הרבנות: "כל בירור יהדות של אדם – נוגע לסביבתו"

בוועדת העלייה והקליטה נערך אתמול (ג') דיון סוער בנושא בירורי יהדות הנערכים לא רק למי שפונה לרבנות להינשא, אלא גם לקרובי משפחתו.

יו"ר הוועדה, אברהם נגוסה אמר כי "יש לברר מדוע בית הדין הרבני עוסק בבירור יהדות לגבי צד שלישי, גם למי שלא פנה לערוך נישואין. כמו כן על משרדי הדתות והמשפטים להשיב מדוע הם אינם עומדים ואוכפים את עמדתם מהעבר כי על בית הדין הרבני לא לעסוק בבירור יהדות של מי שלא פנה לנישואין". חברי כנסת נוספים תקפו את נציגי הרבנות ואת שיטת העבודה שלה לבירור יהדות על ידי גורם צד ג'.

הרב דוד מלכה, מנהל בתי הדין הרבניים, השיב כי חוק נישואין וגירושין קובע כי הם יתבצעו ע"פ ההלכה, ומבקר המדינה אף העיר בעבר, מדוע בתי הדין אינם רושמים את כל אלו הזכאים למרשם החיתון.

"מרשם זה נועד ל"פסולי חיתון" כלומר למי שאינו יכול להינשא בנישואין יהודיים. חלק מבירור היהדות, גם למי שפונה בעצמו, נעשה בהכרח על-ידי פניה לאמו, לאביו או לסביו וסבתו, כדי לבדוק אפשרות אימוץ וכד'. בהכרח כל בירור יהדות של אדם – נוגע לסביבתו.

בתי הדין הרבניים פונה למשרד הפנים למרשם האוכלוסין, אך מרשם זה אינו מדויק ואינו מציין את דתו של הנרשם – ולכן נוצר הצורך במרשם-החיתון. כיום רשומים במרשם זה כ-6,000 איש, מתוכם כ-4,000 נכרים או כאלו שסירבו לברר את יהדותם בבית הדין, כאלפיים – הם פסולי חיתון, כממזרים וכד'".

היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקובי, הסביר כי גם בית משפט אזרחי מצרף לעיתים צדדים שלא פנו ביוזמתם לדיון. "אנו נמצאים כעת בשיח עם היועץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים בעניין. כשעולה מידע מהמבקש עצמו – יכולים לעלות שאלות על יהדותו של אח המבקש. פונים אליו ומציעים לו להצטרף.

הרב אליהו מימון, אחראי בירור יהדות, סיפר על פעילות רבה וחשאית, הנעשית מעבר לים, כדי להוכיח יהדות של פונה. "97% מהפונים יהדותם מאושרת, וכאשר ל-3% מתברר לצערנו שהם אינם יהודיים – אתם מבקשים מאתנו לעצום עיניים".