ה"סזון" חוזר ● אהרן טבגר

בימים האחרונים הייתי מעט חסר מנוחה לרגל גל הגינויים האחרון שהתחדש ביתר שאת מפי ה"ממלכתים" כנגד תגובת הנגד בחטמ"ר בנימין להרס במגרון, פינצ'ור 13 ג'יפים והשבתת 2 שופלים. לאחר כמה שנים שקטות בהם מועצת יש"ע ורבי-המגנים האחרים הוציאו רק מידי פעם בפעם הודעות נדירות כנגד פעילויות שונות של אנשי מאבק ביו"ש, כנגד הוצאת ספר "תורת המלך" או כנגד הפגנות שקטות מול אחראי עוולות והרס סידרתיים - לפתע פתאום התעוררו והוציאו הודעות גינוי שהאחת עולה בחברתה במידת השנאה, ההסתה וההרס הכלולת בה (במיוחד הביטויים "דין רודף" של רב מזכרת בתיה ו"רוצחים, כמעט" של אמילי עמרוסי). דרך אגב, גינויים אלו עלו בעצמתם גם על הגינויים שהוציאו ראשי השלטון והצבא.
הגדילו להגיב אלו שמעבר להודעת הגינוי קראו לכוחות הביטחון "למצות עם הפורעים את מלוא חומרת הדין" או "על כוחות הביטחון לפעול בנחרצות". ונשמע מדבריהם שהם יסייעו ללכוד את העבריינים. השתגעתם? הרי אתם יודעים בדיוק איך פועלים לאחרונה כוחות הביטחון בנחרצות? מה, אתם מזמינים עוד צווים מינהליים? עוד מעצרי שב"כ ברוטאליים? עוד התפרצויות קלגסים וירי כדורי גומי על מתיישבים? הרי אלה בדיוק הכלים שכוחות הביטחון מפעילים כנגד "פורעי החוק" בין אם הם ביצהר ובין אם הם במגרון.
ומה דעתכם על "ישראל שלי" שלא רק שגינו את אנשי "תג מחיר" אלא אף העצימו את סלידתם ממעשים אלו ע"י ניפוח הדברים והכנסת שקרים (בדיוק כמו שעושים בד"כ בתקשורת) כדי להשניא עוד יותר את מבצעי הפעולה- "באיזו זכות...שורפים רכבי צה"ל?" כתבו שם, למרות שיודעים בבירור שרק נקבו צמיגים וקשקשו בספריי. מה? האמת לבדה לא מספיק מזעזעת את ציבור הקוראים שלכם, אז אתם מעלילים עלילות שישמעו נוראיים יותר?
כאילו לא עברו מעל 65 שנה מימי הסזון הארורים בהם גינו מעל דפי העיתונים היהודיים את "הטרוריסטים" ו"פורעי החוק" שנלחמו נגד השלטון הבריטי, וקראו להסגירם למשטרה ולמצות איתם את הדין. גם אז טענו ש"המיעוט הטרוריסטי" מטיל כתם על כלל האוכלוסיה.
נשאלת השאלה - למה? מה קרה דווקא עכשיו שכולם התעוררו? האם המעשה בבסיס צה"ל היה עד כדי-כך עוולה מוסרית שאי-אפשר שלא לשתוק? שאי-אפשר שלא למסור את האחים הנלחמים לשלטונות?
התשובה היא  - כמובן שלא! הרי כל בעל הגיון מבין שכשהצבא הורס, יהיו כאלה שירצו לפגוע בו חזרה. במהלך המאבק על גוש קטיף פונצ'רו לא מעט רכבי צבא ואף הושחתו דחפורים. בפעולות שונות ביצהר או בגבעות- ג'יפים צבאיים מפונצרים לאחר או תוך כדי מעשי הרס או מעצרים- זה ענין שבשגרה. אף אחד לא התרגש יותר מדי או הזדעזע מעבר למצופה. האמת - שזו נראית תגובה מאוד טבעית. אז למה עכשיו ה"ממלכתים" מסיתים בכזו עוצמה נגד הנלחמים בשלטון?
לעניות דעתי, התשובה היא שדווקא בגלל שהתגובה כ"כ טבעית ונכונה, זה מה שמרגיז אותם ביותר. והאמת היא שיש פה שני חלקים-
החלק הראשון - המגנים ממועצת יש"ע - ידוע לכולם שבנושא מגרון מועצת יש"ע משתפת פעולה עם השלטון. הם הציעו שוב ושוב מהתושבים להסכים להעתיק את מקומם למקום אחר. יותר מזה, התגובה העיקרית שלהם לאחר ההרס במגרון היתה רק- איך לא הודיעו לנו מראש? איך לא ביצעו את ההרס והגרוש בשיתוף פעולה? (כזכור- הם רגילים לשתופי פעולה כאלו מימי גוש קטיף העליזים). לכן, אם יש מישהו שנלחם בשלטון איתו הם משתפים פעולה- הרי המצפון שלהם לא יכול להישאר שקט. אם המאבק כנגד השלטון, שלטון אשר הם משתפים איתו פעולה, הוא צודק - אזי שהשיתוף פעולה שלהם הוא פסול. ולכן הם חייבים לצאת כנגד אלו שפועלים נגד השלטון, ואז יוכלו לחיות בשקט עם שיתוף הפעולה שלהם. אם זה לגיטימי לפנצ'ר לצבא ג'יפים ושופלים- הכיצד הם משתפים פעולה עם צבא זה?
החלק השני, לגבי שאר המגנים ה"ממלכתיים - שם הסיפור הוא מהותי יותר:
הפעולה בבסיס בבית-אל ביטאה בעצם את העובדה כי כיום הצבא הוא אויב ההתיישבות. האמת היא, שכבר 6 שנים הצבא הוא אויב ההתיישבות - גירוש גוש קטיף, גירושים חוזרים ונשנים מחומש, הרס מאחזים כעניין בשגרה, יישום ההקפאה, מעצרים מנהליים, עמונה, חוות גלעד, עלי עין, יד יאיר, פתיחת מחסומים וצירים לערבים, סגירת צירים ליהודים, צווי שטח צבאי סגור, איסוף נשקים מתושבים, ועוד - על כל אלה אמונים ראשי הצבא- אלופי הפיקוד, המינהל האזרחי, הפרקליטות הצבאית. כמובן שזה נעשה בשיתוף שאר זרועות השלטון האויב את ההתיישבות - המשטרה, בתי המשפט, היועמ"שים ועוזריהם, ועוד. הפעולה בבסיס בביתאל אומרת בעצם: עם כל הכבוד, ההערכה והתקווה שהיתה ביחס לצבא - העובדות מראות שהיום הצבא הוא אויב ההתיישבות (למרות שעוסק אולי גם בדברים אחרים). וכיאה לאויב, אז אנשי ההתישבות נאבקים באויב זה גם בתוך הבסיסים שלו, ולא רק ביישובים עצמם בעת הרס וחורבן.
העובדות הברורות האלו, שנחשפות בעצם ע"י הפעולה בבית-אל, זה בדיוק מה שמפריע ל"ממלכתיים". זה גורם לקריסה של הקונספציה בה היו שרויים במשך עשרות שנים. הקונספציה שהצבא והמדינה הם הכלים הקדושים של עם ישראל בדרך לגאולה. הקונספציה שאומרת שלא יכול להיות שהמדינה תפגע בעם ישראל. הקונספציה שבגללה רבים ממשיכים עדין לומר תפילה לשלום המדינה ואף מוסיפים "וכוחות הביטחון".
הם לא מסוגלים להסתכל על העובדות, כי המציאות הורסת את כל מה שהם חונכו עליו וחינכו עליו. למרות שכולם יודעים מה עשה הצבא במיגרון הם מעדיפים למצוא את האשמים בפוליטיקאים, בבית-משפט ואחרים, רק שלא יגידו להם בפנים- "הצבא אויב ההתיישבות".
זו הסיבה שגרמה לרב של מזכרת בתיה לצאת מגדרו ומשלוותו. הרי כבוד הרב- מה פתאום צצת? מי שאל אותך משהו שהיית חייב להגיב ולפרסם דברי הסתה חריפים כ"כ שלא היית מעז להגיד על ממשלה שמוסרת נשק לערבים, למשל?
אבל שוב, דווקא בגלל שהמסר של אותה פעולת "תג מחיר" כנגד הצבא הוא כ"כ אמיתי, חייבים לצאת נגד זה. כי אמת זו - "כיום (ולא נראה שיהיה שינוי בשנים הקרובות) - הצבא הוא אויב ההתיישבות" - מנפצת את הקונספציה ה"ממלכתית" לרסיסים! וכדי להגן עליה- הם יתייחסו גם לגרפיטי ולהוצאת אוויר מהגלגלים (אם לא מסכימים איתו, הרי זה מקסימום מעשה קונדס) כ"פשע מוסרי, מעשה נקלה, מנוגד לערכי מורשת ישראל, פשע לא יסולח, דין מורד במלכות...". ויקוו לראות את מבצעיו תחת סורג ובריח לאורך שנים רבות (אם לא חשבו על עונש חמור יותר).
אנשי הלח"י, "הפורשים; הטרוריסטים; כנופות שטרן" לא נבהלו מהתקפות הסזון של ההגנה, כי ידעו שהאמת איתם וגם לב העם איתם, ואין להם בררה אחרת מאשר להיאבק באויב - השלטון הזר. נראה לי שגם הפעם- מי שנאבק בשלטון שאויב את ההתיישבות - רק יצבור יותר ויותר עזרה פעילה מהציבור.

אהרן טבגר, בן 29 , תושב נריה