המדינה לבג"ץ: איננו יכולים לעמוד כעת בהסכם שנחתם עם רמת גלעד

לפני מספר חודשים ביצעה שכונת 'רמת גלעד' את חלקה בהסכם שחתמה עם המדינה, ופינתה את הבתים הנדרשים. מתשובת המדינה שהוגשה כעת לבג"ץ עולה, כי אין בכוונת המדינה לממש כעת את חלקה בהסכם, להכשיר את הישוב ולאשר בנית 180 יחידות דיור

לפני כעשרה חודשים חתמו תושבי 'רמת גלעד' על הסכם עם המדינה, הכולל פינוי של בתים ביישוב שהוקמו על מה שמכונה "אדמה פרטית" של ערבים, ובתמורה תכשיר המדינה את שאר המבנים שנמצאים על אדמות מדינה, ותאשר בניית 180 יח"ד בין רמת גלעד לקרני שומרון.

אולם מהעולה מתגובה משלימה שהגישה המדינה לבג"ץ לפני כשבועיים, נראה כי למרות שתושבי רמת גלעד עמדו בהסכם, אין בכוונת המדינה לממש בינתיים את חלקה ולאשר את הבניה במקום.

חוק חדש מבית האלוף

הסיפור מתחיל לפני כ-8 שנים כשאלוף פיקוד המרכז דאז, משה קפלינסקי, חתם על צו חדשני שנוסח זמן קצר קודם לכן בידי יועציו המשפטיים. הצו, שנועד להקל על מאמצי המנהל האזרחי בניסיונם לשתק את הבניה במאחזים, כונה 'צו תיחום'.

לצו מצורפת מפה בה מסומן השטח שנבחר, ממנו אמורים התושבים להתפנות תוך מספר ימים, ולאחר מכן ניתן לבוא ולהרוס את בתיו וכן בתים חדשים שנבנו במקום, מבלי צורך בנוהל בב"ח (בניה בלתי חוקית) רגיל וללא כל התראה.

הצו ניתן לשישה מאחזים ביו"ש, ומאז, מידי שנתיים מחדש האלוף את הצו שפג תוקפו. כנגד הצו, לו אין אח ורע בחוק הישראלי, עתרו מספר גורמים לבג"ץ ודרשו לקבוע כי הוא אינו חוקתי, אולם שופטי בג"ץ דחו את העתירה והותירו את הצו על כנו.

שנתיים לאחר מכן עתרה תנועת השמאל 'שלום עכשיו' גם היא לבית המשפט הגבוה לצדק, בדרישה לאכוף את הצו ולהרוס את המאחזים להם ניתן צו התיחום. מאז, כבר שש שנים מתקיים מידי כמה חודשים דיון בנושא בו נדרשת המדינה לעדכן את שופטי הבג"ץ מדוע הצווים טרם נאכפו. אחד המאחזים כנגדו הוצא הצו הוא 'רמת גלעד'.

בדיון שהתקיים לפני עשרה חודשים הגישה פרקליטות המדינה עדכון לבג"ץ, וביקשה את דחיית הרס שכונת רמת גלעד הסמוכה לקרני שומרון, וזאת בהתאם להסדר אליו הגיעו נציגי הממשלה ותושבי המקום. בהתיישבות נשמעו דעות שונות לגבי ההסכם, ובראש המתנגדים להסכם היו תנועת 'נחלה' בראשות הרב עוזי שרבף ודניאלה וייס.

הסכם חד צדדי

כעת מתברר כי המדינה תדחה את מימוש חלקה בהסכם ותפנה להליך העלול להימשך שנים ארוכות לצורך בירור מעמד הקרקע.

על פי חלקו הראשון של ההסדר, פונו חלק מבתי רמת גלעד שהוקמו על מה שמכונה "אדמה פרטית". הבתים פונו אל שטח המוגדר כאדמות מדינה. חלקו השני של ההסכם היה אמור לכלול סימון סופי של אדמות השכונה בידי המינהל האזרחי (צוות קו כחול) ובחינת הקרקעות שבמקום. במידה ויתגלו מבנים נוספים הבנויים על "קרקע פרטית" הם היו צפויים להתפנות בהסכמת התושבים. המדינה מצדה הודיעה כי תכשיר את שאר המבנים שנמצאים על אדמות מדינה, ותאשר בניית 180 יח"ד בין רמת גלעד לקרני שומרון בשטח שיכלל בקו הכחול של הישוב.

תהליך הבדיקה היה צפוי להימשך שלושה חודשים, אולם בפועל הודיעו במינהל האזרחי על בעיות שהתגלו. בתגובה משלימה שהגישה המדינה לבג"ץ לפני כשבועיים, מצהירה המדינה כי החלק השני של ההסכם, דהיינו הכרזת השטח כאדמות מדינה, אינו ישים בשלב זה.

"בעת גיבוש שלב זה של ההסדר סברה המדינה כי מדובר באדמות מדינה מוכרזות וכי כל מה שנדרש הוא לעשות בדיקת "צוות קו כחול" שמטרתו דיוק ההכרזה בהתאם לאמצעי המדידה הקיימים כיום", נכתב בתגובת המדינה. "אולם במהלך הבדיקה שנערכה התברר כי תמונת המצב מורכבת יותר ולכן השלב השני של ההסדר אינו ישים בעת הזו".

המדינה מציינת כי התברר שישנו צורך לבחון את מעמד הקרקע  במסגרת "רישום ראשון".

מדובר בתהליך מורכב ומסורבל שהחל לפני כ 25 שנה ונראה רחוק מסיום. לפני כחדשיים הגישה המדינה בקשה להליך רישום ראשון של חלק מהקרקעות ברמת גלעד, אולם בתגובה לבג"ץ לא נרשם אלו מבנים יכללו בבקשה, שכן נפלה טעות במפה שצורפה לבקשת הרישום והמינהל יאלץ להגיש אותה בשנית. בנוסף מתנהלת עתירה דומה מטעם חברת הר וגיא של גואל הקרקעות משה זר הטוענת לבעלות על חלק מהשטח.

יש לציין כי במסגרת ההסכם שחתמו תושבי רמת גלעד, התחייבו התושבים שלא לבנות מבנים חדשים בשטח המאחז. כעת צפויים ההליכים המשפטיים להימשך שנים ארוכות והשכונה נשארה ב"כף הקלע", ללא יכולת להתפתח אך גם ללא הליכי הכשרה.