בדברים שאמר במועצת הבטחון של האו"ם תקף מנכ"ל בצלם את מדינת ישראל וחיילי צה"ל. הרב רצון ערוסי רבה של קריית אונו וחבר בי"ד הרבנות הראשית מגיב לדברים ומברר האם יהודי המכפיש את המדינה וחייליה נחשב כבוגד.
"אמרת שהפלסטינאים גיבורים, שנלחמים ומחנכים אותם למען זכויותיהם, ושאנחנו מדכאים אותם וכו'. הדבר הנכון ביותר שהואיל ואתה מלגלגל על הדמוקרטיה בישראל, וותר על אזרחותך הישראלית ועבור למחנה השני - לפלסטינאים", כתב הרב ערוסי.
"תהיה אזרח מהם, תהיה חלק מהם ותילחם איתם מלחמת גיבורים למען הזכויות שאתה מאמין בהם, אם אכן באמת אתה סבור שעד כדי כך מדינת ישראל ועם ישראל וממשלת ישראל עושות את העוול הגדול ביותר בהיסטוריה.
אתה לא תהיה הראשון, כך היה כבר בתקופת התנ"ך, שבנו של חזקיה המלך, אחד מבניו, מספרת האגדה שהעתיק את מקומו למחנה אשור שצר על ירושלים. משם היה משדר דברים נגד העם היושב בציון כדי לרפות את ידיהם.
אז יודעים שהוא אוייב וצר. אבל הצד השני הוא חלק בלתי נפרד מהאוייב. אולי כך תהיה אמיתי עם עצמך, ולא רק תדבר מכאן על שם, תילחם משם נגד כאן, אם עד כדי כך המצב הוא כזה קשה כפי שאתה מתאר אותו".
לדבר נגד מדינת ישראל - בגידה?
בהמשך מברר הרב ערוסי האם מושג הבגידה חל על אחד שתוקף ופוגע במדינה "שאלו אותי - האם מה שעשה זו בגידה? אך לפני שאענה, כאן המקום למסור מודעה, שבשעה שאנחנו מדברים על בגידה, אין אנו מדברים כהוראה למעשה ח"ו אלא כיוון שאנו בבית מדרש ואנו לומדים בבית המדרש גדרים, השקפה באמונה והלכה, כלל נקוט בידינו שאין עושים ממה שמדברים בבית מדרש הלכה למעשה אלא עד שיאמרו לו רבותיו - כך הלכה - לך ועשה. (מסכת בבא בתרא דף ק"ל)
הדבר פשוט שזוהי בגידה. מדוע? כיוון שאין מדובר כאן באיזה שהוא משטר רודני, עריץ, אשר אין לו שום ערכי יסוד והוא מתנהג כלפי האוכלוסיה הפלסטינאית בצורה מאוד מדכאת ורודפת.
אלא מדובר כאן בחילוקי דעות שיש בקרב החברה הישראלית כיצד לנהוג כלפי הפלסטינאים במיוחד שהפלסטינאים מאז שהוכרה ואפילו לפני כן, אפילו לפני כן מאז שהוכרה מדינת ישראל על ידי האו"ם לא הסכימו להכרה זו וכל מדינות ערב פתחו מלחמה נגדנו באותם זמנים. אבל כאמור עוד לפני כן, מאז שהתחילו לשוב יהודים לארץ לא הכירו בזכותנו, נאבקו נגדנו בטרור פרעות תרפ"ט ועוד כיוצ"ב למרות שאנחנו היינו מוכנים לקבל את תוכנית החלוקה של האו"ם הם לא הסכימו.
ולמרות שהפלסטינאים בטרם היותנו כאן לא היו עם ולא התנהלו כמדינה, אלא ערבים גרו כאן וקיימו את חייהם כאן אבל לא כיישות לאומית וללא שום מוסדות שלטון ריבוניים. לא היה דבר כזה בכלל וזה אין מי שמערר על כך.
אנחנו מדינה דמוקרטית, אף על פי שאותו איש שבצלם מלגלג על הדמוקרטיה הזו, אבל בסופו של דבר הרי היו כאן ממשלות מגוונים שונים, לאו דווקא ימניות".
גם על אותן ממשלות הקודמות היו שקראו תיגר. על הרבה דברים קרו תיגר גם נגד ממשלת בן גוריון, אבל ככה זה דרכו של עולם. שלא כל דבר ודבר נתון להסכמה לאומית ותמיד יש ויכוחים.
ולכן אחרי רבים להטות, יש כלי הכרעה במיוחד שהדברים שאותם הוא מציין, הרבה מאוד מהאופוזיציה לא מסכימים איתו.
יש להם אי הסכמה נגד הממשלה משום שמבחינה פולטית הם רואים את עצמם כמי שמחליפים את הממשלה ומפילים אותה.
אבל, יש בקרב האופוזיציה הרבה שדורשים קו תקיף נגד הטרור, נגד הטרוריסטים.
יש הרבה מקרב האופוזיציה שמודים בפה מלא שאין פרטנר לשלום, כי הצד השני ממאן להגיע לשלום. אז עלינו לדעת שמהותה של הדמוקרטיה שמתווכחים כאן בבית, אבל ללכת למוסד שמרכז בתוכו שונאי ישראל מובהקים שלא יעיל ולא יציל אפילו שאתה תבוא עם אלף נימוקים כדי להראות עד כמה אתה צודק הדעה שלהם היא כבר מראש קבועה, ותמיד יצביעו נגד מדינת ישראל.
כשאתה הולך ומדבר סרה נגד צה"ל, נגד הממשלה וכיוצ"ב. אתה מתדלק את מכונת התעמולה שלהם, ואתה משתף פעולה איתם. לכן הדבר פשוט שזה בגדר בגידה אבל כאמור, אין הדברים נאמרים כה רעה למעשה מהמשמעות של בגידה, אלא מהמשמעות הערכית של העניין.
ארגונים אלו מנצלים את המבוכה בדמוקרטיה הישראלית
אנחנו נמצאים במשבר מאוד מאוד חריף.
משבר פנימי מאוד חריף במשמעות של דמוקרטיה, המשמעות המעשית של דמוקרטיה.
עד שאנחנו מלינים נגד יו"ר בצלם או מנכ"ל בצלם על הופעתו במועצת הבטחון מה נאמר ומה נדבר אם אפילו בימ"ש העליון מתעלם מחוק אשר בא להגביל את ארגון הבידיאס, אשר לוחם כנגדנו, וכל המשתפים פעולה איתנו מגביל אותו בנימוק שזה לא סביר, שלא להכניס את אותה סטודנטית שלוחמת נגדנו בצורה בלתי רגילה בחו"ל עם כל הללו שמחרימים אותנו.
מה נאמר ומה נדבר? כלומר, יש כאן שסע גדול מאוד בחברה הישראלית שאין כל גורם וגורם מכיר את מקומות אלא כל גורם וגורם לוקח ומייחס לעצמו תפקיד מעבר למה שניתן לו.
ולכן עד שאנחנו מדברים על אותו האדם, חלילה אין אנו אומרים שביהמ"ש בוגד אבל הוא טועה וטועה בגדול. זה לא תפקידך. אתה לא מנהל את המדינה. אתה מבקר את הממשלה. אבל לא מנהל את המדינה. ואם הכנסת חוקקה חוק נגד הללו אשר מחרימים מדינת ישראל ומסייעים בידם ואומר שלא להכניס אותם לארץ, אתה רק יכול לומר אין מה לעשות, זהו החוק דעתנו היא שכדאי לשנות את החוק. אבל אתה לא יכול לבטל את החוק. אתה לא יכול להתעלם מן החוק בדרכים מדרכים שונות. כי אחרת יש כאן אנרכיה. פשוט כבר אין יודעים מהי רשות מחוקקת, מהי רשות שופטת, מהי רשות מבצעת. הכל מתבלגן.
קחו לדוגמא, את חברי הכנסת ואת השרים בהתבטאויות שלהם. בגלל שזה שנת בחירות אז ההתבטאויות שלהם הן נגזרות מתעמולת בחירות. הם לא אומרים בדיוק במה הם מאמינים. אלא מה הם רוצים שישמעו הציבור ברגע הזה כדי להגביל יותר ויותר את אחוזי הרייטינג כלפיהם, את אחוזי התמיכה בהם ולא בגלל שזה מה שצריך להיות. כלומר, יש דברים שנאמרים בעד קו תקיף נגד הטרור. נגד קו תקיף, שזה לא בגלל שזה האמת ככה בתוך ליבו, אלא בגלל כמה זה יתן לו אחוזי תמיכה לקו הפוליטי שלו.
ולכן זה מבוכה, האוייב רואה שלא מדובר כאן בעם שיש לו עמדה מאוחדים כלפי העמדה. אפילו האופוזיציה בדברים כאלה כשמדובר במלחמה או במאבק אז מלוכדים. האוייב קורא את הבלאגן הזה.
האויבים ניזונים מהפירוד והקיטוב בחברה - יש לחזק את האחדות
דבר נוסף, זה כלי התקשורת. כלי התקשורת תראו כיצד הם מנסים כדי שיהיה צידוק לפעילותם לדלות מידע, אפילו מישיבת קבינט שאמורה להיות סודית.
ומנסים לגרות את זה, ולגרות את זה כדי שאולי יצא מפיהם משהו. והרי אחד הנכסים הבטחוניים והאסטרטגיים הם הסודיות. ברגע שהאוייב לא יודע מהי התוכנית בעתיד, אז הוא במבוכה. אבל ברגע שהוא קורא מאנשי התקשורת, שר הבטחון בעד קו תקיף, ראש הממשלה מהסס, הרמטכ"ל לא בעד קו תקיף וכל הדברים האלה. הרי האוייב לא רואה כאן קו ברור ואחדות אלא בדיוק הפוך, ולכן הוא מרשה לעצמו עוד ועוד להזיק, לפעול דרך הסדקים האלה הוא ממשיך לפעול. אז יוצא איפו שבמו ידינו בגלל חופש ביטוי מופרז אנו מזיקים לעצמנו.
היום יש שכבר מדברים בכלי התקשורת שבזמן בן גוריון זה היה רודנות. אבל ראו את תקופתו - זו רודנות שהקימה את המדינה. זו רודנות שהצליחה לקיים עמידה ביטוחנית איתנה עד למלחמת ששת הימים. אם היה טרור מיד הורו שימות וניתן שכרו באותו יום או כבר למחרת בפעולת תגמול. בכל האזור ובכל העולם כולו היו גויים שהעריצו אותנו בגלל הדבר הזה. והאוייב פחד. ראה שיש כאן כוח מלוכד שרוצה לחיות, רוצה להתקיים ואיננו חת משום דבר. במצב דברים כזה שזה אומר בכה וזה אומר בכה, זה מגנה וזה חולק, האוייב מתעצם אפילו שהוא חלש בחלשים הוא הופך להיות חזק שבחזקים.
לסיכום, אכן דיברנו על הופעתו המבישה והמחפירה של מנכ"ל בצל"ם במועצת הבטחון. אבל כאמור, אמרנו זה לא הלכה למעשה אלא בירור ערכי של מושגי הבגידה, וכן אמרנו שזה לא רק הוא, אלא זהו שסע בחברה הישראלית, זוהי מבוכה בחברה הישראלית שאין יודעים דמוקרטיה מהי, שאין יודעים את החלוקה השלטונית מהי, אלא זה נוהג בכה וזה נוהג בכה, ואנחנו סובלים כתוצאה מכך.
אני מתפלל שהקדוש ברוך הוא יעלה רוחו ממרומים ויתן לנו רוח, בינה ותבונה לדעת ואף לחיות ולהתקיים בארץ הזו באחדות עמנו, בייחודיות עמנו מבחינה ערכית, אבל מבחינה קיומית גם כן, כדי שנוכל להיות עם קודש, בארץ הקודש על פי תורת הקודש.
