"המטרה: לאגד את כל היהודים" - תנועה בדרך

[caption id="attachment_20071" align="alignleft" width="300" caption="הכינוס של 'דרך חיים' בשבוע שעבר"]











בשבוע שעבר, נערך בכפר חב"ד, הכנס השלישי של תנועת 'דרך חיים'. לתנועה, בנשיאותו של הרב יצחק גינזבורג, ישנן שאיפות הנשמעות יומרניות - איגודם וייצוגם של כל היהודים, בארץ ובתפוצות. "בינתיים", אומר יהושע הס ממטה הפעולה של התנועה, "אנו חושבים כי יש רווח עצום בעצם הקמת תנועה שכזו".
בשבוע שעבר, נערך בכפר חב"ד, הכנס השלישי של תנועת דרך חיים. התנועה, בנשיאותו של הרב יצחק גינזבורג, הוקמה בחודש ניסן שעבר, ומאז היא במגמת צמיחה. לכינוס האחרון הגיעה התנועה כשהיא בת קרוב למאה חברים, המשלמים דמי חבר חודשיים, בסכום לא מבוטל. חלקם, אגב, תושבי חו"ל, בהתאם לשאיפת התנועה, המעוניינת לאגד גם את יהודי התפוצות.
באופן זמני, מינתה התנועה, צוות הקמה, עליו נמנים הרב יצחק שפירא, הרב גדי בן זימרה ואיתיאל גלעדי. צוות ההקמה אמור לקבל את החלטות התנועה, עד לקיומם של בחירות מסודרות לניהול התנועה, שיערכו בעתיד.
"התנועה שמה לה למטרה לאחד את היהודים", אומר יהושע הס, החבר במטה הפעולה של 'דרך חיים'.  "את כל היהודים, ורק את היהודים", מדגיש הס. "מטרת התנועה היא לייצר איגוד שאפשר להצמיד אליו את הזהות היהודית, שיאפשר לבטא איחוד יהודי. שהיהודים יוכלו לקבל החלטות יחדיו, ולקדם אינטרס יהודי משותף".
זו לא שאיפה קצת יומרנית?
"זה אמנם נשמע יומרני", מודה הס, "אך עצם זה שמציבים כזה יעד הוא רווח. במפתיע, למרות שברור לרבים שהזהות היהודית היא חשובה, אף אחד לא מנסה לייצר גוף כזה.  עצם ההכרזה על רצון הינה חידוש חשוב, וכמובן ככל שהתנועה תתרחב ותצליח, החשיבות והערך שלה יגדלו".

כיום אין מי שדואג לאינטרס היהודי

איך אתה באמת מסביר, שעד היום לא קמה תנועה שכזו?
"מדינת ישראל אמורה הייתה להוות גוף שידאג ליהודים. בפועל זה לא קורה משתי סיבות – האחת היא שמדינת ישראל דואגת רק ליהודים בארץ. למרות האחריות המסוימת שחשה המדינה ליהודים בחו"ל, היא בוודאי לא מייצגת אותם, ולא חשה אחריות לאגד אותם יחדיו".
"שנית, מדינת ישראל מאגדת את אזרחיה. תחת כותרת זו נכנסים גם גויים השוהים בארץ, ולכן כיום מייצגת היום המדינה את האינטרס של איגוד התערובות ששוהה בארץ, פעמים רבות על חשבון האינטרס היהודי".
"אתה יכול לראות זאת בכל מערכת החוקים במדינה בה אין הבדל יהודי גוי למעט חוק השבות, מה שאומר שאם יהיה רוב של גויים בארץ, השלטון יהיה גויי. בנוסף ניתן לראות את התופעה המתרחבת של חדירת ערבים ומסתננים לאזורים יהודיים. הגויים מוגנים ע"י החוק, בעוד שהיהודים, שמבקשים להישאר בסביבה יהודית, נותרים ללא מגן".
אם לא קמה עד היום כזו תנועה, אולי זה מלמד על כך שהציבור היהודי בארץ לא חש את מה שתיארת?
"הציבור היהודי מתחיל לזהות זאת, אך עדיין יתייחס למדינה כמייצגת את היהודים. המדינה מייצרת מצג שווא, כאילו היא דואגת ליהודים, במקביל לאמירה כי זוהי מדינת כל אזרחיה בפועל. במקור, המדינה קמה על בסיס רצון היהודים לייצג את עצמם. אך בפועל, כיום, ראשי המדינה דואגים לאינטרס של כלל האזרחים, ולאו דוקא של היהודים".
"דווקא השאלה הזו ממחישה את הרווח של עצם הקמת התנועה", מדגיש הס. " כיום קל להתבלבל. זה שאין גוף לבד מהמדינה, שיצהיר כי ברצונו לייצג את היהודים, יוצר קיבעון מחשבתי בנושא. הקמת תנועה שתבדוק איך מדינה יהודית אמורה להראות, תייצר תביעה עבור יהודים המעוניינים במדינה יהודית".

שיטת שלטון ייחודית

תנועת דרך חיים, מבוססת על שיטת הנהגה ייחודית. שילוב של שלטון נשיאותי, יחד עם רוב דעות (דמוקרטיה). נשיא התנועה הוא הרב יצחק גינזבורג, אשר לו זכות וטו על ההחלטות המתקבלות ברוב.
"יש בתנועה שני מנגנונים", מסביר הס את השיטה הייחודית. "האחד הוא בחירה של חברים - על פי רוב. מעליו יש את הנשיא, אשר לו שמורה זכות וטו - זכות להכריע בכל שאלה גם נגד הצבעת החברים. כל החלטה אמורה להתקבל קודם כל בכלים דמוקרטיים, ולאחר מכן לעבור את אישורו של הנשיא היכול לקבל או לדחות. הנשיא יכול גם להעלות הצעות החלטה שתתקיים עליהם הצבעה והוא יהיה הפוסק האחרון".
"ההשראה של מערכת הזו באה מהתורה. בתורה ובהלכה אנו מוצאים את שתי המערכות השלטוניות: מלך מצד אחד והכרעה ברוב מצד שני – 'אחרי רבים להטות'. החשיבה הייתה, כי בשלטון אידיאלי יש מקום לשתי המערכות ולא רק לאחת מהן".
"אמנם ההקשר המקורי בתורה של הפסוק 'אחרי רבים להטות' נכתב בנושא הכרעה בין דיינים בסנהדרין, ולא כהצבעה דמוקרטית", מסכים הס, "אך ה'שולחן ערוך' כבר העביר את העיקרון גם להחלטות ציבוריות, המתקבלות על פי רוב האנשים ששיכים לנושא".
האם יתקיימו בחירות לנשיא?
"לא. אם אכן יהיו אנשים שיחשבו שהרעיון טוב אך הם רוצים נשיא אחר, יוכלו להקים תנועה מקבילה. בסופו של דבר מי שיזכה ברוב הציבור היהודי, הוא יהיה זה שיוביל את הנהגת העם כולו".
בעצם, לדבריך, התנועה רלוונטית רק למי שמאמין וסומך על הרב גינזבורג?
"ראשית יש אלפי אנשים ברחבי העולם, המכירים וסומכים על הרב גינזבורג, ואני משוכנע כי כל מי שיבדוק את המודל של התנועה, ללא דעות קדומות, ימצא שלא קשה להתלהב ממנה. בנוסף, לדעתי, התנועה רלוונטית למי שמאמין בשיטה. השיטה פרוסה לעיני כל, ומי שמאמין שהשיטה טובה, מן הסתם ישמח להצטרף. תוסיף לכך את העובדה שנכון לעכשיו, למעט הרב גינזבורג, אין מישהו אחר שמוכן להניף את הדגל של ייצוג כל היהודים. על כן אני מניח, כי יהודים רבים המעוניינים להצטרף לאגודה שכזו, ישמחו להצטרף".

עצם הקמת התנועה מהווה מודל ואלטרנטיבה

עד שלפחות חלק מייצג מהעם היהודי יצטרף, איזה ערך יש לתנועה כזו?
"יש לכך שתי מילים חשובות. האחת היא מודל והשנייה, אלטרנטיבה. מה שאנו עושים היום, זה מודל של דרך בה יהודים אמורים לקבל החלטות יחדיו. המודל של נשיא ורוב דעות, המתחיל לפעול בקטן, מסוגל לתת כלים יותר טובים לציבור הרחב בכדי לפעול למען האינטרס שלו".
[caption id="attachment_20073" align="alignleft" width="300" caption="ריקודים במהלך הכנס"]
"בנוסף הקמת תנועה שכזו הינה הצבת אלטרנטיבה עבור יהודי הרוצה להזדהות. היא גם מאפשרת בהמשך מצב בו יוכלו יהודים להתאגד. עצם זה שאנו באם ליהודים בהצעה להצטרף, פועלת העלאה של הזהות היהודית. שינוי סדרי עדיפויות, בהצעה לציבור לזהות עצמו כיהודי, נעשית מהרגע בו התנועה קמה".
לפי דבריך, לא מדובר במפלגה או בתנועה בעלת אינטרס מקומי. מדובר בתנועה המעוניינת לאגד עם שלם. יש לך דוגמה לסוג תנועה שכזו?
"הדוגמה הטובה ביותר היא התנועה הציונית, שבאה לאגד עם שלא היתה לו מדינה, סביב שאיפה לחיות יחד כעם. הרי בעצם כל מדינה כמעט היא מדינה המאגדת עם מסויים. היהודים התיחדו לאורך אלפי שנים בכך ששמרו על צביון לאומי למרות שלא היתה להם מדינה. בינתיים קמה מדינת ישראל שיהודים רבים קיוו שתהיה המדינה שתייצג ותאגד את העם היהודי, אלא שבפועל המדינה לא לקחה על עצמה את התפקיד. היום צריך לחזור ולפעול, כדי לאגד את היהודים ביחד".
האם בנוסף לפעילות להרחבת התנועה, יש בכוונתכם גם ליזום פעילויות בשטח?
"היום יש לתנועה החלטה לחלק את המשאבים לשלוש. שליש להגדלת התנועה, שליש להפצה של רעיונות הקשורים עם זהות יהודית, ושליש לפעולות בשטח המחזקות את הזהות היהודית. פעילויות כמו עבודה עברית, ו'יהודים בואו ננצח' – חיזוק העמידה של יהודים, בשכונות בהם הולכים וחודרים גויים".
בשונה מהמקובל, הדוגמאות שהבאת לפעולה לחיזוק הזהות היהודית הן - 'יהודים בואו ננצח' ו'עבודה עברית', ולא הפצת יהדות כדוגמת גרעינים תורניים.
"זו נקודה חשובה מאוד", אומר הס. "אמנם אנו חושבים כי הפצת יהדות היא חלק חשוב מגיבוש הזהות היהודית, ואכן שליש מתקציב התנועה מופנה לכך. אולם חלק חשוב, החסר בדרך כלל במה שאנשים רגילים לקרוא זהות יהודית, הוא זהות יהודית ציבורית, הבאה לידי ביטוי דווקא בפעילויות אותן הזכרתי".
"בעצם, התנועה קמה כתוצאה מקריאה של הרב גינזבורג, להוסיף על חזרה בתשובה פרטית, חזרה בתשובה ציבורית. אחרי שבמשך עשרות שנים ישנה תופעה מתרחבת של יהודים המתחזקים בעבודת ה' ושמירת מצוות, דתיים וחילונים כאחד, הגיע הזמן לחזור בתשובה גם במובנים הציבוריים".
לסיום, איך אתה מסכם את ההתקדמות של התנועה עד כה?
"עד היום, היו שלושה כנסים, כשלקראת הכנס האחרון היו קרוב למאה חברים בתנועה, וזאת כשכל חבר משלם לתנועה סכום משמעותי של מאה שקלים בחודש כדמי חבר. בכנס האחרון הצבנו יעד של חמש מאות חברים וסביבם שלושת אלפים מזדהים. כאשר נגיע לשם, אנו מעריכים כי המשחק הדמוקרטי בתנועה יוכל כבר להוות מודל משמעותי להתנהלות ציבורית רחבה יותר".
"כמובן שבעתיד לא ידרשו החברים לשלם סכום שכזה", מרגיע הס, "אך בכדי להריץ את התנועה בשלביה הראשונים, נדרשת השקעה משמעותית של החברים שהעניין בוער בעצמותיהם. חשוב לומר כי הסכום של 100 נקבע כך שמחד הוא סכום משמעותי המראה על רצינות, אך מנגד נמצא בהישג ידו של כל המעוניין".