הרב דרוקמן לקול היהודי: "האוגדונר איננו הכתובת, הוא רק מבצע"

"הממשלה היא הגורם המחליט. מולה ניתן להפגין. ניצן אלון הוא רק גורם מבצע , הוא לא הכתובת. ההחלטה אינה קשורה לצבא" אומר הרב חיים דרוקמן לקול היהודי, ומשיב לביקורת שנמתחה עליו, על שהלך לחזק את אלון, בעת שהוא שוקד על תכנון הריסת בתי מגרון.

כזכור ביום שישי האחרון הגיעו מספר רבנים לחזק את ניצן אלון, מפקד אוגדת איוש, בעקבות הפגנה שנערכה על יד ביתו.

פעילים הקשורים למאבק על יהודה ושומרון מתחו ביקורת על הביקור, בפרט בתקופה בה אמור אלון לפקד על הריסת הבתים במגרון. בנוסף, הביעו הפעילים תמיהה על כך שיוצאים נגדם בתקשורת מבלי לשוחח עמם קודם, ולשמוע את הסיבות להפגנה.

"הם לא שאלו אותי לפני שהלכו להפגין", עונה הרב דרוקמן, "אז למה אני צריך לשאול אותם, לפני שאני הולך להפגש עם אלון? להפגין מול ביתו של אדם זו התנהגות לא הוגנת. צריך להיות בני אדם. גם אם אלון עשה דברים לא ראויים זה לא מצדיק לבוא ולהפגין אל מול ביתו".

הרב דרוקמן מגלה עוד פרט מעניין, שאולי מלמד על הלך הרוח בסביבתו של אלון. "שמעתי ששכניו של אלון רצו לחכות למפגינים ולשבור להם את הידיים והרגליים. לולא אשתו של אלון, שהתחננה אל שכניה שימנעו מכך,  עוד היו מכים את המפגינים".

גם הרב ישעיהו רוטר, מאתר רוטרנט, סבור, כי תקופה בה אמור אלון לפגוע בהתיישבות אינה סיבה להימנע מפגישה עימו. "אני לא חושב שיש לקשור בין הדברים". אומר הרב רוטר, "נושא ההרס במגרון הוא מורכב בפני עצמו, ומעורבים בו גורמים בכירים רבים. יתרה מכך. כשאתה מחבק את אלון, הוא יפחד לאבד את הלגיטימציה ויירצה להראות יפה, בשל כך דווקא ינהג בפחות אלימות".

"הפגנה סמוך לביתו של אדם פוגעת בכל בני הבית", ממשיך הרב רוטר," יש היום דרכים רבות לעשות רעש ציבורי, דרך האינטרנט לדוגמא". ככלל הרב רוטר לא סבור שהפגנות הן דבר מועיל. "ראה ערך השרשרת האנושית ערב הגירוש מגוש קטיף".

"אכן אצל יאיר נווה ההפגנות פעלו", הרב רוטר מסתייג. "אך שם העניין היה שונה. נווה הוא חלק מהציונות הדתית. המחאה רדפה אחריו עד לבית הכנסת, חלחלה לו אל תוך הקהילה".