שהמוסלמים לקחו קורות מכל מיני תקופות".
\
עציון וחבריו רכשו את כל מלאי הקורות שנותר בידי הסוחר, ואחסנו אותו בעפרה מתחת לאחד הבתים. "האחסון הוא סביר, אך מצב הקורות ירוד בגלל עש וריקבון. אנו לא יודעים מי מהקורות עתיקות יותר או פחות. מאחר ולא נותר רישום המתעד את דגימת הקורות וגילן", מסביר עציון. "יש ברשותנו כמאה קורות ודגימת כל אחת מהן עולה בסביבות 1000 דולרים".
"הפגנת שליטה מטעם הוואקף"
במהלך השנים התברר כי מספר לא מבוטל של קורות, שלימות וארוכות יותר מאלו המוחזקות בעפרה, נותרו בתחומי ההר. "הן עברו כמה מקומות אחסון, רובם ככולם תחת כיפת השמים. חלק מהן ניזוקו בעבר. חלק מהן נוסרו ונשרפו כדי להרתיח זפת בחביות, וייתכן שזה קורה עכשיו מחדש. התמונות הללו מטרידות מאוד", אומר עציון בדאגה, ומגלה כי ארכיאולוגים שאינו יכול לנקוב בשמם, הצליחו לדגום חלק מהקורות שנותרו בהר הבית, ומתכוננים לפרסם דו"ח בנושא. "יכול להיות שלוואקף לא נוח עם הדבר הזה, והם נוקטים בסוג של פעולת תגמול להפגנת שליטה".
מה בפועל מנע מהם עד היום להשמיד את כל הקורות הללו?
"שום דבר. הם עושים מה שהם רוצים, ואולי רק הפעילו מחשבה להימנע מדברים שאולי ימתחו את החבל יותר מדי. עד היום לא היה אכפת להם להשאיר את זה מתחת לכיפת השמים. עכשיו הם כנראה רוצים לעשות עבודות בשער הרחמים עצמו, ולכן הם החליטו להיפטר מהם", אומר עציון.
"המצב הזה נמשך כבר שנים. במקום שהוואקף המוסלמי יהיה כפוף לרשויות המדינה וחוקיה, בעיקר בכל הקשור לחוקי התכנון והבניה וחוק העתיקות, הם נוהגים כריבון בשטח. ממשלת ישראל לא רק שבולעת את זה, אלא גם מגינה על המצב הזה ונותנת להם מין מעטפת בה הר הבית נמצא בתוך בועה תיפקודית ומשפטית, ובבועה הזו הוואקף עושה ככל העולה על רוחו. הייתי מגדיר זאת כמדינה מוסלמית בתוך מדינת ישראל, שמי שמאפשר לכך לקרות זו ממשלת ישראל ומשטרת ישראל", הוא מאשים.
"פעילות חשובה אך הצלחה מועטה"
\
עציון משבח את פעילות הועד נגד הרס העתיקות בר הבית, שבין שורותיו נמנות דמויות משמעותיות בציבוריות הישראלית, בהם אנשי מדע, שופטים ואנשי רוח. "אלו אנשים מצוינים, שכואבים באמת את המצב, גם אם אינם שומרי מצוות או לא מתייחסים להר הבית כמקום שבית המקדש אמור להיבנות בו מוקדם ככל שניתן", הוא אומר. "לצערי ההצלחה שלהם מוגבלת עד היום. הצליחו לגהץ כמה קמטים בהתנהגות של הרשויות, כמו להשיג קצת יותר פיקוח מטעם רשות העתיקות על ידי פקח שפה ושם מסתובב בהיחבא בהר הבית שלא ירגישו בקיומו. הם הצליחו להוציא אמירות מבג"ץ שאוסרות על קבורה מוסלמית מחוץ לכותלו המזרחי של הר הבית, אך גם זה מופר תדיר בידי הוואקף שעושה מה שהוא רוצה והמשטרה בדרך כלל מגנה עליו".
לפני כשנה החליטה הממשלה להותיר את דו"ח מבקר המדינה שעסק בהרס העתיקות בהר הבית, חסוי מעיני הציבור, בנימוקים שונים של בטחון המדינה ומדיניות חוץ. "זו דוגמה לפעילות הוועד שגרם למבקר לכתוב דו"ח שככל הנראה חריף מאוד כנגד הרשויות ואזלת ידם. בגלל שהוא דו"ח טוב, שממליץ על תוספת שמירה, פיקוח ואכיפה, ולכן הוא נותר חסוי. המשטרה והמדינה מעדיפות שהר הבית ימשיך להתנהל כאתר מוסלמי לכל דבר ועניין, העיקר לא להיכנס לזה", אומר עציון.
"חלק מהאתגר של מה שקרוי האגף הימני במפה הפוליטית הוא לחשוף את הדו"ח הזה, ואז תהיה שאלה מה ששפעה של החשיפה הזו. בינתיים, ההפקרות חוגגת", הוא מסכם.
