מליאת הכנסת אישרה אתמול סופית 6 חוקים שהכינה ועדת הכלכלה; בין החוקים שאושרו: פיצוי לנוסעים שטיסתם עוכבה או בוטלה ומתן סמכויות לממונה על ההגבלים העסקיים להטיל עיצומים כספיים על תאגידים שיפרו את החוק. מליאת הכנסת אישרה אתמול (ב'), 6 הצעת חוק שהכינה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה הכהן. החוקים שאושרו נועדו לטפל במספר רב של נושאים ולשפר את מעמדו של הציבור. החוקים שהכינה הוועדה יאפשרו, בין היתר, לחזק את הסמכויות של הממונה על ההגבלים העסקיים אל מול התאגידים הגדולים שיפרו את החוק, על מנת להילחם בתופעות שגורמות נזק לתחרות ולצרכנים. חוק נוסף מחזק את מעמד הטסים במקרים בהם טיסתם תעוכב או תבוטל ומאפשר לנוסעים לקבל סיוע או פיצוי במקרה כזה, והוא צפוי להיכנס לתוקף כבר בסוף הקיץ הקרוב. חוקים נוספים, שהביא יו"ר הוועדה שאמה-הכהן לאישור המליאה, נועדו להגביר את השקיפות במינהל מקרקעי ישראל לטובת הציבור, להילחם בתופעת הכרייה הבלתי חוקית, לחייב משלוח תצלום ביחד עם דוחות החניה שישלחו לציבור הנכים ולסייע לקשישים להתמודד עם הדוחות הבנקאיים. לפניכם תמצית החוקים שאישרה הוועדה ואושרו אתמול סופית במליאה:
תיקון חוק ההגבלים העסקיים והוספת מנגנון להטלת עיצומים כספיים: הצעת חוק ממשלתית המוסיפה לחוק ההגבלים העסקיים מנגנון להטלת עיצום כספי, שיאפשר למעשה לממונה על ההגבלים העסקיים להטיל קנסות מנהליים על מפרי החוק. התיקון נותן לממונה סמכות להטיל על תאגיד שיפר את חוק ההגבלים העסקיים עיצום כספי של עד 8% מהמחזור שלו ולא יותר מ-24 מיליון שקל. הממונה יוכל להטיל את העיצום אם המפר היה, בין היתר, צד להסדר כובל ללא אישור, ביצע מיזוג שלא בהתאם להוראות החוק, ניצל את מעמדו כמונופול שלא בהתאם לחוק הפר את הוראות הממונה או הפר צו מוסכם ועוד. "היום יש מגוון הפרות של חוק ההגבלים העסקיים שגורמות נזק לתחרות ולצרכנים, שאין בצידן שום סנקציה. ניצול לרעה של מונופולין לסלק מתחרים או גביית מחיר מופרז הן הפרות שכמעט בלתי אפשרי לפתוח בגינן הליך פלילי – ולמעשה אין שום סנקציה ולכן המשמעות היא שמונופולים לא יהססו להפר את החוק" – כך אמר הממונה פרופ' דויד גילה באחת מישיבות הוועדה.
הצעת החוק לפיצוי וסיוע לנוסעים בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה:הצעה של של ח"כ אחמד טיבי שאושרה לקריאה שנייה ושלישית כבר בסוף כנס החורף ועוד לפני פגרת האביב, שמסדירה וקובעת כללים ואמות מידה למתן פיצוי וסיוע לנוסעים שהטיסה שלהם יצאה באיחור או בוטלה. ההצעה צפויה להיכנס לתוקף ב-16 באוגוסט הקרוב – ותשפר את מצבם של הטסים מסוף הקיץ. ההצעה מקנה הטבות לנוסעים בהתאם לזמן העיכוב או ביטול הטיסה, הכוללות בין היתר שירותי סיוע של מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה, אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה ושירותי הסעה לבית המלון וממנו וכן שתי שיחות טלפון ומשלוח הודעה בפקס או בדואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסע. כמו כן, במקרים של ביטול טיסה הנוסעים יהיו זכאים גם להשבת תמורה עבור טיסה שבוטלה ופיצוי כספי שגובהו יקבע בהתאם ליעד הטיסה (ככל שהטיסה ליעד מרוחק יותר הפיצוי יהיה גבוה יותר). מי שלא יקבל את המגיע לו לפי החוק יוכל לתבוע פיצויים לדוגמה של עד 10,000 שקל.
תיקון חוק חניה לנכים:הצעה של ח"כ אילן גילאון, לפיה פקחים יוכלו לרשום דוחות חניה לרכבי נכים רק אם יצלמו את העבירה, והיא צפויה להיכנס לתוקף ב-19 באוגוסט. כמו כן קובעה ההצעה כי צילום העבירה יצורף להודעת תשלום הקנס שנשלחת לבעל הרכב.
תיקון חוק רשות המקרקעין:בנושא פרסום החלטות הצעה של ח"כ דב חנין, לפיה תחול על רשות המקרקעין (מינהל מקרקעי ישראל) חובה לפרסם ברשומות ובאינטרנט את כל החלטות המועצה או ההנהלה, למעט מידע שאין חובה לפרסם (למשל מידע שבגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בשלומו של אדם, או מידע הנוגע לניהולה הפנימי של רשות ציבורית שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור). כיום חייב המינהל לפרסם רק את ההחלטות שיש בהן עניין לציבור. בדיון הראשון בהצעה ח"כ חנין טען ש"מתוך 1,800 החלטות התפרסמו רק באתר האינטרנט של המינהל רק 51 וזה מצב לא תקין".
תיקון פקודת המכרות:הצעה של חברי הכנסת אורי אריאל, יריב לוין, יעקב כץ וחברי כנסת נוספים, שנועדה להתמודד עם התופעה של הכרייה הבלתי חוקית. לפי ההצעה, מי שרוכש חומר חציבה או מקבל לידי חומר חציבה באופן קבוע יהיה חייב לוודא שהוא רכש את החומר ממחצבה בעלת רישיון. ההצעה לא באה להטיל אחריות על מי שלא מכיר את הענף ועלול בטעות לרכוש חומרים ממחצבות פיראטיות.
תיקון חוק הבנקאות:בעניין הגדלת האותיות בדוחות הבנקאיים לקשישים: הצעה של ח"כ רוברט אילטוב שנועדה לחייב את הבנקים ולהגדיל את האותיות בדוחות שהם שולחים ללקוחותיהם הקשישים (אזרחים וותיקים – גברים מגיל 67 ונשים מגיל 62), על מנת להקל עליהם בקריאת הדוחות. לנוכח העובדה שאזרחים ותיקים מתקשים לקרוא את הכתוב בדוחות שהם מקבלים מהבנק - בעיקר בגלל גודל הכתב. החוק מסמיך את נגיד בנק ישראל לקבוע הוראות בעניין צורת ההודעה ובכלל זה הגודל המזערי של האותיות בה.
