היום: צום תענית אסתר

היום (ה') חל צום תענית אסתר מוקדם, צום אותו קיבלו היהודים זכר לצומות והתחנונים בזמן גזירות המן. הצום החל בשעה 4:22 ויגמר 18:08.

תענית אסתר הוא יום צום אותו קיבלו עליהם ישראל זכר לצום ולתחנונים שערכו יהודי שושן בזמן גזרותיו של המן הרשע. אף על פי שאת הצומות אז ערכו היהודים בחודש ניסן, שנה לפני נס פורים הגדול, נוהגים אנו להתענות זכר להן יום קודם הפורים (י"ג אדר).

השנה, צום זה חל היום (ה') ולא יום קודם הפורים. שכן יום קודם הפורים הוא שבת קודש, בו אסור להתענות, וקיים אף חיוב להתענג באכילה. מאחר והצום כבר נדחה, אין קובעים צום בערב השבת, שהרי אז יהיו הציבור טרודים בתפילות ותחנונים ולא יספיקו להכין את צרכי השבת.

יש להדגיש שאת הצום קיבלו רק כזכר לתעניתם ולא כחוב גמור. על כן, בצום זה נוהגים הקלות רבות, ומי שקשה עליו הצום הקלו לו יותר משאר התעניות. יש הסוברים שאפילו מעוברות ומניקות שאינם מצטערות, אינן צריכות לצום, וכן כואבי עיניים פטורים. אך לפני שאדם מתיר לעצמו את הצום, ראוי ישאל שאלת חכם.

צום זה נוהג כרוב הצומות ומותר לאכול כל הלילה עד עלות השחר (היום ב: 4:22). לתפילת השחר מצרפים סליחות, וידוי דברים ו'אבינו מלכנו'. בנוסף, קוראים בתורה בציבור את קריאת התענית "ויחל משה" מתוך פרשת 'כי תשא' שבספר שמות.

בתפילת המנחה מוסיפים נוסח מיוחד לתענית ("עננו ה' עננו" )בתפילת הלחש, הנאמר על ידי הציבור בתוך ברכת 'שומע תפילה', והחזן בחזרתו בקול, מצרפו לברכה בפני עצמה העומדת לאחר ברכת 'רפאנו'. קודם לכן, קוראים בתורה שוב את סדר 'יחל משה' ומוסיפים לו הפטרה "דרשו ה' בהמצאו" (ישעיה נ"ה).

הצום תם בצאת הכוכבים, בשעה 18:08. או לפי רבינו תם בשעה 19:20

יש הסוברים כי קבלת הצום מופיעה בפסוקים בסוף המגילה, בהם נכתב "לְקַיֵּם אֶת-יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם, כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל-נַפְשָׁם, וְעַל-זַרְעָם:  דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת, וְזַעֲקָתָם" (פרק ט' פסוק ל"א). מובא בספרי ההלכה, כי כוונת הפסוק היא, שכמו שכל ישראל קיבלו עליהם את ארבעת הצומות (תשעה באב, עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז וצום גדליה) כך קיבלו עליהם היהודים את הימים האלו כימי משתה ושמחה.